אלינה, בת 26, עובדת בחברה גדול לפיתוח ושיווק באינטרנט בפראג היתה אמורה להגיע ביום שני השבוע, ביחד עם הבוס שלה, לסדרת פגישות עם השותפים הישראלים שלהם בתל אביב. "זו הייתה הפעם הראשונה שהגעתי לישראל לביקור עבודה ובחיים לא חשבתי שאעבור כזה גיהינום. זו טראומה שלא אשכח לכל החיים", אמרה אלינה בראיון ל-mako "אימא שלי עד עכשיו בוכה ולא מאמינה שהתנהגו אליי ואל הבוס שלי כאילו אנחנו הפושעים הכי גדולים בכדור הארץ".
לפני הגעתם ארצה אלינה ו-א' דאגו לכל המסמכים הנוגעים לבדיקות הקורונה ותעודות חיסוני קורונה ועלו ללא בעיה על טיסה מפראג לנתב"ג. "עשינו כל מה שהחברה בארץ ביקשה מאתנו. נושא הוויזה בכלל לא עלה על הפרק. הם לא אמרו שנצטרך ויזה כדי להיכנס לישראל", ציינה אלינה. "לפני שעלינו למטוס הצגנו את המסמכים ולא אמרו לנו שיש בעיה כלשהי".
אלינה ממשיכה: "כשהגענו לביקורת הדרכונים איש הביטחון של מחלקת ההגירה בנתב"ג לקח לנו את הדרכונים ואמר לנו לחכות. הוא הסביר שאנחנו לא יכולים להיכנס לישראל ללא ויזה. הסברנו לו שחברה ישראלית הזמינה אותנו ונציגיה לא אמרו לנו שנצטרך וויזות", הסבירה אלינה. "חיכינו ואז אמרו לנו להיכנס לחדרון אפרורי ומלוכלך שנראה כמו תא שירותים ואמרו לנו להישאר בסביבת המקום ולא לצאת החוצה, עד שיבררו את כל הסוגיה שלנו".
במקביל, אלינה והבוס שלה התקשרו לשותפים שלהם בישראל שהזמינו אותם ואלה הודו בפניהם שאכן הייתה תקלה והם היו צריכים לדאוג להם לוויזות לישראל. גם ניסיונות בעלי החברה לאפשר את כניסתם של השניים לישראל עלו בתוהו.
"הבנו שהייתה פה טעות גדולה של החברה שלא דאגו לנו לוויזות ואני לא מאשימה אף גורם רישמי בכך שלא נתנו לנו להיכנס, אבל היחס שקיבלנו מאנשי מחלקת ההגירה בשדה התעופה היה מזעזע, מחריד ולא אנושי", סיפרה אלינה. "כשהבוס שלי ביקש שיבררו מה קורה איתנו אחד העובדים צעק עלינו בצורה גסה ואיים שאם נתערב להם בעבודה הם יכניסו אותנו לכלא. הוא לקח את הדרכונים והלך".
לדבריה, נאסר עליהם לצאת לחנויות הדיוטי פרי לקנות לעצמם אוכל ומים. "נתנו לנו כריך קטן ולא ראוי למאכל, כוסות פלסטיק ריקות ואמרו לנו שבחדר יש קולר, אבל המים בו לא זרמו. לא יכולנו לצאת החוצה כך שנותרנו 17 שעות בלי מים ובלי אוכל בתנאים תת אנושיים. המצעים היו מלוכלכים ומוכתמים והמזרונים מעופשים. לא ברור מי ישן על המצעים והמיטות ומתי החדר הזה נוקה בכלל", קבלה אלינה. "זה היה יותר גרוע מתנאים של כלא. נכון שהגענו בלי וויזות כי לא ידענו, אבל למה להתייחס בצורה כזו לא אנושית לאזרחים זרים? אנחנו לא עבריינים. היחס כלפינו לצערי היה כאילו אנחנו הפושעים הכי גדולים בעולם. יחס מחפיר ומזעזע שלא חוויתי מעולם".
בתום 17 שעות בחדר הועלו אלינה ו-א' על טיסה בחזרה לפראג מבלי לקבל שום התנצלות מאנשי רשות האוכלוסין. "אף אחד לא ביקש סליחה על היחס וההחזקה שלנו בתא שירותים כזה. כלום. החזירו לנו את הדרכונים וזהו", אמרה אלינה. "החוויה שעברנו הייתה מטלטלת ויקח לי המון זמן להתאושש ממנה".
טניה אוקרינסקי, מדריכת טיולים, חברה של האם ובתה אמרה ל-mako כי ההתנהגות כלפי אלינה ו-א' עושים שם רע למדינת ישראל. "היה פה מחדל קשה שמייצר שם רע מאוד למדינת ישראל בעיני אזרחים בעולם. ככה לא צריך להתנהג כלפי אנשים שהגיעו לישראל ללא ויזה בגלל טעות של השותפים שלהם בארץ. אני ממש בהלם מהיחס שהם קיבלו. אני מקווה שהאחראים יפיקו לקחים מהאירוע הזה".
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "מזה שנה וחצי המדיניות היא אותה מדיניות. זרים שמגיעים לישראל צריכים להסדיר מראש ולהצטייד באישור עליה למטוס".
לגבי התנאים והיחס שקיבלו אלינה והבוס שלה בחרו ברשות האוכלוסין שלא להתייחס.