הר חרמון (צילום: אור גץ)
"העיניים של המדינה" | צילום: אור גץ
אזור גיאוגרפי: צפון רמת הגולן
משך המסלול: יום שלם, בו תוכלו לבקר בכל האתרים גם יחד
עונה מומלצת: באביב ובקיץ
ציוד : בחרמון עשוי להיות קר גם בקיץ, לכן הקפידו להצטייד בהתאם
שעות פתיחה: בקיץ 8:00-17:00; בחורף עד 16:00, בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה אחת קודם. הכניסה בתשלום. סיורים מודרכים בלי תשלום - בקיץ, בכל ימות השבוע, בשעות קבועות אך מומלץ לברר מראש. דרוש תיאום בטחוני (בטל' 04-6966203(
מידע נוסף: העליה ברכבל כרוכה בתשלום
טלפונים:
מצודת נמרוד – 04-6949277
אתר החרמון - 04-6981337

הר חרמון הוא הצפוני בהרי ישראל והגבוה מכולם – 2,814 מטרים. ברוב ימות החורף עטויות כיפותיו שלג צחור, ובשאר ימות השנה עטופות פסגותיו בערפל. החרמון אמנם חשוב למדינת ישראל מבחינה אסטרטגית (ואף מכונה ה"עיניים של המדינה"), אבל גובהו הרב הוא הגורם העיקרי לייחודו. משקעים רבים מחלחלים בסלע ופורצים במעיינות למרגלותיו, והשלגים המפשירים ממלאים את מקורות הירדן. השלג הוא מוקד משיכה למטיילים ולמחליקים, אך גם בימי הקיץ מזמין החרמון הצצה לעולם עשיר ומיוחד.

איך מגיעים: נוסעים צפונה לעבר קריית שמונה, פונים בצומת המצודות מזרחה (ימינה בכביש מס' 99) ופונים לעבר הבניאס. הכביש עובר בארץ נחלי מים וחוצה את שמורות שניר, דן ובניאס. בצומת נחל סער פונים שמאלה (צפונה בכביש מס' (989 לעבר נווה אטי"ב, ובצומת הראשון מערבה למצודת נמרוד חונים ועולים ברגל לסיור במצודה - הכניסה בתשלום.

יוצאים לדרך:

תחנה ראשונה – מצודת נמרוד: במהלך הסיור תערכו היכרות עם מבנים - אולמות, בריכות מים ומגדלי שמירה, הבנויים בבליל סגנונות - ומכאן גם עם אורחות החיים של המגינים בתקופות השונות.

אין תמונה
קלעת נמרוד

תחנה שניה – קברו של אל-ח'זורי: חוזרים לכביש הראשי וממשיכים צפונה כקילומטר אחד. שלט יכוון אותנו לאנדרטה לזכר חללי סיירת אגוז, שם חונים ויוצאים לשוטט ברגל בין עצי אלון מפוארים בני מאות שנים, קברו של השיח' עות`מאן אל-ח`זורי, קדוש דרוזי שונא מלחמות, מצוי ביניהם.

תחנה שלישית – הר החרמון: ממשיכים בנסיעה ומעפילים אל מרומי החרמון. בדרך חולפים על פני נווה אטי"ב, מושב שעיקר עיסוקו בקיט ובספורט-חורף. בשמו מצטרפים שמותיהם של ארבעה חברים שעלו על מוקש בדרום רמת הגולן - אברהם, טוביה, יאיר ובנימין. חולפים על פני מג`דל שמס - יישוב דרוזי, הגבוה ביותר בתחומי ישראל (גובהו - 1,220 מטר). פשר שמו: "מגדל השמש", ייתכן כסמל לפולחן השמש של תושביו הקדומים. מהכפר פונים שמאלה אל הר החרמון ועוברים את המחסום צבאי, חולפים על פני חניון הרכבל התחתון וחונים בחניון העליון של האתר.
מכאן עולים ברכבל לסיור בגבעת הקרב.

גולשים בשלג על הר החרמון (תמונת AVI: אור גץ, חדשות1 ערוץ 2)
אתר החרמון | תמונת AVI: אור גץ, חדשות1 ערוץ 2
תחנה רביעית - תצפית גבעת הקרב: כעת אנו בנקודה שגובהה 2,050 מטר, ובמרחק הליכה קצר מגיעים לתצפית. מכאן רואים את משולש הגבולות ישראל, לבנון וסוריה: מצפון-מזרח, בלבנון, מתנוסס רכס הבופור, ודרומית מערבית נמצאים קריית שמונה, עמק החולה וימת הכינרת. מצפון - הר הלבנון, שהחרמון נחשב לחלקו הדרומי, ומדרום מתפצל רכס החרמון לשלוש שלוחות מקבילות, שביניהן חוצצים הנחלים שיאון וגובתא. במרכז שלוחת ערער, ממערב שלוחת שריון והר דוב, והשלוחה הקרובה ביותר היא כתף החרמון.

תחנה חמישית - מכתשון המסה: ממשיכים עוד כ-300 מ' למכתשון המסה (קארסטי) הסגור מכל עבריו - החרמון הורם מעל סביבתו כתוצאה מהשבר הסורי-אפריקני. ההר בנוי סלע גיר, ולכן ניתן למצוא כאן טרשים ובולענים, תוצאה של המסת הסלע. המים חודרים לסדקים, מרחיבים אותם ויוצרים גם מחילות ומערות נטיפים מרובות.

תחנה שישית - תצפית על הגולן: ממשיכים ומטפסים צפונה אל אוכף שממנו נשקפת תצפית על הרי הגליל והגולן, על כפרי הדרוזים ברמת הגולן, ועל קו תלי הגעש - מדרום לצפון: תל פרס, בנטל, אביטל וחרמונית. זהו גבולנו המזרחי עם סוריה.

פינת הגאון בדרכים:

מצודת נמרוד: אחד משמותיה של המצודה הוא: א-צוביבה, ובעברית: "המזנקת אל הטרף". בדורות מאוחרים יותר נקשר שמה עם נמרוד, גיבור הציד המוזכר בספר בראשית. מבצר נמרוד שוכן במדרונות החרמון בגובה של 750 מ`, וערוצים תלולים מקיפים אותו מכל עבר. מבנה הגבעה הכתיב לו מבנה צר וארוך, ותכנון ארכיטקטוני מבריק התאים אותו לפני השטח. סביב הגבעה הוקמו חומה איתנה ומגדלי שמירה, ובהם גם "מגדל העוז" (דונז`ון), המגדל המבוצר ביותר, שאפשר הגנה ממושכת במקרה חירום. המבצר הוא מתחם צבאי נוח להגנה וקשה לכיבוש, ואף הגן על העיר בניאס וחלש על הדרך שהובילה לדמשק. כאן התקיים יישוב מהתקופה ההלניסטית ועד התורכית, שהגיע לשיא שגשוגו בתקופה הצלבנית (במאה ה-21).

קבר אל חז'ורי: האגדה מספרת על איכר שביקש לתקן את מחרשתו, קיצץ בענף והתיז שבבים, ומשנגע במחרשה יבשה ידו, ולא שבה חמתו של ח`זורי עד שאסף את השבבים והשיב את הענף כשהיה. אגדה זו באה ללמדנו כיצד השתמרו עצים אלה בלבד בסביבה שיערותיה נכרתו.

הר החרמון (צילום: אור גץ)
ממש כמו באירופה: שלג בהר החרמון | צילום: אור גץ
הר החרמון – מאז ועד היום: אין לדעת בוודאות מה מקור שמו של החרמון - אולי מלשון חרם: "מקום קדוש". אכן עוד בימי קדם הוא התקדש על ידי היוונים והמוסלמים, ויש המזהים בו אפילו את מקום התרחשות הברית בין הבתרים. שמות נוספים לו: "צידונים יקראו לחרמון שריון והאמורי יקראו לו שניר" (דברים, ג' 9), ובפי הערבים הוא נקרא: ג`בל א-שיח'- הישיש. ב-1967 כבשו חיילי צה"ל את החרמון כמעט ללא קרב. שש שנים עברו ובמלחמת יום הכיפורים נחתו במפתיע חיילי קומנדו סורים בשלושה מסוקים וכבשו את המוצב המוגן בארץ. 16 יום שלטו הסורים במוצב, ובתוך כך התנהלה מלחמה עקובה מדם ברמת הגולן, ולוחמינו הגיעו עד 25 ק"מ מדמשק. רק ב-22 באוקטובר, היום שבו נכנסה לתוקפה הפסקת האש, שב צה"ל לשלוט במוצב החרמון. באותו יום נכבשו גם החרמון הסורי ושיא החרמון, אך אלה הושבו לסוריה במסגרת הסכמי הפרדת הכוחות, ואנו חזרנו לגבולות 1967 ולהתנשא לגובה 2,224 מ`.

הקיץ הוא עונת הצמיחה בהר. משטר הרוחות גורם לשיחים להיראות ככרים פחוסים. בעמקים הקטנים המוגנים, הפזורים בשטח, יש מרבדים של אחו ירוק, ומתוכם צצים פרגה אדומה וצהובה, מיני לוף, אירוס, ואף סביון החרמון.

עוד טיולים ומסלולים בכל הארץ

מסלול זה באדיבות צופית - פורטל הצימרים, הטיולים המסעדות והאטרקציות.