לצינון הלהט - גוש עציון (צילום: יותם יעקובסון, גלובס)
לצינון הלהט. גובה המים כמטר וחצי והם נקיים כל השנה | צילום: יותם יעקובסון, גלובס

אזור גוש עציון הוא חבל ארץ עלום לטייל הישראלי. גם כאלה שמרבים לטייל אינם מכירים אותו. למה בדיוק? כנראה שהעובדה שהוא נמצא מעבר לקו הירוק גורמת לרתיעה. יש אמנם מי שאין להם בעיה עקרונית עם השטחים, אבל הם חוששים מההיבט הביטחוני. אם זהו המקרה, נדגיש כי הגוש נמצא עשר דקות מעבר לקו הירוק, והכביש המומלץ כאן, כביש המנהרות, שמתחיל בירושלים, אינו עובר בשום יישוב ערבי, ונוסעים בו בכל יום אלפי כלי רכב. לשיקולכם.

מי שהסתקרן והחליט לנסות יגלה שיפה כאן בכל ימות השנה. בקיץ האוויר יבש, הערבים צוננים, ויש מעיינות הנקווים לבריכות שכשוך, חורשות מוצלות, ועוד הרבה הפתעות ואטרקציות שצריך לדעת עליהן כדי להגיע אליהן. בדרך למסלול ההליכה אפשר לעצור ביקב גוש עציון (טל' 02-9309220, כשר למהדרין, סגור בשבת). לצד סיור וטעימות ללא תשלום אפשר להצטייד כאן בבקבוק יין ובמאכלים חלביים לדרך.

לבנין - גוש עציון (צילום: יותם יעקובסון, גלובס)
לבנין. מסוג הפרפרים שאפשר לפגוש גם בקיץ | צילום: יותם יעקובסון, גלובס

סמוך לחניה בבת עין נמצאת ח'ירבת הלל, שבה שרידי יישוב יהודי משלהי תקופת בית שני. מהח'ירבה ממשיכים רגלית ימינה, לכביש ההיקפי של היישוב. כעבור כמאתיים מטרים מגיעים אל המעיין הראשון בדרכנו - עין חובלה. מי המעיין זורמים מנקבה חצובה ונאגרים בבריכה. סביב המעיין שרידי טרסות עתיקות, קבר שייח' ומערת קבורה מימי בית שני. אל הנקבה ניתן להיכנס בזחילה (הכניסה והיציאה מאותו הפתח; המעבר צר בהתחלה). לפני שממשיכים כדאי להביט לאחור. כשהראות טובה רואים מכאן את הים.

בדרך אל המעיינות - גוש עציון (צילום: יותם יעקובסון, גלובס)
בדרך אל המעיינות. סג'מה לזכר הבן שנרצח, דובק לזכר האב שטיפח פינות חמד | צילום: יותם יעקובסון, גלובס

השביל, שסימונו כחול לאורך כל הדרך, ממשיך אל מקום מושבו של קיבוץ משואות יצחק. מבנה בטון חרב מהווה שריד לקיבוץ שחרב במלחמת העצמאות. חברי קיבוץ משואות יצחק נפלו בשבי הירדני. לאחר שחזרו לארץ, במסגרת חילופי שבויים, הקימו את יישובם בשנית, ליד אשקלון. ממשואות יצחק הישנה מעפילים מעט מזרחה (למעלה), ומגיעים אל שביל עפר שבו פונים שמאלה. לאחר כשבעים מטרים - שילוט ברור מכווין לעין סג'מה.

המעיין שופץ לזכרו של יצחק ויינשטוק ז"ל, תושב אלון שבות, שנרצח ערב גיוסו לצה"ל בשנת 1993. במקום שולחנות ישיבה מוצלים. מתחת לבריכה נחבאת בריכת דובק, שנבנתה על-ידי בני נוער מהאזור לזכרו של דב ויינשטוק (אביו של יצחק). דובק היה מחלוצי המתיישבים בגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים. הוא פעל רבות לפיתוח פינות חמד טבעיות ברחבי הגוש. בני נוער מגוש עציון, שעבדו איתו בפיתוח המעיינות, בנו לזכרו את הבריכה.

האומגה הארוכה - גוש עציון (צילום: יותם יעקובסון, גלובס)
האומגה הארוכה. 600 מטרים בגובה 120 מטרים מעל רצפת הוואדי | צילום: יותם יעקובסון, גלובס

אל עין סג'מה ניתן להגיע גם בריחוף. האומגה הארוכה בארץ (600 מטרים) חולפת בגובה 120 מטרים. ראשיתה בחוות ארץ האיילים (טל' 050-5388705, סגור בשבת!), השוכנת בצל אורנים ממערב לאלון שבות. במקום מכלאות של איילים ושאר בעלי קרניים, פינת חי ופינת ליטוף, וכן מזנון קטן. נערכים כאן אירועים ושפע הפעלות לקבוצות. מהמעיין ממשיכים בדרך העפר, שהופכת לכביש אספלט. מגיעים לעיקול שבו דרך תלולה פונה שמאלה ומובילה אל הכניסה לכפר עציון. מכאן קצרה הדרך אל המסעדה החלבית גוונא (טל'02-5336036 , סגור בשבת). למי ששאל את עצמו - גוונא, בארמית, היא קשת בענן.

עין סאג'מה - גוש עציון (צילום: יותם יעקובסון, גלובס)
עין סג'מה. המעין נובע במדרון נחל סג'מה, המכונה גם ואדי גן עדן | צילום: יותם יעקובסון, גלובס

באיזה עוד מקום בארץ תישא מסעדה שם בארמית? המקום עדכני ומציע מנות כמו אורז בר וטופו מוקפצים ברוטב סילאן וטחינה על מצע עלים. הארוחה אל מול הנוף הפתוח והרוח הנושבת מהשפלה בשעות אחר הצהריים הופכת את השקיעה להרבה יותר חגיגית.

שערות שולמית - גוש עציון (צילום: יותם יעקובסון, גלובס)
שערות שולמית. בפולקלור נקרא גם "שערות המכשפה" או "כוסברת השאול" | צילום: יותם יעקובסון, גלובס

איך מגיעים (מירושלים): נוסעים מגילה בכביש המנהרות (מס' 60) דרומה, לכיוון גוש עציון. בצומת הגוש פונים ימינה בכביש 367 וממשיכים לעבר בת עין. בפנייה הראשונה בתוך היישוב נפנה ימינה ונחנה את הרכב. אורך המסלול: 1.5 קילומטרים. משך הליכה: כשלוש שעות בניחותא. מפה: מפות סימון שבילים מס' 9: "מבואות ירושלים" (מהדורה אחרונה: 2006). ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע, בגד ים (לשכשוך במעיין), פנסים (לשם כניסה לנקבה). הערה: המסלול אינו מעגלי - יש צורך בהקפצת רכבים. וכך עושים זאת: משאירים את אחד הרכבים בקיבוץ כפר עציון, שעל-פני הכניסה אליו חולפים בדרך לבת עין.

>> עוד הפתעה: גם הערבה זה מקום שאפשר לבלות בו