בשנה האחרונה, בעקבות המלחמה בישראל, ערי אירופה היו עדות להפגנות ענק פרו-פלסטיניות. מלונדון ועד ברלין, המונים התאספו, יצאו בקריאות נגד ישראל. בחלק מאותן ערים ההפגנות החלו עוד בימים הראשונים של המלחמה, וחלקן קיבלו זריקת עידוד מחודשת אחרי ההפגנות באוניברסיטאות בארצות הברית.
כשהם נושאים כרזות שעליהן נכתב "זו לא מלחמה אלא רצח עם", "שחררו את פלסטין", "לא בשמי" ו"ישראל רוצחת", המפגינים באירופה הגיעו כמעט לכל עיר גדולה. מסרים כמו "לא לרצח עם בעזה, כיבוש בפלסטין, אפרטהייד, טיהור אתני וקולוניאליזם", נשמעו ועדיין נשמעות ברחובות ערי הבירה באירופה, אך בחלקן יותר מאשר באחרות. רגע לפני שהקיץ מגיע ואיתו גם החופשות ברחבי אירופה, חזרנו לכמה מהערים שראו הכי הרבה הפגנות פרו-פלסטיניות באירופה.
לונדון בירת בריטניה התגלתה כמעוז של אקטיביזם פרו-פלסטיני, עם הפגנות מסיביות שמשכו עשרות אלפי משתתפים. אירועי ענק כמו צעדת "פלסטין החופשית", שראו למעלה מ-100,000 אנשים צועדים במרכז לונדון, משכו את תשומת הלב העולמית. המפגינים התכנסו בכיכר טרפלגר, הניפו דגלי פלסטין ודרשו לשים קץ למלחמה בישראל. היקף ההפגנות הללו הדגיש את עומק התמיכה בפלסטין בבריטניה, עם המונים שיצאו לרחובות מהמפורסמים בעולם.
>> תמיד נגדנו: המדינה שהצטרפה לתביעה נגד ישראל
>> לא תמיד נחמדים: למה המדינה האירופית עוינת?
>> "יש לנו זיכרון קצר": ישראלים כבר התחילו להגיע ליעד ששרפו בו דגלים
צרפת ראתה גם היא הפגנות פרו-פלסטיניות אדירות, במיוחד בבירתה, פריז. למרות הניסיונות החוזרים ונשנים של הרשויות לעצור את ההפגנות, בחודשים האחרונים התאספו עשרות אלפים ליד ציוני דרך כמו מגדל אייפל, כשהם קוראים להפסקת אש ומביעים סולידריות עם הפלסטינים. אחד האירועים הבולטים היה "המצעד למען פלסטין", שמשך למעלה מ-50,000 משתתפים.
כבר בחילת המלחמה החליטו הרשויות המקומיות וממשלת גרמניה לאסור הפגנות פרו-פלסטיניות מחשש לגלישה לתוקפנות ואלימות, שאכן התרחשו במקרים מסוימים. בברלין הבירה התקיימו הפגנות מסיביות שמשכו אלפי משתתפים, ואירועים כמו "עצרת הסולידריות עם פלסטין" באלכסנדרפלאץ ראו המונים שהתאספו למען זכויות הפלסטינים ויצאו בקריאות "אפרטהייד" נגד ישראל. למרות אותן הפגנות גדולות, ברלין הפכה לאחד המוקדים המרכזיים למפגני תמיכה בישראל, עם אירועים גדולים ברחבי העיר שבהם יצאו התושבים ואישי ציבור לטובת ישראל.
כבירת האיחוד האירופי, בריסל בירת בלגיה היוותה מוקד מרכזי לפעילות פרו-פלסטינית, ואירחה מספר הפגנות בעלות פרופיל גבוה. אלפים התאספו ליד מוסדות האיחוד האירופי, ודרשו להטיל על ישראל אחריות על הפרות זכויות אדם וטענו לכיבוש בלתי חוקי. "עצרת הסולידריות הפלסטינית", בה השתתפו למעלה מ-30,000 איש, קראה להפסקת אש בעזה והמשתתפים יצאו בשירה "מהנהר ועד הים" המפורסמת לשמצה. חשוב לציין כי בבריסל ישנם כ-160 אלף מוסלמים שמייצגים 39 אחוז מכלל המוסלמים במדינה, ולכן התמיכה בפלסטינים בבירה הבלגית ברורה.
לספרד יש היסטוריה ארוכה של סולידריות עם פלסטין, ומדריד ראתה הפגנות משמעותיות שהדהדו את התמיכה הזו. ההפגנות בכיכרות פוארטה דל סול ובפלאזה דה אספנייה משכו המונים שגינו את ישראל עוד מהימים הראשונים של המלחמה והביעו תמיכה חזקה בהגדרה עצמית של הפלסטינים ובהקמת מדינה פלסטינית. "צעדת העמידה עם פלסטין", בה השתתפו למעלה מ-40,000 איש, הדגישה את המחויבות הבלתי מעורערת של ספרד לפלסטינים, עם אישי ציבור ופוליטיקאים בולטים שקראו להחרים את ישראל ולנתק את הקשרים הדיפלומטיים איתה באופן מיידי.
למרות שאלו הערים המרכזיות והמובילות ברחבי אירופה שבהן התקיימו ההפגנות הגדולות ביותר ביבשת, היו גם ערים אחרות שהתמיכה בצד הפלסטיני בלטה: שטוקהולם בירת שוודיה, אתונה בירת יוון, אוסלו בירת נורווגיה, דבלין בירת אירלנד ורומא בירת איטליה. באופן כללי, התקיימו אלפי הפגנות פרו-פלסטיניות ברחבי העולם, כאשר רק בשבוע הראשון למלחמה כ-69 אחוזים מההפגנות שעסקו במלחמה היו הפגנות אנטי-ישראליות לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).