תל כינרות (צילום: יותם יעקובסון)
נקודה נחמדה לעצור בה ו"לשחרר רגליים". תל כינרות | צילום: יותם יעקובסון
עונה מומלצת: חורף ואביב

התאמה: לכל המשפחה

קושי מסלול: קל

אורך מסלול: כשני קילומטרים

משך מסלול: כשעתיים

מפה: מפת סימון שבילים מס' 3 "הגליל התחתון, העמקים והגלבוע" (מהדורה אחרונה: 2010)

הגעה מטבריה: נוסעים צפונה בכביש 90. חולפים על-פני הפנייה לחוקוק, ומיד אחריה פונים ימינה לאתר ספיר ולכרי דשא. מיד אחרי שפונים מהכביש הראשי ימינה פונים שמאלה, לעבר אתר ספיר, וחונים בהתרחבות הכביש מול כמה עצי איקליפטוס. על אחד הסלעים סימון קלוש של עוגן צהוב, סימון זמני של "שביל הבשורה".

המסלול אינו מעגלי, יש צורך בהקפצת רכבים: ממשיכים עד צומת נחום ופונים בו ימינה, בכביש סובב כינרת. חונים כעבור כמה מאות מטרים, בעיקול החד של הכביש.

נקודה נחמדה לעצור בה ו"לשחרר רגליים" בדרך צפונה היא תל כינרות, הנמצא ממש בשולי כביש 90. נקודת ההתחלה של המסלול אינה נראית מלבבת במיוחד. כשתוכנן שביל הבשורה, מיזם של משרד התיירות שנועד לקשר בין האתרים הנוצריים בגליל, נתקלו הוגיו בבעיה. לא הייתה דרך לקשור בין אתרי טבחא וכפר נחום לבין מערב הגליל, למעט נקודה זו.

השביל חולף בין גדרותיו של אתר ספיר (נקודת המוצא של המוביל הארצי) ממזרח לבין הכביש שחולף כמה מטרים מעליו. מהר מאוד מתרחבים שולי השביל, והוא צולח אזור לא נגוע שבו מתרוצצים שפני סלע רבים. משם מטפסים במעלה לעבר תל כינרות. עם ההגעה לאוכף, מגיעים גם לדרך סלולה שפונה ימינה ומסומנת בסימון שבילים אדום. כדאי לפנות בה, ולהתרשם ממראות יפים על הכינרת (בעונת הפריחה של החצבים, עם סלעי הגיר ושרביטי התפרחת, זה נראה כמעט כמו ציור סיני).

מעט בהמשך מתגלים חלקיו החפורים של תל כינרות. הם אמנם אינם מרשימים במיוחד, אך חשיבותם רבה מכיוון שהם שופכים אור על היישוב הגדול שהיה כאן בעבר. העיר הקדומה כינרות חלשה על בקעת טבחה ועל בקעת גנוסר (שאותה ניתן לראות אם מעפילים לראש הגבעה). מתל כינרות יש לשוב אל האוכף ולפנות בו ימינה, במורד המזרחי, לעבר טבחה.

ממול כבר אפשר לראות את כנסיית הלחם והדגים על גגותיה האדומים, שבסמוך אליה מסתיים המסלול. מעליה צופה הכנסייה שעל הר האושר. מעבר להן מדרונות הגולן. לראות אותם מוריקים זה אכן סוג של אושר.

>> הצבעתם, עכשיו מה? כל הדילים השווים לחופשה ישראלית ביום הבחירות