הכנסת עוד לא חזרה מפגרת הפסח הארוכה שלה, אבל ממשלת ישראל כבר מתכנסת — ומזרימה כספים לטובת תוכניותיה. היום (א') צפויה הממשלה להצביע על סדרה של תוכניות לחיזוק הפריפריה, בעלות כוללת של כ–900 מיליון שקל. התוכנית הגדולה ביותר שעליה תצביע הממשלה היא זו שיזם משרד ראש הממשלה לטיפול בבעיית הבולענים באזור ים המלח, בסך 400 מיליון שקל.
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
חושבים שים המלח הוא אחד מפלאי ישראל? בואו להצביע
מעבר להשקעה בתשתיות ומחקרים גיאולוגיים, בחינה של מפרט התוכנית מעלה כי היא כוללת מהלכים שינסו להביא להחייאת האזור. במסגרת התוכנית, מתוכננת החייאה של אתרי תיירות שננטשו והשקעה בפרויקטים תיירותיים חדשים.
בתוכנית מצוין תכנון של מתחם בשם "שער ים המלח" באזור צומת לידו; פיתוח שמורות טבע כמו ארץ המנזרים וקאסר אל־יהוד; פיתוח פרויקט מלונאות סמוך למצפה שלם; פיתוח תיירותי מחודש בנווה מדבר עין גדי; ופרויקט מלונאות נוסף בעין גדי. בנוסף, מוזכר בתוכנית פיתוח תחומי חקלאות חדשים לשני הקיבוצים, תוכנית ארוכת טווח לתחזוקה של כביש 90 והקמה של חוף ציבורי חדש בצפון ים המלח. אם התוכנית תצא אל הפועל — היא עשויה להחיות את האזור.
ולמי לא נשאר?
ואולם התוכנית אינה מתייחסת ישירות למקור המרכזי של בעיות האזור: ההתייבשות הנמשכת של ים המלח. התוכנית אמנם מתייחסת לכך שלא ברור עדיין כיצד ישפיע פרויקט תעלת הימים מהים האדום על מפלס הים ועל הבולענים, ומקצה כסף שאמור לסייע למחקר של נושאים אלה — אלא שכמות המים שתוכנית תעלת הימים, אם תתרחש אי פעם, תחזיר לים המלח היא כמעט חסרת משמעות יחסית לגירעון שבו נמצא מאגר מים זה. כל השקעה של מאות מיליוני שקלים בפרויקטי תיירות באזור חייבת להתייחס להיערכות למצבו העתידי של הגורם המרכזי לתיירות באזור כיום: ים המלח.
נושא נוסף הבולט בתוכנית הוא הקצאות הכספים הנרחבות שהיא כוללת לשני הקיבוצים היושבים בשטח המועצה האזורית תמר: עין גדי ומצפה שלם. יישובים אחרים של המועצה, כמו נווה זוהר או נאות הכיכר, אינם מוזכרים בה כלל. עין גדי הוא אמנם היישוב בעל היקף האוכלוסייה הגדול במועצה, וזה שמוציא מבין שורותיו בשנים האחרונות באופן קבוע את ראש המועצה האזורית — אבל לאור ההזנחה שממנה סובלים חלק מהיישובים האחרים, בולטת העובדה שהם לא נהנים מהכספים הגדולים שיוצאו במסגרת התוכנית.
חושבים שים המלח הוא אחד מפלאי ישראל? בואו להצביע
מרבית ההקצאה לתוכנית זו אושרה במסגרת דיוני התקציב בינואר האחרון. כ–270 מיליון שקל מהשקעות אלה הם "כסף חדש", שאינו בא על חשבון משרדי הממשלה. היתרה תגיע על חשבון משרדי ממשלה כמו משרד התיירות ומשרד החקלאות.
חצי מיליארד שקל לחיזוק הפריפריה
בנוסף לכך, הממשלה צפויה לאשר תקצוב של כחצי מיליארד שקל לטובת הפריפריה במסגרת שתי תוכנית. התוכנית הראשונה היא לחיזוק היישובים קרית שמונה, שלומי ומטולה — הנכללים תחת ההגדרה של יישובים צמודי גדר. התוכנית כוללת השקעה בשירותי רווחה, טיפוח סביבתי והתייעלות אנרגטית, השקעה בשירותי בריאות, תיירות ועוד.
יישובים אחרים, כמו מעלות תרשיחא, לא נכללו בתוכנית, משום שהם רחוקים יותר מהגבול בכמה ק"מ. יישובים אחרים, כמו מג'דל שמס, לא נכללו בתוכנית לאור העובדה שהם אמורים ליהנות מתקציבים ממשלתיים במסגרת התוכנית לחיזוק המגזר הערבי.
תוכנית נוספת לחיזוק הפריפריה מתייחסת באופן ספציפי לחיזוק עיירת הפיתוח ירוחם. שתי ההצעות הוגשו על ידי משרד האוצר, משרד השיכון ומשרד ראש הממשלה.
הכתבה פורסמה במקור ב-TheMarker
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
כך השיפוץ של הדירה שלכם לא יהפוך לסיוט
בשתי תוכניות אלה הכספים יגיעו מתקציביהם הנוכחים של משרדי הממשלה. התוכנית לירוחם כוללת, בין היתר, הקמה של מבנים להשכרה לחברות היי־טק; הרחבה של אזור התעשייה הכבדה בעיר; סיוע בהכשרות מקצועיות לתושבי העיר וסיוע לעסקים קטנים.