אין תמונה
בואו לראות את הפריחה המרהיבה של אירוס הגלבוע
צפון

דרך נוף גלבוע

בדרך נוף גלבוע נמצאים כמה אתרים שעל כל אחד מהם ניתן לספר שעות. מהדרך אפשר לצפות בתצפית טובה מאוד לכיוון עמק חרוד, מאזור בית שאן בדרום ועד עמק יזרעאל והר הכרמל במערב, והר תבור בצפון. מתצפית זאת אפשר להבין היטב את שדות הקרב הקדומים בעמק חרוד - בימים ההם, הכוחות הרכובים העדיפו את המלחמה בעמק השטוח והכוחות הרגליים, הפושטים, העדיפו את המלחמה מההרים.

באחד החניונים על הגלבוע הוכשרה דרך התנ"ך -דרך סלולה המתאימה גם לאנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים, שלאורכה פסוקים מהתנ"ך החקוקים בסלע. על ההר הזה נהרגו שאול המלך ובנו יהונתן במלחמה מול הפלישתים, וכאן גם קונן דוד את הקינה המפורסמת, ובה קילל את ההר - "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים, מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן".

לאורך הדרך חניונים רבים, ובחלקם מתקני משחקים ופינות פיקניק. בתקופות הפריחה שבסוף החורף אפשר לעצור בחניון האירוסים ולראות את הפריחה המרהיבה של אירוס הגלבוע.

איך מגיעים: יוצאים מהגן הלאומי מעיין חרוד לצומת נבות וחוזרים לכיוון תל יזרעאל. במעלה הכביש יש פנייה משולטת לדרך נוף גלבוע - כביש 667. נוסעים לאורכה עד צומת הפונה למלכישוע ולעין חרוד, ובו פונים שמאלה לכיוון עין חרוד.

נגישות: בדרך התנ"ך חניית נכים, והנגישות לאנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים טובה. בחניון האירוסים מקומות חניה רבים ואפשרות תנועה קלה בכיסאות גלגלים. אין התאמות מיוחדות לבעלי מוגבלויות אחרות.

הר האושר

הר נחום, הידוע גם כהר האושר, נמצא בחלקה הצפוני של הכנרת, בגובה של כ– 150 מטר. לפי המסורת הנוצרית והברית החדשה, הר נחום הוא המקום שבו נשא ישוע את "דרשת ההר" שבה נכללו עיקרי תורתו, ובאזור זה נבחרו גם 12 השליחים. השם העברי של המקום, הר האושר, נובע למעשה מפסוקי "דרשת ההר" המתחילים במילה "אשרי" (או בתרגום מדויק יותר: "מבורכים") – "Blessed are the poor in spirit".

כנסיית הר האושר היא כנסייה יפהפייה שתוכננה על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי ונבנתה בשנים 1938-1936. ברלוצי בחר להשתמש בצבעי שחור ולבן לחלק החיצוני של הכנסייה ובצבעי שחור, לבן, צהוב וכחול לחלק הפנימי. השחור והלבן מסמלים את שני חלקי הפסוקים של הדרשה, הצהוב מסמל את החלק הגשמי והארצי והכחול מסמל את החלק השמימי והמיסטי. בשטח ההר נמצא גן מטופח ואכסניה לצליינים פרנציסקנים. במקום פינות חמד מטופחות שבהן עורכות קבוצות קתוליות את המיסה היומית.

איך מגיעים: מצומת כפר נחום פונים צפונה לכביש 90. שימו לב שהדרך עולה בסיבובים חדים, ובאמצע העלייה מגיעים לפנייה להר האושר. הכניסה למגרש החניה דרך השער.

נגישות: הנגישות לאנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים טובה, בחניון יש מקומות חניה לנכים ואפשרות תנועה קלה בכיסאות גלגלים, וגם יש שירותים לנכים. אין התאמות מיוחדות לבעלי מוגבלויות אחרות.

מרכז

מסלול התחייה

בנאות קדומים תמצאו מסלול מיוחד, המתנהל על פני גבעת המנורה – זהו מסלול התחייה. המסלול מותאם לאוכלוסייה הזקוקה לדרך קלה ונגישה, המאפשרת הליכה נוחה ושימוש בעגלות מכל סוג. במסלול זה נקודות עצירה למנוחה וכן מעקה תמיכה לכל אורכו.

הסיור במסלול התחייה כולל הליכה בעקבות תיאורי הטבע המלווים את סיפור המגילה, שיש בו חיפוש וכמיהה, מפגש והחמצה, מציאות ואלגוריה. הסיור מתנהל בין כרמי זית ומתקני שמן, ובו לומדים על הקשר בין צמח המרווה לעיצוב דמות המנורה, על הקשר שבין חזון זכריה לסמל מדינת ישראל ועל משמעות האור כסמל לעוצמת הרוח האנושית.

למבקר ניתן דף מסלול המסביר על מקומם של הגידולים בחיי אבותינו, שראו בצמחים גם סמל ומשל לחיי האדם והעם. לאורך המסלול אפשר לראות חלק מנופי נאות קדומים המייצגים את נופי הארץ וגידולי שבעת המינים. מתקנים חקלאיים ממחישים את מהלך החיים בימים ההם, כפי שהם משתקפים מהתנ"ך וממקורות יהודיים אחרים.

איך מגיעים: לנאות קדומים מגיעים דרך כביש 443 - לבאים מירושלים או מכיוון מודיעין יש שילוט המכוון אל השמורה. אלו שבאים מכיוון תל אביב או לוד נדרשים לנסוע עד הכניסה המערבית של העיר מודיעין, להסתובב בכיכר הראשונה, לחזור לכביש 443 לכיוון מזרח ולהיכנס בכניסה הראשית של השמורה.

נגישות: ניתן למצוא שירותי נכים בכמה מקומות לאורך המסלולים. המטייל העצמאי מקבל חוברת עם פירוט המסלולים והסבר על כל אתר, וכל הצומח והחי בדרך. החוברת מודפסת בדפוס רגיל בלבד וללא התאמה

לעיוורים או ללקויי ראיה, יש שילוט ברור הן לצורך הכוונה לשירותים השונים והן שילוט הסבר ליד כל תחנה במסלול. כל השילוט בדפוס רגיל וללא התאמה. נהג בעל רכב נכים יכול להיכנס עם הרכב לשטח השמורה ולחנות בתחילת המסלול הנגיש או במקומות החניה הנגישים. ליד הכניסה לשמורה יש רחבה עם שולחנות פיקניק. חלקם נגישים לכיסאות גלגלים. בצמוד אליהם יש מקומות חניה לנכים.

קיימת גם כניסה חלופית: הכניסה לכל המבקרים היא דרך חנות המזכרות, שהיא למעשה הכניסה הרשמית לשמורה, וממנה יוצאים כל המסלולים. נכה יכול להיכנס עם רכבו גם משער אחר.

יש אפשרות, בתיאום מראש, לקבל הדרכה מותאמת לילדים ולמבוגרים בעלי ליקויי למידה או בעלי מוגבלויות אחרות, ויש אפשרות להשתמש ברכבת הנוסעת ברחבי השמורה (לקבוצות מאורגנות, בתיאום מראש) או בקלנועיות (גם כן בתיאום מראש).

ירושלים

אין תמונה
הקרדו ממוקם כ–50 מטר מהכניסה. הרובע היהודי
הקרדו

הקרדו של ירושלים היה חלק מהרחוב המרכזי העובר מצפון לדרום, כפי שהיה נהוג בכל עיר רומאית, והוא התגלה בחפירות הארכיאולוגיות שנעשו לאחר מלחמת ששת-הימים. הקרדו שאותו רואים כיום ליד הכניסה לרובע היהודי מכיוון הר ציון הוא מתקופת הכרזתה של ירושלים כעיר רומאית - איליה קפיטולינה - בימי אדריאנוס, וכן מתקופת המאה השישית. חלק אחר של הרכוב העתיק הוא מתקופה מאוחרת יותר - מימי הצלבנים - ואפשר לראות כאן פתחים אופייניים לתקופה זו.

כיום אפשר לראות שני חלקים של הקרדו: הקרדו הפתוח, שאפשר לראות מהרחוב, והקרדו הסגור, שאליו נכנסים מהמשך הרחוב ובו חנויות שונות של יהודי הרובע.

איך מגיעים: אל הרובע היהודי נכנסים ברגל מכיוון שער ציון או ברכב (פרטי או אוטובוס) משער יפו, דרך הרובע הארמני, וחונים במגרש החניה של הרובע היהודי. בכניסה לרובע, ברחוב היהודים, נמצא מסלול מסומן המתאים לאנשים בכיסאות גלגלים.

המסלול המסומן פותח על ידי מתנ"ס הרובע ואומץ על ידי החברה לפיתוח הרובע היהודי. כ–50 מטר מהכניסה לרובע נמצא הקרדו, ואם ממשיכים צפונה רואים שרידים נוספים שלו בצד המזרחי. אפשר להיכנס אל הקרדו מבין החנויות שלפני רחוב דוד, לפי השילוט.

נגישות: הנגישות לאנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים בינונית, והמדרכה מרוצפת באבן הגורמת לטלטול. במקום יש שירותים מותאמים לאנשים בכיסאות גלגלים, ואין התאמה מיוחדת ללקויי ראייה.

החומה הרחבה

החומה הרחבה נבנתה בתקופתו של חזקיהו מלך יהודה, כנראה לקראת הביצורים נגד מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס. בבחירת קו החומה לא התחשבו בבתים הקיימים, וכשהיה צורך - הם נהרסו. הדבר לא היה תוצאה של חוסר התחשבות או התעניינות בתושבי העיר, אלא מתוקף צעדי חירום שננקטו לפני סכנה מתקרבת ובשעת הכנות למלחמה - וההכנות של חזקיהו למצור נשאו פרי. ירושלים לא נכבשה, בין אם משום שסנחריב נאלץ לחזור לאשור בשל בעיות מדיניות פנימיות, ובין אם בשל נס המגפה המתואר במקרא.

החומה הרחבה היא עדות ראשונה במעלה בוויכוח בין הארכיאולוגים לעניין גבולות ירושלים בימי בית ראשון.

איך מגיעים: נכנסים לרובע היהודי באותו אופן אליו מגיעים אל הקרדו (הטיול הקודם שהזכרנו), ומיד לאחר החפירות הארכיאולוגיות בצד המזרחי של הרחוב פונים מזרחה. לאחר כ– 30 מטר רואים את החפירה של החומה הרחבה.

נגישות: הנגישות לאנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים בינונית. יש שירותים לנכים, אך אין התאמה לבעלי מוגבלויות אחרות.

דרום

עינות צוקים

שמורת עינות צוקים, המוכרת גם בשמה הערבי "עין פשחה", היא שמורת הטבע הנמוכה בעולם. עין

פשחה הייתה אתר בילוי של אנשי הממלכה ההאשמית לפני מלחמת ששת הימים והוכרזה כשמורת טבע בשנת 1969. לפני כמה שנים פרצה באתר שרפה שכילתה חלקים גדולים ממנו, אבל השמורה כבר הספיקה להתאושש ולהתחדש, והצמחייה חזרה לחיים.

עינות צוקים דורון ניסים
מוכרת גם בשמה הערבי "עין פשחה". עינות צוקים | צילום: דורון ניסים
בחלק הפתוח של השמורה יש בריכות שכשוך ואתרי פיקניק. בחלק הסגור - המכונה השמורה החבויה - אפשר ליהנות מטבע ייחודי בלוויית מדריך בלבד. בחלק זה אפשר לראות שרידים של התיישבות בודדים בסגנון בית שני, חווה חקלאית ובה וילה נהדרת עם חצר פנימית והרבה נוף. בשמורה החבויה קיים גם מתקן ייחודי שמשערים ששימש להפקת שמן האפרסמון - שמן יוקרתי שהופק בממלכת יהודה בתקופת בית שני ונמכר בשווקים של האימפריה הרומית.

אפשר ללכת בשביל כבוש ולראות את הצמחייה האזורית ובריכות מים קסומות. בשמורה הסגורה יש גם חלק נוסף הסגור לביקור הקהל ומשמש כשמורה מחקרית בלבד, ועליו כנראה תאלצו לוותר.

איך מגיעים: נוסעים מירושלים על כביש 4 לכיוון ים המלח עד צומת בית הערבה, ומשם על כביש 90 לכיוון עין גדי, עד צומת עינות צוקים. פונים שמאלה ונוסעים עד החנייה. אפשר גם להגיע בעזרת בקו 486 של אגד מירושלים - אך האוטובוס, לצערנו, אינו מותאם לאנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים.

נגישות: במגרש החניה מקומות מסומנים לחניית נכים. הנגישות לאנשים המשתמשים בכיסאות גלגלים טובה בתוך שמורת הטבע - השבילים סלולים ונוחים, ובמקום שירותים נגישים. בשמורה החבויה יש שבילים הסלולים על גבי אדמה כבושה, והיא לעתים רטובה. דפי ההסבר של הפארק אינם נגישים ללקויי ראייה ולעיוורים.

>> עוד בארץ: 3 טיולים מדבריים לכל המשפחה