לא הייתי במיונים למוסד וגם לא בכלא או אפילו בתא הטייס במטוס, אבל זבל של שותף? בזה, או יותר נכון בזבל של שותפה, אני מבינה. אחרי שנה של מגורים לצד שקרנית פתולוגית שענתה לשלושה שמות פרטיים שונים ועזבה את הדירה לא לפני שניתקה ולקחה הכול מלבד בתי מנורה, והשאירה אותי לסבול בלי וויי פיי, אני יכולה להגיד שהגיע החדר הראשון שלו נרטיב שאני יכולה לא רק להזדהות איתו אלא לבנות אותו מתוך שינה. למרות שהטייטל הולם, דווקא לא מדובר בחדר עצבים (זה ייקרה בביקורת אחרת, בקרוב) אלא בחדר הקומי הראשון בישראל. מה זה אומר? שבזמן שאתם עסוקים בפתרון חידות, מתרוצץ שחקן בחדר שתפקידו להניע את העלילה וגם להצחיק אתכם תוך כדי. "זבל של שותף" הוא גם החדר היחידי שהשכיל לנצל את החלל התל אביבי ולהשאיר אותו כמות שהוא - דירת שותפים מחולקת וקטנה בפסאז' תל אביבי מאובק בדיזנגוף. חבל שלא אמרו לשחקן את זה קודם אבל יש שם שותף אחר לדירה שמחכה - ההומלס שישן על הרצפה בזמן שאנחנו משחקים בשוכרים ומשכירים. אז אם אתם רוצים להתמסכן על העובדה שנכון לעכשיו, האופציה היחידה שעומדת בפניכם היא אופציה א' של השוכרים (אתם יודעים למה? כי אתם מבזבזים את הכסף על חדרי בריחה! אתם יודעים כמה שווה 1,000 שקל בשנה? נכון, כלום ושום דבר), זה לא הטיימינג הנכון ולפניכם ההוכחה המידית שיש מישהו מסכן יותר מכם = השיטה הישראלית במשפט אחד.
לפני שאתם מגיעים אל החדר, אתם מקבלים הודעת וואטסאפ ממיקי, השותף הפיקטיבי שלכם ובה סרטון הדרכה מאחר שבחדר עצמו אין הנחיות מסודרות והמשחק מתחיל מהרגע שבו אתם דופקים בדלת. אתם מבינים? כדי שלא תפסידו צחוקים. אתם מתבקשים להגיע לחדר בדיוק בזמן - לא לפני ולא אחרי ושם מחכה לכם טלטול, השותף שאיתו אתם גרים בדירת שלושה חדרים שכמובן מקפלת בתוכה עוד ועוד מרחבים מוסתרים ובאופן הכי לא תל אביבי שאפשר להעלות על הדעת, דווקא לא מתועלים לעוד חדרי מגורים. בכל זאת אנחנו בפנטזיה ובפנטזיה של מקימי החדר, אתם תצחקו כל הדרך אל הצ'קים אותם אתם צריכים למצוא לפני שבעלת הבית השטנית (דווקא נשמעת אישה כיפית, שני גולדשטיין עוד 30 שנה) תשוב. בדרך אתם תיתקלו בכיור מטונף, ערימות של זבל ועוד דברים שחלילה לי מלהסגיר. זה גם המקום להרים למקימי החדר: למרות שהאווירה כאילו קומית וקלילה, החידות לא נופלות במאומה מחדרים רציניים ומבהילים. הן מתוחכמות, מעניינות וביותר מפעם אחת תמצאו את עצמכם מתלהבים מאופי הפתרון. רוצים גם הורדה לכל הצחוקים והפאן הזה? "זבל של שותף" הוא לא חדר מצחיק. בכלל. זאת אומרת, חובבי ההומור הסחי - ניתן לאפיין אותם בקלות כאנשים שחושבים שגדי וילצ'רסקי הוא ישות לגיטימית בעולם ולא, נגיד, עונש על חטאינו - דווקא יצחקו. ג'וינט? ציצים? טירוף אחי, טירוף, אתה בא לפאנג'ויה? עבורנו, האנשים שהמשיכו הלאה מצחוקי הסיטקומים של הניינטיז, מדובר בחוש הומור מיושן שחלף מהעולם יחד עם דברים לא כיפים כמו שוביניזם (רגע, אני תכף מגיעה לזה) ואני האדם שצוחק בכל פעם מחדש מבדיחת "איש אחד הלך, הלך, הלך, הלך, הלך, הלך, עצר, ניגב חומוס", סבבה? לא בדיוק אנינת טעם.
אז בחדר מסתובב השחקן ותפקידו לתת את הרמזים הנדרשים ובמקרים מסוימים להיות חלק אינהרנטי מפתרון החידה עצמה. האם הוא יכול להסביר לי למה הכרחי שיהיו מגזינים מז'אנר מסוים ואזכורים של נשים באמצע סקס? הוא לא, אבל אני אנסה - מיקי וטלטול הם שני דושבאגים ולא בא לי עליהם לא במציאות ולא בחדרי בריחה. האווירה כולה היא שיחת הפרויקט של אביחי ודן ואם שלושת רבעי עיוור לא מצליח לצאת מהבור הזה, גם אנשי "זבל של שותף" לא יצליחו, לתשומת לבכם. לא שנתנו לדבר קטן כמו "החפצה" להפריע את דרכנו ברחבי החדר, שהוא כלל לא חדר קל גם לא לאנשים מנוסים והוא אף בורא את עצמו באופנים חדשים ומקוריים לגמרי, אבל האווירה הכאילו-מצחיקה ששורה על החדר מעט מעיבה על תחושת הריגוש. לא חייבים להיות מחובבי האימה והצרחות כדי ליהנות מהריגוש שבאווירת חדר מותחת ומעט מלחיצה. במובנים האלו, למי שנקעה נפשו מחדרים שלוקחים לכם עשר שנים מהחיים ("הטירה המקוללת", אני בת 40 בגללכם), זהו חדר מושלם. כל עוד אתם לא בני 16 ומטה, זאת אומרת.
אז בא לי לנסות חדר קומי נוסף? כנראה שלא. אני עדיין מעדיפה את המתח ואת הפרטיות שבפתרון החדר עם חברים מבלי ששחקן נמצא שם כל העת. ובכל זאת החדר עצמו לא נופל ברמה מחדרים מושקעים אחרים - עיצוב שיורד לפרטי פרטים, טוויסטים בלתי צפויים (וזה חשוב) בעלילה, חידות יצירתיות ורמת קושי בינונית-גבוהה. אם הלב שלכם כבר לא עומד בזה ו/או אתם סחים שמצחקקים בקלות - לכו על זה. השאלה היחידה היא האם תודו בכך בפני עצמכם אבל זאת כבר לא הבעיה שלי.
מחיר: מעט יקר מן הממוצע (120 שקלים לאדם בקבוצה של ארבעה).
הגעה: דיזנגוף 101, פסאז' בקומה ב' ונדרשות כמה דקות של חיפוש המקום, אל תהיו שאננים.
זמינות: גבוהה יחסית.
תפאורה ועיצוב: רמה גבוהה, תשומת לב לפרטים.
כמות אנשים: לא יותר משלושה או שהצפיפות תעיב על ההנאה.
זמן ממוצע בחדר: שעה.
רמת קושי: בינונית (למנוסים) - קשה (למתחילים)
אביזרים: שלטים עם כתובות יוז'ורליות. עדיף לוותר.
זבל של שותף. דיזינגוף 101 תל אביב. לאתר החדר.