ברגע שהנציגה הישראלית הופיעה אתמול בלילה על המסך הגדול של האירוויזיון במאלמו ורצתה להעניק את הנקודות שלה (שניתנו לישראלית השנייה בתחרות, טלי מלוקסמבורג), שריקות הבוז הדהדו באולם. כמעט באותו אופן, כשנציגת גרמניה הופיעה והתגלה כי השופטים הגרמנים העניקו שמונה נקודות לישראל, הקולות הזועמים נשמעו היטב. וזה עוד לפני שהקהל בגרמניה העניק לעדן גולן דוז פואה, ובכך בעצם הפך את גרמניה למדינה שהעניקה לישראל הכי הרבה נקודות בתחרות.
למעשה, כבר בשישי אמרו קולות בגרמניה כי הקריאות להחרים אומנים ישראלים בתחרות האירוויזיון היו "בלתי מתקבלות על הדעת", לאחר שמפגינים במדינה המארחת שוודיה הפגינו נגד השתתפות ישראלית עקב המלחמה. עדן גולן העפילה ביום חמישי לגמר הגדול של האירוויזיון בסוף השבוע, גם כשעשרות אלפים יצאו לרחובות מאלמו כדי להביע התנגדות להשתתפות של ישראל.
בתגובה לאלה שרת התרבות הגרמניה קלאודיה רוט אמרה כי "הקריאות להחרים את השתתפותם של אומנים ישראלים באירועי תרבות שם, כמו בכל מקום באירופה ובגרמניה, הן לחלוטין אינן מקובלות". היא הוסיפה וכתבה ב-X (טוויטר לשעבר): "במיוחד בזמנים אלה, אנחנו צריכים יותר שיתוף פעולה תרבותי בין אירופה לישראל. כוכבי האירוויזיון מישראל במיוחד ייצגו – ועדיין מייצגים – חברה פתוחה ומגוונת. לאנטישמיות, שנאה ואלימות אין מקום באירוע המוזיקה החשוב הזה". האמירות החזקות והגיבוי הבלתי מתפשר מכיוון גרמניה הגיעו גם מהנבחרת הגרמנית עצמה והנציג שלה, אייזק, שאמר כי הוא מתנגד בכל תוקף להחרמה של ישראל באירוויזיון.
12 הנקודות של גרמניה הן לא רק עניין טכני, ואם נהיה כנים לרגע, כמו כל דבר באירוויזיון הן מבטאות רגשות ועקרונות שקשורים להיבטים רבים אחרים שלאו דווקא קשורים למוזיקה. כשהחלה ישראל בהתקפה הנגדית על עזה לפני יותר משבעה חודשים, עמדתה הרשמית של גרמניה הייתה ברורה: המתקפה של חמאס היא זו שהובילה לתגובת ישראל והפכה אותה למקרה בלתי מעורער של הגנה עצמית. בהקשר זה, גרמניה לא הייתה שונה ממדינות רבות אחרות שהעניקו את תמיכתן ואהדתן לישראל. אבל שלא בדומה לאחרות, היא נשארה יציבה בתמיכתה, גם אם היא מביעה ביקורת.
"כרגע, יש רק מקום אחד לגרמניה: לצד ישראל", אמר קנצלר גרמניה, אולף שולץ, לבונדסטג (בית המחוקקים) של גרמניה, ב-12 באוקטובר. "לכך אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שביטחון ישראל הוא 'סיבה קיומית' עבור גרמניה", הוא המשיך, בהתייחס לאינטרס הלאומי הבסיסי של גרמניה. המדינה הגרמנית רואה אחריות מיוחדת לישראל, אותה ייסדה התנועה הציונית כמדינה יהודית שלוש שנים בלבד לאחר השואה. זה הופך את המחויבות של גרמניה לישראל ליותר מסתם עוד מדיניות; זה חלק מהותי מתחושת העצמי של המדינה. בתוך כך, גרמניה גם הייתה אחת המדינות הקולניות ביותר בכל הקשור לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי בהאג.
במהלך המלחמה הפכה גרמניה, וברלין במיוחד, לאחד המוקדים הבולטים להפגנות פרו-פלסטיניות. עם זאת, הרשויות הגרמניות הדגישו כי הן מתכוונות לעשות כל שביכולתן כדי להגן על מוסדות יהודיים וחברי קהילה, כמו גם על תיירים ישראלים שנמצאים במדינה. למרות אזהרת המסע של המל"ל שהעלה את רמת הסכנה בגרמניה לרמה 2, ישראלים רבים עדיין מרגישים בטוחים יותר בגרמניה מאשר במקומות אחרים ברחבי אירופה כמו לונדון, מדריד ולוקסמבורג.
"הרגשנו בטוחים מאוד ופשוט הרגשנו רגיל", מספר ליאור שחזר מטיול בברלין בירת גרמניה עם אישתו ובנו לפני כשבוע. "חוץ מסטיקר אחד או שניים שראינו על רכבים שהיה כתוב עליהם 'פרי פלסטין' לא נתקלנו במשהו בעייתי". הוא ממשיך ואומר כי הם לא הישראלים היחידים שהחליטו לטייל בברלין: "היו הרבה תיירים ושמענו הרבה עברית".
ב-10 ביולי יתקיים "יום הסולידריות עם יהודים וישראל" ברחבי גרמניה בחסות הנשיאה לשעבר של המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה והנשיאה הנוכחית של הקהילה היהודית של מינכן ובוואריה עילית, שרלוט קנובלוך. באותו יום מתוכננים אירועים ברחבי גרמניה, אשר יעוצבו ויבוצעו על ידי הארגונים השונים המשתתפים, וכן שורה של גילויי הזדהות בהם ישתתפו גם אישי ציבור.