מה קורה כשמשפחה מזמינה חבילת נופש הכל כלול בבית מלון בכרתים עם פארק מים יוקרתי ומגלה שהיא לא קיבלה לא את זה ולא את זה? בלגן.
המקרה התרחש לפני כשנתיים. בני זוג מראשון לציון בשנות החמישים לחייהם החליטו להזמין חבילת נופש בבית מלון בכרתים בו מתארחים ילדיהם, בני משפחה וחברים. ב', פנתה לחברת הנסיעות מונה טורס ושילמה עבור חבילת הנופש כ-9,000 שקל.
"ביקשתי את אותו המלון שהזמינו החברים ובני המשפחה כדי לבלות איתם יחד", טענה ב' בכתב התביעה שהגישה, "מדובר היה בחבילת הכל כלול ופארק מים".
כאשר ב' ובעלה הגיעו לבית המלון נאמר להם לתדהמתם, כי הספק המקומי ביטל את ההזמנה שלהם והם ייאלצו לחפש להם מלון אחר לנפוש בו. היא הציגה בפני מנהל המלון את ההזמנה שאושרה לה אבל ללא הועיל.
ב', לא ויתרה וניסתה לבטל את רוע הגזירה. היא התקשרה לחברת הנסיעות בארץ ממנה רכשה את חבילת הנופש וניסתה להבין כיצד אירעה התקלה הזו. "אחרי שיחות טלפוניות רבות לעובדי החברה מחו"ל, שעלו לי אלפי שקלים, העבירו אותנו למלון אחר מרוחק יותר. בלי הכל כלול ובלי פארק מים", קבלה ב', "נתנו לנו נופש שלא בחרנו בכלל. היינו צריכים לנסוע בין כמה בתי מלון כדי להיפגש עם בני משפחה וחברים".
מתברר שהספק המקומי ביצע רישום יתר - דבר שקורה לא פעם בחודשי הקיץ - אבל לא עדכן את ב'. לדבריה, נציגי החברה הבטיחו להחזיר לה את כל ההוצאות שהיו לה ולבני משפחתה בחו"ל אבל כשחזרה לארץ הם הסירו אחריות וסירבו להשיב לה את כספה.
כאשר חזרה לארץ ב' הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון נגד חברת הנסיעות בסכום של 20 אלף שקל, כולל החזר על הנופש ועוגמת נפש.
"טרטרו אותנו. נאלצנו לנסוע במוניות מבית מלון אחד לשני כדי להיכנס לפארק ולשלם על אוכל ושתייה", טענה ב', "ההחלטה שלנו להזמין את המלון הזה היה כדי להיות בחברת בני משפחה וחברים וליהנות מהכל כלול ופארק מים".
במהלך המשפט נציג החברה אכן טען שהובטח ל-ב' ולמשפחתה החזר של 1,500 שקל בגין הוצאות של מוניות וכניסה לפארק המים, אבל דחה על הסף את מרבית התביעה של ב', שכן אין להטיל עליה את האחריות על אי קבלת המלון המקורי שהוזמן אלא על הספק המקומי. לטענתו, ב' ובני משפחתה הועברו למלון אחר ברמה גבוהה יותר.
השופטת החליטה להאמין ל-ב' וקבעה שגרסתה אמינה בעיניה שכן השיקול המרכזי שלה ברכישת חבילת הנופש הייתה להיות באותו בית מלון שהזמינו חבריה, בני משפחתה וחברים, אחרת לא הייתה מאשרת את התשלום.
לדברי השופטת, אין להטיל את האחריות על הספק המקומי וכי מחובתה של מונה טורס להבטיח שהמוצר הקיים שאותו מכרה ללקוחו יינתן לו. כמו כן, היא דחתה את טענות החברה שהיא משמשת רק בגדר מתווך ושיש לה אחריות שההזמנה ששולמה תמומש כפי שנקבע.
השופטת קבעה שהחברה התרשלה ולא קיימה את חובתה כלפי התובעת כסוכן נסיעות וחייב אותה לשלם ל-ב' פיצוי של 7,114 שקל, הוצאות משפט של 550 שקל והחזר אגרת בית משפט בסכום של 202 שקל.