אין כמו שבירת שגרה. לטוס לחו"ל עם הילדים, לנשום אוויר של מטרו, לשתות קפה בסמטאות ציוריות, לרדוף אחרי הילדים ולצעוק אליהם עשרים פעמים שיירגעו קצת רק בשפה זרה. אחח, תענוג. אני לא אשכח את הפעם ההיא שטסנו עם הילדים לעוד אי ביוון. אחרי פקקים ארוכים לנתב"ג, הגענו סוף סוף. כלומר בערך – קודם חיפשנו במשך שעה חנייה בחניון לטווח ארוך, אחר כך חיכינו לשאטל העמוס עד לתור העמוס עוד יותר בתוך השדה. ילדה אחת בכתה, השנייה נרדמה, השלישי רץ ללא מטרה. ומי בכלל הספיק לדיוטי? אבל היי, ביוון כבר הכול היה נראה אחרת וחווית השדה נותרה, איך לומר, חוויה.
עכשיו דמיינו לעצמכם שאתם מגיעים לשדה תעופה, "זורקים" את האוטו לחמישה ימים בחנייה שלא עולה לכם כסף, בתוך 5 דקות מסיימים בידוק. תוך 10 דקות עולים על מטוס ויאללה ביי. לא עוד ילדים שמתרוצצים לכל עבר ונרדמים על ספסלים עד העלייה המטוס, לא להתעורר 6 שעות לפני הזמן ולא להידחק בהמון. נשמע נחמד, הא?
זה מה שעברנו כשהחלטנו לטוס לאתונה דרך שדה התעופה בחיפה. אם עד כה ניתן היה לטוס רק ללרנקה מחיפה (הקו החל בשנת 2016), החל ממרץ האחרון התווספו ארבעה יעדים נוספים: אתונה, רודוס, קוס ופאפוס. מדובר בשיתוף פעולה של איסתא עם חברת התעופה הקפריסאית טוס שמשווקת חבילות נופש ליעדים המדוברים בטיסות ישירות.
למה זה טוב? ובכן, יש כמה סיבות טובות: הראשונה היא שמדובר בשדה תעופה קטן ולא עמוס כלל. ניתן להגיע שעה וחצי בלבד לפני הטיסה (בניגוד לשלוש שעות בנתב"ג), החנייה בחינם, והעניינים מתקתקים הרבה יותר מהר. מדובר כמובן בצ'ופר אמיתי לתושבי הצפון, להם נחסכת הנסיעה הארוכה לשדה התעופה במרכז. יודעי דבר מספרים שגם אנשים שלא מהצפון מעדיפים להזמין מחיפה בשל הסיבות האלו . גם בנחיתה, חשוב לומר, הכל תקתק במהרה. 10 דקות על השעון והיינו כבר בחוץ, עם המזוודות. אז נכון – טסנו באוף-סיזן, אך גם בעונה החמה לא צפוי עומס גדול. שזה כמובן יתרון אדיר. למי שגר כאמור בצפון, מדובר בנחיתה זריזה בהחלט וחזרה הביתה.
לטוס עם הקפריסאים
מבחינת חווית הטיסה, חברת התעופה היחידה שטסה מחיפה היא TUS - חברת קפריסאית (לשם שלה אגב אין כל קשר לשורש ט.ו.ס בעברית אלא מדובר על קיצור של The Ultimate Schedule) כאשר כל הטיסות ממריאות ונוחתות בטווח שבין 8 בבוקר עד 9 בערב.
המטוס עצמו מרגיש קצת כמו מיני מטוס – קטן וקומפקטי ובנוי לכ-60 נוסעים בלבד והוא מחולק לשני מושבים ומושב בודד בכל שורה. מכיוון שהמטוס קטן, ההמראה והנחיתה מעט מטלטלת – עם זאת הטיסה עצמה מרווחת מאוד, ונרשמה נוחות מרבית.
והמחירים? ובכן, הדילים הם פחות או יותר במחירים של נמל התעופה גן גוריון, לעתים במחירים הנמוכים ב 5% ממחירי תל אביב, אבל אל תבנו על זה.
אבל עכשיו תשאלו ובצדק – רגע רגע רגע, מה עם איזה וויסקי לאבא? ואיזה פאקט סיגריות לדוד? ואולי איזה בושם לאמא? ומה עם האווירה המטורפת הזו של נתב"ג 2000? הלוא כולם יודעים שחווית חו"ל מתחילה ברגע שדלתות הדיוטי פרי נפתחות. וכאן אין את זה. מה כן יש? קיוסק שמוכר קפה, נשנושים וכולי. לא משהו, הא? למעשה הדיוטי פרי שנהנינו ממנו מאוד היה זה בשובנו מאתונה (לא רע בכלל אגב).
אז עד כמה זה מבאס? ובכן הביטו – אם אתם גרים בצפון אבל מדובר בנסיעה משפחתית אחת בשנה שמאוד חשוב לכם לספוג את מבצעי הבשמים והאווירה הממכרת של נתב"ג, גם במחיר של הנסיעה הלא קצרה למרכז – ייתכן ותחוו כאן נפילת אנרגיה משמעותית. מצד שני, יש את כל הסיבות האחרות – שהן לא פחות טובות מהבושם של ז'אדור דיור.
כאמור, ניתן לטוס כיום מחיפה לרודוס, אתונה, קוס, פאפוס ולרנקה. ניתן לרכוש חבילות מסודרות הכוללות טיסה, מלון והעברות דרך איסתא.