אורית פלד ז"ל הייתה צוללנית מקצועית. בסוף השבוע האחרון, בעת חופשה עם בעלה איציק בשארם א-שייח' שבסיני, טבעה למוות אחרי שסבלה מהתקף אפילפטי תוך כדי צלילה. על החוף לא היה בעל מקצוע שיעניק לה טיפול רפואי וגם האמבולנס שהגיע כעבור 45 דקות ארוכות לא היה מצויד כראוי. טיפול מהיר ויעיל היה מציל את חייה.

איציק פלד, בעלה של אורית, סיפר הבוקר: "אורית הייתה צוללנית דייבמאסטר וצללה במשך המון שנים. היא נהגה להגיע לשארם לעיתים קרובות. היא צללה גם במקומות שונים בעולם, אבל תמיד אמרה שמה שיש לראות מתחת למים בשארם זה הכי יפה שאפשר".

"יום לפני כן היא עשתה את צלילת העומק שלה ביחד עם מדריך, ובאותו יום שישי הלכנו לטייל ונכנסנו לחוף מוכרז שיש בו אפשרות לרדת ולעשות שנורקלים. אורית הייתה בהנאה מושלמת מהצלילה, זה היה בשבילה 'היי' לא רגיל. היא נורא רצתה להראות לי, שפעם אחת אחווה ואבין פחות או יותר על מה מדובר".

"נורא רציתי שהיא תהיה מרוצה ולכן ירדנו ביחד עם השנורקלים לחוף. שחינו ביחד, בסביבות 20-25 דקות. בשלב מסויים הרגשתי קצת יותר עייף, נכנסו לי גם מים לאוזניים. התקרבתי למזרח ועליתי לאט לאט במדרגות שמובילות לתוך המים".

מתי הבנת שמשהו לא טוב קורה איתה?
"אחרי שהתארגנתי והורדתי את המשקפת, עמדתי על המזח וחיכיתי לה. אחרי כמה דקות משהו היה נראה לי לא בסדר. הגופה צפה מעל המים, היה אפשר לראות אותה כי היא הייתה עם בגד ים זוהר יחסית, אבל לא ראיתי את השנורקל עצמו. ביקשתי מהמציל לבדוק מה קורה. הוא השתמש במשרוקית שבדרך כלל שומעים גם מתחת למים, היא לא הגיבה למשרוקית. הוא נכנס מיד למים יחד עם אדם נוסף, הם משו אותה מן המים והשכיבו אותה על המזח".

הבנת מה האירוע שמתרחש לנגד עיניך?
"הבנתי מיד. במהלך הזמן שהם משו אותה, עוד לפני שהורידו מעליה את המשקפת, ראיתי את הקצף שיוצא לה מהפה, מהול בדם. לצערי הרב אני מכיר את המקרה הזה, זה קרה לה בעבר. אורית סבלה מאפילפסיה, אבל ברמה מינורית מאוד. היא הייתה מקבלת התקפים אולי אחת לשנה. כשהיא הייתה מקבלת התקף היה יוצא לה קצף מהפה, וכתוצאה מפעולות בלתי רצוניות היא הייתה נושכת את הלשון".

מישהו על החוף ידע איך לטפל בה? החזיק בציוד?
"אף אחד, לא ציוד ולא ידע. אני לא בטוח שבן ה-17 שהוציא אותה מהמים הוא מציל בכלל. לא היה לו שום הכשרה, הוא לא ידע מה לעשות. זאת הייתה סיטואציה איומה לראות אותה שוכבת על המזח, מקציפה מהפה".

הימים האחרונים של אורית בסיני (צילום: באדיבות המשפחה)
"אורית הייתה בהנאה מושלמת מהצלילה, זה היה בשבילה 'היי' לא רגיל". אורית פלד ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

אם היה צוות מקצועי ומיומן היה אפשר להציל את החיים שלה?
"אפילו לא צריך צוות כזה מקצועי ומיומן, בסך הכל שלמציל תהיה הכשרה לעשות החייאה. הוא ניקה לה את הקצף מהפה ולא ידע מה צריך לעשות. בשלב הזה כשראיתי שהיא לא הולכת לקבל טיפול מקצועי רצתי למעלה וצעקתי 'אמבולנס, אמבולנס, אמבולנס'. הטלפון שלי לא היה איתי כי ירדנו לצלול בלעדיו. הזעיקו אמבולנס, ובכל הדקות עד שהגיע הייתי בפיק ברכיים. שכבתי, לא הצלחתי להזיז את עצמי מהמראה המחריד שראיתי".

כמה זמן חלף עד שהאמבולנס הגיע לחוף?
"לאמבולנס לקח 45 דקות להגיע, ולהערכתי עוד רבע שעה עד שהגיע לבית החולים. לא יודע מי היו האנשים באמבולנס, אבל גם האמבולנס לא היה מותאם לבצע החייאה במקרה כזה. כשאורית הגיעה לבית החולים היא הייתה יותר משעה מחוסרת דופק ולא נשמה. בית החולים כן ביצע את פעולות ההחייאה הרצויות וכן החזירו לה את הדופק".

אם זה היה נעשה בדקות הראשונות זה היה מציל אותה. מה המסר שלך לישראלים הרבים שנופשים בסיני?
"כשיוצאים למקומות כאלה של עולם שלישי, צריך לקחת בחשבון שמגיעים למקומות שהם לא מדינה מודרנית. במקרה הזה זה היה חריג באופן מיוחד, אבל עם כל הכיף, היופי והמחיר, צריך לקחת בחשבון שברגע שאתה חס וחלילה זקוק לעזרה מהסוג הזה, לא תצליח לקבל אותה. זה עניין שאף אחד לא מתייחס אליו".