זוג מהקריות אשר טס במחלקת העסקים בטיסת אל על לניו-יורק כשלצדם הונחה גופה של נוסעת שמתה לא יקבלו פיצוי בנימוק שהחברה לא הייתה אחראית למותה ושמדובר באירוע שאינו בשליטתה, כך פסק באחרונה הרשם הבכיר בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות.
עו"ד מהקריות וזוגתו טסו לפני כשנה במחלקת העסקים של אל על לניו יורק. בדרך לשדה התעופה נאמר להם כי הטיסה תתעכב ותצא בשעה 16:00 במקום ב-13:00 כמתוכנן. לבסוף, הטיסה יצאה ב-20:00 באיחור של כשבע שעות מזמן הטיסה המקורי. במהלך העלייה למטוס הבחינו בני הזוג כי נוסעת מבוגרת הועלתה יחד עם משפחתה למטוס כשפניה מכוסים במסכת חמצן. מאוחר יותר התברר כי היא נותחה זמן לא רב לפני הטיסה.
שעה וחצי לאחר ההמראה הנוסעת המבוגרת חשה ברע. מצבה של הנוסעת המשיך להסתבך, והדיילים יחד עם רופא שנכח בטיסה השכיבו אותה על רצפת המטוס וביצעו בה החייאה שארכה כחצי שעה, אך לבסוף הם נאלצו לקבוע את מותה. הנוסעת נפטרה במהלך הטיסה וגופתה הונחה במחלקת העסקים בסמוך לבני הזוג.
"היינו עדים לכל שלבי הטרגדיה. לאחר שהנוסעת נפטרה הניחו את גופתה ליד הכיסא שבו היא ישבה וכיסו אותה בשמיכה קלה כאשר כולם עוברים לידה בכל פעם שקמו שירותים או לכל צורך אחר", טענו בני הזוג. "מיותר לציין שנגרמו לנו סבל ועוגמת נפש. על החברה היה לשריין במטוס מקום פרטי יותר או להניח מחיצה שתסתיר את דופת האישה משאר הנוסעים".
לדבריהם, הם הגיעו למלון במצב נפשי קשה ולא הצליחו להירגע מהמראה המחריד שראו ומהחוויה המטלטלת שעברו. בכתב התביעה שהגישו בני הזוג הם טענו כי על החברה היה להיערך מראש לאירוע מאחר והנוסעת לא הייתה בקו הבריאות והיה עליה להיערך בהתאם כדי לחסוך מהנוסעים את עגמת הנפש. הגבר טען כי בעקבות אירוע המוות לו היה עד הוא ביטל חלק מהתכניות שלו בארה"ב, וכשחזר לארץ הוא נזקק לטיפול פסיכיאטרי שכלל כדורי הרגעה.
בני הזוג דרשו פיצוי של 30 אלף שקל על האיחור בטיסה ועוגמת הנפש שנגרמה להם. אל על בתגובה הגישה כתב הגנה בו ציינה כי העיכוב שחל בטיסה ארע בגלל כשל טכני ונציגיה חילקו שוברים לנוסעים לרכישת אוכל ושתייה. בנוסף ציינו בחברה כי הם הציעו לכל אחד מהנוסעים פיצוי של 3,070 שקלים.
לגבי מותה של הנוסעת והשארת גופתה במחלקת העסקים הסבירו בחברה כי אין מניע להטיס נוסעים עם ערכת חמצן לפניהם כל עוד קיבלו אישור רפואי לכך, וכי הגופה הונחה בשורה 13 ליד החלון ולתובעים לא היה כל קשר עין עמה והם היו בצד השני של חדר השירותים כך שיכלו לגשת אליו מבלי לעבור ליד הגופה.
לגבי מות הנוסעת ציינו באל על כי מקרים מצערים מסוג זה מתרחשים מדי פעם שלחברה אין שליטה עליהם וכי מפאת כבוד המת לא ניתן להשאירו בתא שירותים סגור או שכוב על רצפת המטוס אלא יש להחזירו למקומו תוך דאגה להצניע את הגופה וכיסויה בשמיכת פוך. "אין להפוך אירוע נזיקי חמור ככל שיהיה ל'זכייה במפעל הפיס'. קרי - לנסות לגבות בעבורו סכומים העולים בהרבה על המגיע באורח סביר", הדגישו באל על.
מנהל השירות בטיסה מטעם אל על העיד כי התובעים כלל לא התלוננו על תחושת אי העימות מכך שהגופה הונחה במחלקת העסקים, והוא היה מוצא להם מקום אחר במחלקה העסקית במידה והיו מבקשים זאת. באל על הדגישו כי אף אחד מהנוסעים לא תבע את החברה בגין מקרה מותה של הנוסעת, ושהתובעים יכלו לבקש לעבור למקומות אחרים במחלקת העסקים (בה היו באותו זמן שלושה מקומות פנויים) או למחלקת תיירים שבה היו 35 מקומות פנויים.
נדים מורני, הרשם הבכיר אשר דן בתביעה פסק כי התובעים לא יקבלו פיצוי על כך שגופת הנוסעת הייתה לידם במהלך כל הטיסה. פטירת נוסע אינו דבר שבשגרה ומקרה מסוג זה אינו מתרחש בתדירות רבה כך שאין כל סבירות או היגיון לבקש מחברת התעופה להקצות חלק במטוס לאחסון גופת המת. "במידה וחברות תעופה המפעילות צי מטוסים יחויבו להקצות מרחב מיוחד למטרה זו, הדבר יגרום לייקור מחירי הטיסות ובכך יפגע באינטרס הציבורי הרחב", ציין השופט. "אמנם הסיטואציה אליה נקלעו התובעים אינה נעימה במיוחד אולם כל אדם סביר בנסיבות מעין אלו אמור להיות מציאותי ועליו להתעלות על רגשותיו במיוחד כאשר אין כל קרבה משפחתית או חברתית עם הנפטר ובני משפחתו". יחד עם זאת לגבי העיכוב שחל בטיסה חייב השופט את אל על לשלם לכל אחד מהתובעים סכום של 3,080 שקל יחד עם 100 שקל הוצאות משפט.