בסוף השבוע האחרון התפרסם תיעוד שבו נראה ישראלי שהותקף ונפצע בבלגיה יחד עם בתו לאחר ששניהם תלשו סטיקר פרו-פלסטיני בתחנת רכבת בעיר ברוז'. התקרית הזאת היא רק אחת ממספר רב של אירועים במדינה האירופית שמבעבעת מאז החלה המלחמה בישראל, אך למעשה כבר שנים מתמודדת עם מתחים פנימיים ודאגה הגוברת מההגירה שמגיעה אף לזינוק ברצון לעצמאות של החלקים הפלמיים.
בשונה ממדינות אחרות באירופה בפרט ובעולם בכלל, בלגיה הייתה מהמדינות שלא אסרו על הפגנות פרו-פלסטיניות בשטחן. כמו כן, עמדתה הרשמית של בלגיה גם הובהרה בשידורי רשות הטלוויזיה הלאומית עם ההודעה שהופיעה על מסך הטלוויזיה בזמן האירוויזיון ובה נכתב כי בלגיה "מגנה את הפרות זכויות האדם של מדינת ישראל. יתרה מכך, מדינת ישראל הורסת את חופש העיתונות. לכן אנחנו קוטעים את התמונה לרגע".
>> "מחווה לעם שסובל מאלימות": אתר תיירות מפורסם נצבע בצבעי דגל פלסטין
>> פקחו עיניים: היעדים הפופולריים באירופה עם שיעורי הגניבות הגבוהים ביותר
אבל מעבר לאירועים ברחובות שכוללים גם הפגנות ענק, עלתה בלגיה כאחת המדינות הפעילות ביותר נגד ישראל גם בערוצים הרשמיים, כולל גינוי של המדיניות הגרמנית התומכת בישראל וסיועה ותרומתה הישירה בהפרת זכויות אדם. המתח בין המדינות נעוץ בשילוב של גורמים היסטוריים, גיאו-פוליטיים ואידיאולוגיים. בעוד בלגיה שמרה באופן מסורתי על יחסים דיפלומטיים עם ישראל, עמדתה בסוגיות שונות הקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני והפרות זכויות אדם תרמה להצבתה בחזית האקטיביזם האנטי-ישראלי על הבמה העולמית.
בלגיה, כמו מדינות רבות באירופה, הביעה מבחינה היסטורית סולידריות עם העם הפלסטיני ותמכה בחתירתו למדינה ולהגדרה עצמית. האהדה של בלגיה לעניין הפלסטיני תורגמה ליוזמות דיפלומטיות והצהרות פומביות המגנות מדיניות ישראלית הנתפסת בעיניהם כפוגעת בזכויות ובשאיפות של הפלסטינים. תמיכה זו חיזקה את מעמדה של בלגיה כשחקנית מפתח בקידום האינטרסים הפלסטינים באיחוד האירופי ובפורומים בין-לאומיים אחרים.
"האם עכשיו אנחנו יכולים פשוט להמשיך עם ישראל כשותפת סחר? אני לא חושב", אמר אלכסנדר דה-קרו, ראש ממשלת בלגיה בקריאה לאיחוד האירופי להטיל סנקציות על ישראל. "היו 35,000 מקרי מוות, כולל 10,000 ילדים. זו לא הסיבה העיקרית, אבל אנחנו האירופים נישא בתוצאות. בעוד עשר שנים הם יגידו, 'צפיתם ולא עשיתם שום פעולה'".
זינוק חד בקריאות האנטישמיות
בבלגיה יש אוכלוסייה יהודית של כ-29,000 נפש לפי הקונגרס היהודי העולמי. למרות שרוב הקהילה היהודית בבירה בריסל היא חילונית, בעיר הנמל אנטוורפן יש אוכלוסייה חרדית גדולה והקהילה החסידית הגדולה באירופה.
כעת אותה קהילה יהודית מתמודדת עם עלייה דרמטית במקרי האנטישמיות בבלגיה במאות אחוזים. מעבר לזה, בניגוד למדינות אירופיות אחרות, בלגיה מעולם לא אסרה על הפגנות פרו-פלסטיניות בשטחה, שברבות מהן נשמעות קריאות אנטי-ישראליות שגולשות לא פעם לביטויים אנטישמיים ואפילו קריאה לפגיעה במוסדות יהודים וישראלים במדינה.
בתחילת חודש אפריל שלחו שני ארגונים יהודיים בבלגיה מכתב גלוי לראש הממשלה אלכסנדר דה קרו במחאה נגד הפסיביות של ממשלת בלגיה בגינוי ובמאבק בגל האנטישמיות במדינה. המכתב מזכיר מספר התבטאויות לא זהירות ומטרידות של שרי ממשלה החורגות מהעמדה המשותפת של האיחוד האירופי בנוגע למלחמת ישראל-חמאס ולכאורה מלבות את האנטישמיות בבלגיה. כמו כן, הקהילות היהודיות מדגישות במכתבן כי אנשים לא מבחינים בין ישראל ליהודים בבלגיה ומאשימים אותם בלקיחת חלק במלחמה.
בתחילת המלחמה פרסם המל"ל אזהרות מסע לכמחצית ממדינות העולם ובהן גם בלגיה, ברמת סיכון 2 בעקבות העלייה באנטישמיות ובהתרעות מפני פעולות טרור בכל חלקי המדינה. למרות האזהרה הזו, כבר מספר שנים שבלגיה נחשבת ליעד בעייתי עבור תיירים ישראלים, עם חשש כבד מפני קבוצות וארגוני טרור איסלאמיסטיים.
מרכז איסלאמיסטי באירופה
אבל הבעיה האיסלאמיסטית בבלגיה היא למעשה לא רק בעיה עבור היהודים והתיירים הישראלים, אלא מחוללת מתחים של ממש גם במדינה עצמה. במהלך השנים ידעה בלגיה מספר פיגועים: בחודש אוקטובר נרצחו שני תיירים שוודים בבריסל בידי מפגע איסלאמיסטי, ובחודש מרץ נעצרו ארבעה בני נוער בגין תכנון פיגוע בבירה הבלגית.
לפי מכון המחקר האמריקני Pew, בשנת 2030 צפויים להיות בבלגיה 1.149 מיליון מוסלמים בשנת, עלייה של 80.96 אחוזים בהשוואה ל-2010 (האוכלוסייה נאמדה אז ב-638,000). האוכלוסייה המוסלמית בבלגיה פזורה בצורה לא שווה על פני השטח, והיא מרוכזת בעיקר באזור בריסל. לפי מחקר מ-2016, חלק מהשכונות מאוכלסות במיוחד על ידי האוכלוסייה הערבית-מוסלמית (49.3 אחוזים בסן-ז'וס, 41.2 אחוזים במולנבק-סנט-ז'אן, 38.5 אחוזים בשארביק). שכונות אלה נקראות "חגורת האיסלאם של בריסל".
על פי דיווחים של כלי התקשורת הבלגיים, שכונת מולנבק הפכה לאחד מהמרכזים הבולטים לקיצונים איסלאמיים מיליטנטיים באירופה. מהשכונה יצאו הכי הרבה לוחמים איסלאמיסטיים מאירופה שהתגייסו לשורות דאעש בסוריה, זאת לאחר שככל הנראה הוקצנו במסגדים של בריסל ובמדרסות.
מחקר משנת 2020 של קרן ז'אן-ז'ורס מצא כי צעירים בבריסל פתוחים וסובלניים, למעט סטודנטים ערבים-מוסלמים: 81 אחוזים הם דתיים ו-38 אחוזים מעדיפים את הדת על פני החוק. זה מעורר את הפחדים של האוכלוסייה הבלגית מ"ההחלפה הגדולה" – חלום איסלאמיסטי על בלגיה מוסלמית. על רקע נתונים אלה, היחסים בין ישראל לבין בלגיה נמצאים כעת בשפל חדש, שעלול אף להחמיר בעתיד.