מכתש רמון הוא מקום לברוח אליו. הוא מקום לברוח אליו כשהעשן במרכז מתחיל להסתיר לכם את הדרך, וכשהפקקים והרעש מעמעמים את פעילות המוח. הוא מקום נוח לבריחה – יש אוטובוסים כמעט כל הזמן, וגם באוטו הדרך לשם קלה. וככה אתם גם מקבלים מדבר, אך זה לא מרגיש רחוק מדי.
אבל מה שהכי כיף, זה שאפשר ממש לרדת למכתש ברגל מהתחנה (אם אתם לא ממונעים), ללא הרבה הכנות מראש. מצפה רמון הוא האזור הכי נוצץ בסביבה, ואם נמצאים למטה או על המצוק, כמעט תמיד אפשר לראות אותו מציץ ומודיע על קיומו. היו פעמים שהגעתי לכאן כחיילת, באוטובוס, לפנות לילה, וחזרתי עם שחר אחרי לינה באחת המערות הסודיות שבהר. בתל אביב לא הרגישו בהבדל. לי, לעומת זאת, היו כוחות חדשים לשבוע.

טיולים בדרום: עץ בודד במכתש הגדול (צילום: איל שפירא)
האדום האדום הזה. מכתש רמון | צילום: איל שפירא

למי שמעדיף ללכת כמה שפחות

מסלול משפחתי מקסים מתחיל בטיילת של מצפה רמון, על הקיר הצפוני של המכתש. לפני שאתם יורדים עברו בטיילת הפסלים המצלצלים שעל המצוק – החל ממרכז המבקרים של מצפה רמון. כמעט כל פסל משמיע רעש, ובאמצע המצוק נשלח גם גשר קטן לכיוון המכתש עצמו, כדי לאפשר לכם מבט גבוה - קרוב יותר למכתש.
אחרי שצעדתם לכיוון סוף הטיילת (לכיוון מערב), תבחינו בסימון ירוק שיורד דרום מזרחה למטה, עד למנסרה. ירידה והליכה של כ-4.5 ק"מ יובילו אתכם היישר אל המנסרה, שפעם כינו אותה "הנגרייה", ומראה מסביר בדיוק מדוע זכתה לשני הכינויים האלה. מדובר בתופעה גיאולוגית מהסוג שמושך את תשומת הלב גם אם אתם לא חוקרים מדופלמים – ואתם מובלים לתוכה בשביל עץ מיוחד שנבנה במיוחד למענכם.
תדאגו שמישהו יבוא לאסוף אתכם מחניון המנסרה (כניסה לסימון הירוק מכביש מצפה רמון-אילת, בערך ארבעה ק"מ דרומית מזרחית למצפה רמון). אפשרות אחרת היא פשוט לחזור ברגל, רק שכאן כבר מדובר בעלייה. אם זו לא בעיה בשבילכם (וכשעושים את זה לאט, זו באמת לא בעיה – העלייה לא תלולה), אז מאוד נחמד לחזור למצפה רמון ברגל – הדרך יפהפייה גם בחזור. קנחו את הטיולון בעלייה להר גמל – מבנה בצורת גמל שמעולם לא באמת היה הר, שנמצא ממש ליד סוף השביל, לתצפית סיום אל עבר המכתש. המסלול כולו אורך כשעתיים אם אתם מהירים ושלוש אם לקחתם את הזמן.

למי שמוכן ללכת קצת יותר

מסלול ארוך יותר מתחיל גם הוא במצפה, אבל יותר לכיוון בית ספר שדה הר הנגב שאליו תצטרכו להמשיך עוד כמה מאות מטרים מערבה מסוף הטיילת.
אורך המסלול כולו כשישה ק"מ, והוא מסתיים באותה נקודה שבה התחלתם. ראשית, רדו עם הסימון הכחול על הקיר הצפוני של המכתש עד שתגיעו למכתש עצמו. בשלב מסוים המסלול מתעקל חזרה לכיוון שממנו באתם ומעלה אתכם עד למפגש עם מסלול ירוק, שאיתו אתם עולים חזרה להר. קילומטר נוסף ואתם כבר על הטיילת, ממשיכים עם הסימון השחור אל בית הספר שדה הר הנגב. ההליכה כולה תימשך כשלוש-ארבע שעות נעימות. אם לא בא לכם להפסיק את הטיול כל כך מהר, אפשר, לפני העיקול שמאלה של הסימון הכחול, לחפש סימון שחור לימינכם. הוא יגיע בנקודה שבה תהיו הכי רחוקים מההר, במרחק של כמה מטרים דרומה למסלול שלכם. קפצו עליו ולכו עימו מזרחה כשני ק"מ, עד שתפגשו בשביל ישראל. עם שביל ישראל אפשר לעלות חזרה למצוק ולהגיע ישר לטיילת של מצפה רמון. הארכת הדרך תיתן לכם לחוות עוד קצת מהמכתש, ובאמת שאין סיבה להיפרד ממנו כל כך מהר.

למי שרק רוצה לצעוד

מסלולים למיטיבי לכת יש כאן לרוב. אחד הטובים מביניהם, שאורך כשבע או שמונה שעות הליכה, מתחיל גם הוא בטיילת המכתש. הפעם לוקחים מיד את שביל ישראל, שהולך במקביל לסימון הירוק. תחילה יורדים בירידה לא מאוד קשה לתוך המכתש, תוך שמנסים גם לא להפסיק להביט בנוף וגם לא למעוד (שפחתכם הנאמנה מעולם לא הצליחה במשימה, מבייש להודות). בשלב מסוים הסימון מטפס קצת על המצוק עד שהוא נפגש עם הסימון האדום (עדיין על שביל ישראל, במקביל) ליד הפריזמות, ויורד איתו עד לנחל רמון. מים זורמים לא תראו כאן, אבל יכול להיות שהמראות הנוכחיים ירשימו אתכם הרבה יותר. לאחר הליכה קצרה במכתש המסלול עולה לשן רמון אל עוד תצפית יפה (וחדוות טיפוס מזדמנת), ומשם הוא יורד ופונה צפון מזרחה אל קיר האמוניטים – קיר בעל ריכוז עשיר ובולט של מאובנים. מדובר במאובנים של בעלי חיים ימיים אשר נשארו כאן כמזכרת לכך שפעם כל המקום הזה היה בעצם בריכה ענקית שבטח השתכשכו בה כל מיני יצורים ביזאריים. מעניין מה יגיע קודם – זה שמישהו יקום עם יוזמה טיפשית להפוך את המכתש לאגם מלאכותי עצום, או שכדור הארץ ייכנס לאיזה עידן מים שיהפוך בין יבשות לימים. בררר. בכל אופן, סיום המסלול נמצא ממש זמן קצר אחרי הקיר, על כביש 40. אם מתחשק לעשות כאן את הלילה, חניון לילה נמצא קילומטר וחצי מדרומה לכם, על מסלול כחול שתחילתו נראית מהכביש. למחרת יש עוד מיליון מקומות לטייל אליהם, וזריחה אחת שלא תראו בשום מקום אחר.

פתוחים: כל היום וכל הלילה.
משלמים: רק למרכז המבקרים, בהנחה שרוצים להיכנס ולהביט בסרטון ההדרכה שלהם ובתצוגה. המחיר הוא 23 שקל למבוגר ו-12 לילד.
מגיעים: כביש 40 מבאר שבע, אפשר גם באוטובוסים 392 או 60 מבאר שבע וחזרה.
מתקשרים: מרכז המבקרים של מצפה רמון: 08-6588691/8. פתוח כל יום מ- 8:00 עד 17:00, שישי עד 16:00-691
מצטיידים: מים, מים ומים. בקיץ עדיף לצאת מאוד מוקדם בבוקר, או אפילו לעשות את המסלולים בלילות ירח (בזהירות בירידה מהמצוק), על מנת להימנע מהחום. במסלולים ארוכים כדאי לתכנן את השעות למנוחה בצהריים (אם אתם יכולים, הקימו לכם סככה) והמשך רק עם הקלת החום.

לכל מסלולי הטיול