החודש התבשרנו כי הטיסה המסחרית הראשונה לשדה התעופה באי הבריטי סנט הלנה נחתה בשלום, בניגוד לחששות הכבדים שליוו את המאורע. סנט הלנה, שמפורסם בהיותו האי שאליו הוגלה ובו מת נפוליאון בונפרטה אחרי תבוסתו בקרב ווטרלו, היה עד כה אחד המקומות הכי לא נגישים בעולם, וכעת מקווים בממלכה המאוחדת שיהווה סוף סוף מוקד תיירותי פופולרי כמתבקש.


מה שמכונה בפי התקשורת הבריטית "שדה התעופה המיותר בעולם" נבנה במימון ממשלתי בסך 380 מיליון דולר ואמור היה להיפתח כבר בשנה שעברה, אבל תנאי מזג האוויר המסוכנים באיזור לא אפשרו זאת. אם עוד לא קניתם כרטיס לסנט הלנה בינתיים, הנה עוד כמה אופציות לטיפוסים הנועזים שביניכם:

לוקלה, נפאל

אוורסט, צילומים פנורמיים (צילום: AirPano)
צילום: AirPano

משמש כשדה התעופה המרכזי למבקרים בהר האוורסט, כך שזה אולי מסתדר עם תשוקת הגבהים והאתגרים של קהל היעד, אבל מטיילים סטנדרטים כנראה יעדיפו להימנע מהתענוג: הקושי העיקרי כאן הוא בנחיתה, שהופכת מסובכת במיוחד הודות להרים המקיפים בצפיפות את השדה ומסלול הנחיתה הקצר להחריד. בנוסף, אין פקחי טיסה באיזור, כך שהטייסים יכולים לסמוך רק על עצמם, וגם התאורה לא אידאלית עד לא קיימת.

קורשבל, צרפת

תיעוד של המראה משדה התעופה באתר הסקי הפופולרי הפך ויראלי לפני כשנתיים, והוא לא ממש מומלץ לבעלי לב חלש. השדה הקטן והמושלג מצויד במסלול ההמראה הקצר בעולם - 525 מטרים בלבד, כך שאם המטוס לא מצליח לצבור מספיק מהירות, לא נותר לו אלא לעוף מקצה הצוק ולקוות לטוב. אם זה לא מספיק (ואין ספק שמילולית - זה לא מספיק), המסלול גם בנוי בשיפוע מדרוני, וכדי לאתגר עוד קצת את הטייסים - כל היופי הזה שוכן בינות לעמקים הצרים של הרי האלפים.

טונקונטין, הונדורס

גם השדה הזה שוכן על הר, וכפי שאולי כבר הבחנתם - מדובר בתנאי שטח בעייתי למדי. כדי לנחות בשדה התעופה של טגוסיגלפה, בירת הונדורס, למשל, צריך הטייס לבצע פנייה חדה בשיפוע של 45 מעלות, שלאחריה יצטרך להנמיך גובה במהירות ולקוות שהמטוס לא עומד "להתגרד" על המסלול.

פארו, בהוטן

הוא מוקף בפסגות הרים גבוהות במיוחד, דורש נחיתה מהירה וחדה מאד ונחשב על פי רבים לשדה התעופה המסוכן מכולם. פלא  שרק 8 טייסים בכל העולם מוסמכים לנחות בו?

שדה התעופה הבינלאומי בגיברלטר

כאן דווקא לא מדובר במסלול יוצא דופן בפני עצמו, אלא בבחירה עיצובית תמוהה למדי שהופכת את הנחיתה עליו למאתגרת במיוחד: הרחוב הראשי באיזור מצטלב עם המסלול, וצריך להיסגר לתנועה בכל פעם שמטוס מתקרב לנחיתה. העניין הזה נאכף על ידי שלט שמודיע לנהגים לעצור, אבל תהיו בטוחים שכל כמה זמן נרשמת שם תקרית מפחידה במיוחד.

מק'מורדו, אנטארקטיקה

לא הרבה אנשים טסים לקוטב הדרומי, וההיצע בהתאם לביקוש: התשתית הכללית של שדה התעופה הזה פשוט מאד לוקה בחסר. המסלול לא קצר במיוחד, אבל מכוסה באופן קבוע בשכבת קרח חלקלקה, וברוב ימות השנה שרוי האיזור בחשיכה מתמדת ובלי הרבה תאורה, כך שטייסים מאומנים לנחות בו בעזרת משקפי ראיית לילה. ב-1970 התרחשה שם התרסקות קשה, ולראיה - שרידי המטוס עדיין יושבים שם לצד המסלול, קבורים בשלג.

נארסארסואק, גרינלנד

קרחונים בגרינלנד (צילום: חדשות 2)
צילום: חדשות 2

בדומה לאנטארקטיקה, גם בגרינלנד הקפואה מכוסה מסלול הנחיתה בקרח, וכאן הוא גם קצר במיוחד. בנוסף, מזג האוויר באיזור סוער כמעט תמיד, מה שמלווה את הנחיתה ברעידות ותנאי ראות לקויים, והדובדבן שבקצפת הוא הר הגעש הסמוך, שנוטה להתפרץ ולירות לאוויר ענני אפר שעלולים להרוס מנועים.

MCAS פוטנמה, אוקינאווה

השדה ממוקם בבסיס אווירי של חיל הנחתים האמריקאי ביפן, וחשיבותו האסטרטגית לצבא ארה"ב היא הסיבה העיקרית שבגללה הוא עדיין פעיל. התושבים בבניינים הצפופים שמקיפים אותו באופן מסוכן במיוחד בטח מתים על זה.

שדה התעופה הבינלאומי בדמשק, סוריה

למעשה, שום דבר בשדה הזה לא מסוכן במיוחד, מלבד העובדה שהוא יושב בלבה של מלחמת אזרחים עקובה מדם. ב-2010 עוד עברו בו יותר מ-5 מיליון נוסעים, אבל בשנים האחרונות הוא פתוח לסירוגין. על השליטה באיזור המבוקש מתחרים הצבא הסורי, פלגי המורדים ודאעש. שתי הטיסות היומיות שיוצאות ממנו, לביירות ולמוסקבה, מצויידות בטילי אוויר וקרקע, על כל צרה שלא תבוא.