בעוד השריפה עדיין משתוללת ביערות הכרמל, מתחיל להצטייר היקף הנזקים לטבע ולסביבה. לפי נתוני רשות הטבע והגנים, כ-30 אלף דונם של גנים לאומיים עלו באש במהלך השריפה הגדולה. מיליוני עצים נשרפו, ביניהם נטיעות אורנים וחורש ים תיכוני טבעי. "האורן הוא חומר נפץ מבחינת שריפות", אומר הבוקר אסף מירוז, מנהל בית ספר שדה חוף הכרמל בחברה להגנת הטבע. "אסטרטגיית הרבייה שלו היא שריפות, הוא עץ דליק מאוד וכך הוא מפיץ את עצמו. כדי לשקם את החורש אחרי השריפה צריך יהיה להיזהר מאוד בנטיעה של עצים, ולהתערב כמה שפחות בהתאוששות של הטבע".
בעלי החיים בחי-בר כרמל, שביום שישי התלקח גם הוא, לא נפגעו. "120 אנשי רשות הטבע והגנים התגייסו להגנה על חיות הבר בחי-בר", מעדכן אלי אמיתי, מנכ"ל הרשות. את העופות הדורסים פינו העובדים מהאזור כבר עם תחילתה של השריפה, ביום חמישי. את חיות החי-בר - כמאתיים יונקים ביניהם יחמורים, כבשי בר וצבאים – היה מסובך יותר לפנות. בצהרי יום שישי התקרבה הדליקה אל המכלאות, ושטח החי-בר החל לעלות באש. העובדים הניסו את בעלי החיים אל קרחת יער בתחום החי-בר, אותה ריססו בחומרים מעכבי בעירה ובמים, כדי למנוע התלקחות באזור. נכון לעתה האש בחי-בר נבלמה, ולא כל שטחו נשרף – ולכל בעלי החיים שלום. בחי-בר גרעין רבייה של יחמורים, שהינם בעל חיים נכחד.
גורלן של חיות הבר המתגוררות בשטחים הפתוחים שנשרפו, לעומת זאת, היה עגום הרבה יותר. "הציפורים עפו מהשטח, אבל זוחלים ויונקים הרבה יותר מוגבלים מהבחינה הזו ואנחנו משוכנעים שהיו שם הרבה אבדות", אומר מירוז מהחברה להגנת הטבע. בכרמל אוכלוסייה ענקית של דורבנים, חזירים, שועלים, קיפודים, שפנים, ארנבות ועוד, והיא כוללת גם את הלטאה הירוקה והסלמנדה, שני מינים המצויים בסכנת הכחדה. "היונקים בדרך כלל מצליחים לברוח", מסביר מירוז, "אבל השריפה הייתה גדולה, התפרצה במקביל בהרבה מוקדים, האש קפצה בין נקודה לנקודה ואני מאמין שהרבה יונקים נלכדו חיים".
ביום שישי התייחס עומרי גל, דובר רשות הטבע והגנים, לאפשרות שנמנע בכרמל אסון גדול הרבה יותר: "עם כל הטרגדיה, הנזק לטבע ולסביבה מתגמד מול המחיר בחיי אדם. יכול להיות שהיה לנו מזל שהשריפה פרצה ביום חמישי ולא עם תחילת חופשת החנוכה, היום או מחר. במהלך החג צפויים היו לשהות בכרמל עשרות אלפי מטיילים – בחניונים ובמסלולי ההליכה הרבים מסביב. ייתכן שלמרות התוצאות הקשות של השריפה הזו, קרה לנו נס מבחינת הנזק החמור עוד יותר שהיה יכול להיגבות בחיי אדם".