הר בנטל ואחיו הגבוה ממנו, הר אביטל, הם חלק ממה שהיה פעם לוע של הר געש. מפסגתו נשקף הנוף המרהיב של רמת הגולן, של אצבע הגליל, של הגליל התחתון, ושל הכינרת; מדרום מתנשא הר אביטל, הבולט שבהרי צפון רמת הגולן והשני בגובהו אחרי החרמון. בתוך לועו הענק של הר אביטל נמצאים מטעי התפוחים של קיבוץ מרום גולן, הראשון ביישובי הגולן, שעלה על הקרקע מייד לאחר מלחמת ששת הימים, ביולי 1967, וגם שני הרים קטנים, ששמם "הרי תאומים".

אין תמונה
הר בנטל. מתוך "חגים אוכלים ומטיילים"

מטעי תפוחים ובונקר משוחזר

הר בנטל קרוי כך בשל קירבתו להר אביטל הסמוך, וזה נקרא כך בהשפעת שמו הערבי, תל אבו נידא, שפירושו אבי הטללים. השם ניתן לו משום שלפי האמונה הערבית קבור בפסגתו השייח' אבו נידא, שהיה בעל יכולת מאגית להוריד גשם, ממש כמו חוני המעגל. ואכן, האתר מבורך בכמות גדולה מאוד של טל, כשישים מילימטרים בשנה.

לאורך הכביש העולה לפסגה יש שלטי הסבר על התופעות הגעשיות המאפיינות את ההר, ואת שרידי המלחמה אפשר לראות באתר ההנצחה שהוקם במקום. מן המוצב שנחפר על התל, שגובהו 1,171 מטרים, שלטו הסורים על כל סביבותיהם. הילדים יכולים לרוץ כאן בתעלות הקשר, שחלקים מהן נותרו כשהיו וחלקים אחרים שוחזרו, להיכנס לבונקר הלוחמים, להצטלם עם פסלי החיילים הכורעים עליו ולדמיין את הקרבות שנערכו כאן.

מהר בנטל חוזרים לכביש 98 ופונים צפונה. עוברים את צומת בראון, וכשלושה ק"מ אחריו, מול הכניסה לקיבוץ אל־רום, פונים ימינה (מזרחה). במזלג הכבישים הבא פונים שמאלה, ובמזלג הבא שוב שמאלה, עד שמגיעים אל אנדרטת גדוד עוז 77, המשקיפה אל עמק הבכא.

קרבות הבלימה

זהו אחד מאתרי הגבורה הגדולים במלחמות ישראל. כאן – בעמק שרוחבו ארבעה ק"מ, הקוטע את רצף הרי הגעש שבמזרח רמת הגולן – נערך עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים אחד משני קרבות הבלימה שעצרו את הכוחות הסוריים מלשטוף את רמת הגולן ולרדת אל הגליל. 150 טנקים של חטיבת השריון 7 של צה"ל נלחמו שלושה ימים וארבעה לילות ארבעה מול 450 טנקים סוריים מתוגברים בארבע חטיבות רגלים ותותחנים, בחטיבה עיראקית, בחטיבה ירדנית ובתוספת כוחות סעודיים. עיקר עול הבלימה נפל על כתפיו של גדוד 77 של החטיבה, בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני.

בעוד הטנקים הישראליים נפגעים בזה אחר זה, ואחרים סבים על עקבותיהם כדי לנוס מזירת המוות, ארגן קהלני כוח של 14 טנקים והצליח לבלום את המוני הטנקים הסוריים שניסו להשתלט על ה"רמפות" – מקום מושבן של העמדות הישראליות. קהלני וחייליו השתלטו עליהן מחדש, וחיסלו בקרב קשה עשרות טנקים סוריים. תגבורת של חטיבת "ברק" סייעה למנוע את פריצתה של חזית הגולן, והסורים נסוגו כשהם מותירים מאחוריהם כ־300 טנקים חרוכים. האתר קיבל את הכינוי "עמק הבכא" על שם אותו עמק בירושלים, בין גיא בן הינום לעמק רפאים, שהפך ביהדות שם נרדף לסבל הגלות ולרדיפות היהודים.

אנדרטת הזיכרון לנופלים בקרב משקיפה אל העמק, והיא בנויה מפלטות של טנק הסנטוריון שהשתתף בקרבות ומתותח טנק המופנה כלפי מעלה. למרגלותיה לוח ארד ועליו שמות 76 חללי החטיבה שנפלו כאן. לצידה ניצב בקנה מופנה מטה טנק סורי, אחד מרבים שחיסלו חייליו של קהלני. על השלט בסמוך לטנק כתובה מקאמה קצרה, "אחי גיבורי הגולן", שכתב אחד מחיילי הגדוד:

"אני מביט לאחור ורואה את פני הגיבורים / שלא ישובו איתנו ולא יספרו עוד סיפורים/ את אלו שראו את הטנק מתקרב וירו וירו עד שדמם/ שהכניסו עוד פגז ועוד סרט עד ששילמו בדמם. / אני עומד כאן ובלב רק תפילה חרישית: שלא תהיה המלחמה החמישית".

אין תמונה
אנדרטת גדוד עוז 77. לזכר הנופלים

מכתשים ואיילים

חוזרים לכביש 98 ונוסעים צפונה לכיוון מסעדה. חולפים על פני האנדרטה לחללי פלס"ר 7 (משמאל), וכ־2.2 ק"מ אחרי הכניסה לבוקעתא (כקילומטר לפני צומת יער אודם, מייד אחרי עיקול חד בכביש) פונים שמאלה אל דרך עפר. נוסעים בה כחצי קילומטר, וחונים. אפשר לנסוע בשבילים הרחבים גם ברכב רגיל, אך נחמד לשוטט ביער ברגל, ולהגיע אל הר אודם בהליכה בדרך העפר.

השביל מסומן אדום ומתפתל בדרכו אל פיסגת הר אודם. ההר נקרא כך בשל הגוון האדמדם של אבן הסְקוֹרְיָה, ומכאן גם שמו בערבית – תל אל־אַחְמַר. בדומה לאביטל ובנטל, גם אודם הוא הר געש כבוי. על פיסגתו, שגובהה כ־1,200 מטרים, נמצא מוצב נטוש, ונשקפים ממנה נופי הגולן והחרמון, בקעת הלבנון והרי הלבנון, עמק החולה והגליל העליון, בריכת רם ושמורת יער אודם. מדרום־מזרח רואים את עמק הבכא.

תופעת טבע ייחודית באזור הן הג'ובות – מכתשים טבעיים. ברחבי השמורה יש 17 כאלה, והגדולה שבהן קרויה, בהתאם, ג'ובת אל־כבירה. כדי להגיע אליה חוזרים אל כביש 98 ובצומת יער אודם פונים שמאלה (דרום־מערב) לכביש 978, ואחרי שלושה ק"מ חונים לצד הדרך. מתחילים ללכת ימינה בשביל מסומן שחור, ואחרי כעשר דקות מגיעים אל ג'ובת אל־כבירה. המכתש רחב־הידיים נוצר בגלל פעילות געשית. קוטרו 250 מטרים, עומקו 60 מטרים, ולמעשה אין מדובר בג'ובה אחת, אלא בארבע.

היער מכונה גם יער האיילים, על שם האיילים שחיים בו, והוא אחד המקסימים שביערות הגולן. גדלים בו שלושה מיני אלון: התולע, המצוי והתבור. עם בוא הסתיו מתכסות קרחותיו בעלי שלכת ומנוקדות בכרכומים צהובים־כתומים. חודש–חודשיים אחר כך יצוצו כאן גם רקפות, אירוסי הלבנון וסחלבים. בעלי מזל יפגשו גם חזירי בר, איילים, דרבנים, קיפודים, ולפעמים גם זאבים. כיפה אדומה כבר אמרנו?

בתוך היער נמצא גם אתר "יער האיילים". המתחם אינו חלק מהשמורה, אלא שטח מגודר שמשוטטות בו להנאתן חיות בר, מקומיות וכאלה שיובאו מחו"ל. צבאים, יעלים ובעיקר 170 איילים מסתובבים כאן באופן חופשי, כולל הבמבים הקטנים. ילדים יוכלו ליהנות מפינות הליטוף, מרכיבה על סוסי פוני, מהמשחקייה וממסלול חבלים אתגרי. אפשר לערוך כאן פיקניק, ואפשר גם ללון בחושות או באוהלים (בתשלום).

טיול יום כיפור
תצפית נוף מהר בנטל על רמת הגולן

סוג המסלול: רכב ורגל.
אורך המסלול: כ־28 ק"מ בנסיעה, וכשישה ק"מ הליכה להר אודם.
נקודת מוצא: הר בנטל.
נקודת סיום: יער האיילים.
משך הטיול: 3–6 שעות.
דרגת קושי: קל–בינוני (בגלל העלייה להר אודם).
כניסה: ליער האיילים בתשלום.
שעות פתיחה: הר בנטל – בחורף כל השבוע 17:00-9:00, בקיץ עד 18:00. יער האיילים: בקיץ א–ה, שבת 17:00-9:00, בשישי ובערבי חג עד 16:00 (באוגוסט פתוח עד 20:00); בחורף – כל יום עד 16:00, בכפוף לתנאי מזג האוויר. מומלץ להתקשר ולבדוק, טל' 050-5229450.
ביגוד: מומלץ להביא לבוש חם גם בקיץ.
איך מגיעים: מצומת זיון שברמת הגולן פונים צפונה לכביש 98. חולפים על פני הר אביטל, ממשיכים אל צומת בראון ופונים ימינה לכביש 959. אחרי מעט פחות מקילומטר פונים שמאלה לפי השילוט למרום גולן. כמה מאות מטרים אחרי הכניסה לקיבוץ פונים שמאלה ומתחילים לטפס אל הפיסגה. אחרי כקילומטר וחצי של עלייה תלולה מגיעים אל החניה של הר בנטל. שביל גישה שמשני צדדיו ניצבים פסלי מתכת של בעלי חיים ודמויות מוזרות מוביל אל התצפית ואל המוצב המשוחזר.

>> וביום כיפור: טיולי אופניים למתחילים ומתקדמים