התמונה משנת 1910 מהפנטת: שתי שורות של בניינים נמוכים, אחדים עדיין בשלבי בנייה, ובתווך משטח חולי הנמשך עד האופק, ריק לחלוטין פרט למבנה משושה בעל גג מחודד - הקיוסק הראשון של תל אביב.
99 שנים אחרי שצולמה התמונה הזו אני עומדת באותו המקום ממש, שדרות רוטשילד פינת רחוב הרצל. את מקומם של החולות השוממים החליפו שבילי אופניים, ושקמים ודקלים מטילים שלוליות של צל על השדרות, מרככים את בוהק השמש. הקיוסק הקטן הוזנח והתפורר ולפני עשרים שנה נהרס. במקומו נבנה קיוסק-קפה חדש, בעל עיצוב דומה, שהשם "אספרסו בר" מתנוסס עליו באותיות לועזיות וגזוז של פעם נמכר בו לצד אספרסו ועוגיות גרנולה. מעט צפונה משם, בפינת רחוב אלנבי, ניצב קיוסק-קפה נוסף המציע ללקוחותיו מגשים של סושי וסשימי.
המקום הזה, בקצה הדרומי של שדרות רוטשילד, מספר יותר מכל את סיפורה של תל אביב: ישן וחדש, שמש וצל, גזוז וסושי, כולם מתערבבים זה בזה בנינוחות ובטבעיות. זהו גם סיפורן של השדרות התל אביביות, שבמרכזן נטועים עצים והן מזמינות לטייל בהן עם כלב או עם עגלת תינוק, לשבת בצל העצים עם עיתון ואספרסו או כוס של מיץ סלרי סחוט טבעי - הכי ישראלי והכי קוסמופוליטי שיש. הנה, אם כן, הצעה לטיול לאורך כמה שדרות תל אביביות. אפשר להצטייד באופניים או ללכת ברגל, אפשר לצרף חבר או ללכת לבד. הכל אפשרי והכל מזמין באותה המידה.
שדרות רוטשילד: ביקור באמסטרדם
בשנת 1909, כשבתיה הראשונים של אחוזת בית החלו לצוץ מהחולות, גילו המתכננים שאפיקו של נחל קטן עובר בלב הדיונות ואינו מאפשר סלילת רחוב רגיל. לכן הוחלט למלא את ערוץ הנחל בחול ולהקים מעליו שדרה בניחוח אירופי. שנה לאחר מכן, בלב השדרה שנקראה על שמו של הברון רוטשילד, הוקם קיוסק קטן, ובט"ו בשבט של אותה שנה ניטעו העצים הראשונים. כמעט מאה שנים לאחר מכן, שדרות רוטשילד עברו מתיחת פנים נאה והיום הן מרכז עירוני תוסס ומלא חיים. אפשר לבקר פה ללא חשש בכל שעות היממה - העיר חיה ובועטת ללא הפסקה גם בשעות הקטנות של הלילה.
שדרות רוטשילד נמתחות מדרום לצפון - מרחוב הרצל ועד כיכר הבימה. בחלק הדרומי, מול בית מספר 20, ניצבת אנדרטה שעליה שמותיהם של מייסדי אחוזת בית. כדאי לשים לב לתבליט הנאה מצדה הצפוני של האנדרטה. במקום בו היום יש בריכת מים עם מזרקה קטנה עמד בעבר מכון המים הראשון של העיר הצעירה. בית מספר 16 היה ביתם של צינה ומאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון, ובו הכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה; כיום פועלים במקום מוזיאון בית התנ"ך והיכל העצמאות, המשחזר את אותו מעמד היסטורי.
(בית דיזינגוף. שדרות רוטשילד 16, 03-5177760)
בצד המערבי של השדרות אפשר לראות כמה בתים יפהפיים בסגנון בינלאומי אקלקטי. שימו לב במיוחד לבתים 23 עד 29 - כל אחד יפה מרעהו. בית מספר 23 היה ביתה של משפחת גולומב, והיום נמצא בו מוזיאון ההגנה.
(שדרות רוטשילד 23, 03-5600809, 03-5608624)
ככל שצועדים צפונה, השקמים והדקלים שמעניקים לשדרה מראה אוריינטלי, מפנים את מקומם לפיקוסים עבי גזע וצפופי עלווה המשרים אווירה אירופאית. גם רוכבי האופניים הרבים ויושבי בתי הקפה בהצטלבות עם הרחובות מאז"ה ובלפור, תורמים לתחושה שקפצתם לביקור באמסטרדם.
אבל לפני שתצטרפו למקומיים ותמתחו רגליים באחד הקיוסקים המוצלחים האלה, הנה עוד שני בתים יפהפיים שאסור להחמיץ: בית מספר 46 הוא מעין טירה משופצת ומשוחזרת להפליא - כאן בנתה משפחת לוין את ביתה באמצע שנות העשרים של המאה שעברה. בית מספר 96, אף הוא משנות העשרים, משופץ לעילא ולעילא ועל אחת ממרפסותיו ניצב פסל מקסים של האמנית עפרה צימבליסטה.
שדרות בן ציון ושדרות חן: ציור קיר ופסלים
במקום שבו נגמרות שדרות רוטשילד מתחילות שתי שדרות נוספות, קצרות יותר ותוססות פחות, אבל בהחלט שוות ביקור. אם הגעתם מכיוון שדרות רוטשילד, חצו את הצומת הסואן אל רחוב תרס"ט וצעדו מערבה בשדרות בן ציון. גם כאן יש שביל אופניים ושביל הליכה והרבה עצים מצלים. בתי המגורים, הנמוכים יחסית ואחידי מראה, מעניקים תחושה של מרווח מאוורר. בקצה המזרחי של השדרה, על קיר הקיוסק-קפה, יש ציור חביב של רמי מאירי, צייר קירות תל אביבי מוכר, ובקצה המערבי, מול בית מספר 2, ניצב פסלו היפהפה של יעקב דורצ'ין "באר וארבעה כלבים" משנת 1991.
נשוב לכיכר הבימה, הנמצאת בתהליכי שיפוץ נרחבים, ונצא מהקצה הצפוני שלה אל שדרות חן. השדרות, הנקראות על שם חיים נחמן ביאליק, חינניות עד מאוד. משני עבריהן ניצבים בתי דירות מטופחים התורמים לאווירה המהוגנת של השדרות - אם שדרות רוטשילד מזכירות את רוח החופש של אמסטרדם, שדרות חן מזכירות לי את בריסל. מול בית 39 ניצב פסל מפלדת אל חלד של סיגל פרימור, מעין נדנדה עתידנית שנועדה לענקים. בקצה השדרה, ממש מול כיכר רבין, יש בניין קטן בעל ארכיטקטורה מעניינת. פעם היתה בו חנות פרחים והיום הוא זועק לשיפוץ ולפתיחה מחודשת, אולי כבית קפה זעיר.
שדרות בן גוריון: עצי זית
לצד שדרות רוטשילד תפסו גם שדרות בן גוריון בשנים האחרונות מקום של כבוד בחייה הצעירים והתוססים של תל אביב. השדרות, הנמתחות ממערב למזרח - מכיכר אתרים והטיילת ועד עיריית תל אביב, נהנות מבריזה נעימה מהים, ועצי הזית המרשימים השתולים לאורכן מעניקים להן מראה ים תיכוני מובהק. השדרות מנוקדות בקיוסקים ובבתי קפה מוצלחים במיוחד. לצד הקפה, הכריכים, הסלטים והעוגות, הם מאפשרים להתמזג ולהתערבב באוכלוסייה צעירה ומושכת (ואולי גם למצוא בן או בת זוג להמשך הבילוי בעיר).
מלבד הקיוסקים האלה אפשר למצוא פה גם את תמרה, בר מיצים עם מבחר מסחרר של מיצי פירות וירקות. ליד רחוב בן יהודה, תזכורת מהעבר: קיוסק אמיתי עם שלט המייחל לביאת המשיח ותפריט הכולל נס קפה ולחמנייה עם גבינה צהובה. אם נמשיך בבן יהודה עד שדרות נורדאו, נמצא את "פלאפל שלמה ובניו", שמתאים לזקוקים למילוי מצברים מהיר, טעים וזול.
בהצטלבות עם רחוב אדם הכהן עומדת אנדרטה מרגשת שהוקמה לזכר שלוש ההרוגות בפיגוע בפורים 1997. ממולה, בית הקפה שהפך לשדה קטל - אז זה היה אפרופו, היום קפה נטו. בית מספר 17 עמוס בזיכרונות מסוג אחר: כאן גר דוד בן גוריון לסירוגין משנת 1931 ועד פטירתו בשנת 1973. הכניסה חופשית וכדאי מאוד להיכנס ולהתרשם מהרהיטים הפשוטים ומעשרות אלפי הספרים הגודשים את המדפים, ולהיאנח על הימים שבהם צניעות היתה ערך נעלה.
שדרות בן גוריון 17, 03-5221010.
רגע לפני שהשדרה מתחברת לטיילת, העיפו מבט בפסלו היפה של גדעון גרץ, "קשר גורדי", מול בית מספר 12.
מתוך: מגזין מסע ישראלי
לבחירת מגזין במתנה לחץ כאן