הסגירה של שדה דב גרמה ללא מעט בלגן. אתרי התיירות והמלונות באילת כבר מדווחים על פגיעה בכמות התיירים שמגיעים לעיר, הרופאים ואנשים הדורשים טיפול רפואי מלינים על כך שהאריכו להם את הדרך, וכל שאר הנוסעים סתם מתבאסים מהעובדה שעכשיו צריך לעבור בטרמינל 1 של נתב"ג המפלצתי כדי להגיע לעיר הדרומית.

>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש 

חייבים להודות - הדבר הכי טוב בשדה דב היה ה"שכונה" שלו. הוא היה ביתי ונוח. היום, במקום להגיע ברגע האחרון לשדה הקטן, צריך לקחת זמן אקסטרה כדי למצוא חניה, אולי אפילו לקחת שאטל נוסף לטרמינל למי שמגיע ברכבת, לעשות בורדינג הרבה זמן מראש ובסוף לנחות ברמון. גם הדרך חזרה פחות מהירה ונוחה ממה שטסי שדה דב התרגלו אליו.

ואז גילו לי שהטיסות מחיפה לאילת (שפועלות כבר לא מעט זמן) זו חוויה דומה מאוד לזו של שדה דב: שדה תעופה קטן, עם חניה בחינם (יש 100 מקומות, אבל השומר נשבע לי שלא מקבלים דו"ח גם אם חונים בכורכר שמסביב), דיוטי פרי שהוא בעצם בית קפה קטן ושני גייטים (דלתות זכוכית) שהולכים מהם ברגל למטוס (ייתרון משדה דב בו היו שאטלים) ויעילות ששמורה רק לשדות תעופה קומפקטיים.

שדה התעופה בחיפה, ארכיון
תחליף ברמה של שדה דב, רק משופץ יותר | צילום: רשות שדות התעופה יח"צ, חדשות
שדה התעופה בחיפה
100 מקומות חניה בחינם ורחבת כורכר | צילום: אילן ארנון
שדה התעופה בחיפה
בפנים יש חנות אחת עם קפה טעים | צילום: אילן ארנון

אז נסעתי שעה ועשר דקות ממרכז תל אביב (יכולתי לחסוך עשר דקות נוספות אם הייתי משלם על נסיעה דרך מנהרות הכרמל) במטרה לטוס לאילת דרך שדה התעופה שרוצה להיות יורש העצר. ברור לי שאין באמת ייתרון לנסוע מתל אביב לחיפה כדי לטוס דרומה (למרות שכבר טסתי לתאילנד דרך אוסטריה), אבל אם אתם איפשהו על התפר, וכמובן אם אתם גרים בצפון הארץ, להמראה מהשדה בחיפה יש כמובן יתרון מאוד משמעותי.

בלי עיכובים מיותרים

הגעתי לטיסה של שעה שמונה וחצי בבוקר, בשבע וחצי. הזמן המומלץ הוא להגיע שעה ורבע לפני הטיסה, אך גם אם תגיעו 40 דקות ישאר לכם מספיק זמן לשתות קפה (אבל אל תגידו לדיילי הקרקע שאמרתי את זה). מרגע ההגעה לשדה לקח לי 5 דקות לעבור בידוק בטחוני, עוד 5 דקות לעשות צ'ק אין ואז כחצי שעה לחכות.

שדה התעופה בחיפה
אפשר להגיע גם 40 דקות לפני הטיסה. אולם ההמתנה | צילום: אילן ארנון
שדה התעופה בחיפה
בית הקפה "טוסקנה" | צילום: אילן ארנון

בשעה 8:15, רבע שעה לפני ההמראה, התחילו לעלות את הנוסעים למטוס. העלייה נעשית ברגל, מרחק הליכה של 40 מטר מהדלת בטרמינל עד המדרגות של המטוס. נכון להיום, רק חברת ישראייר ממריאה משדה התעופה הזה, היות ומסלול ההמראה והנחיתה שלו כל כך קצרים ורק לחברה הזו יש את מטוסים שיכולים לנחות ולהמריא בתנאים כאלה. כרגע פועלות מכאן טיסות לעיר הדרומית ולפאפוס בקפריסין ובהמשך אולי גם ללרנקה ולאיים שכנים נוספים. יש גם תכנון לנסות להאריך את המסלול ובכך לפתוח אותו לעוד חברות ומקומות, אבל זו כבר מלחמה שלא נדבר עליה עכשיו.

שדה התעופה בחיפה
רבע שעה לפני הטיסה מתחילים לעלות למטוס. דלפקי הצ'ק אין בשדה | צילום: אילן ארנון
שדה התעופה בחיפה
מרחק של 40 מטר מהדלת למטוס | צילום: אילן ארנון
שדה התעופה בחיפה
מסלול המראה קצר | צילום: אילן ארנון

המטוס המריא בשמונה וחצי בדיוק. הסיכוי לעיכובים ואיחורים הוא מאוד נמוך כאן. כאמור, אין חברות נוספות שיכולות לעכב את הלו"ז והעלייה לוקחת דקות ספורות (והמטוס היה מלא). ככה בדיוק נראה שדה תעופה "שכונתי" כהלכתו.

הטיסה לקחה כשעה וחמש דקות בהלוך ו-55 דקות בחזור (הרוחות עזרו לנו), הטייסים טוענים שזה הבדל של 10 דקות בלבד מהזמן שלקח משדה דב. על הנחיתה ברמון וההגעה לאילת תוכלו לקרוא כאן. בטיסה הזו מחיפה לא ירדתי מהמטוס וישר המראתי בחזרה לצפון.

שדה התעופה בחיפה
המטוס ה"פרטי" חונה ממש מול דלת הכניסה לטרמינל | צילום: אילן ארנון

הטיסה בחזרה מרמון המריאה בשעה 10:30 ועצרה מול דלת שדה התעופה בחיפה בשעה 11:25. גם בנחיתה הולכים ברגל מהמטוס כ-40 מטר לתוך הטרמינל (המטוס ממש עושה סיבוב ונעמד דלת מול דלת). לא היה לי ציוד לחכות לו, כך שמצאתי את עצמי בשעה 11:30 כבר בדרך לאוטו. אני מודה שהרגשתי קצת כמו מישהו שנחת עם המטוס הפרטי שלו.

שדה התעופה בחיפה
11:30 כבר הייתי בחוץ | צילום: אילן ארנון

כל מי שדיברתי איתו לפני, בזמן ואחרי הטיסה, טען שיש ציפייה לעוד נוסעים שיגלו את השדה ה"שכונתי" החדש בארץ ושגם כמות הטיסות תגדל. לפי החוויה שלי, נראה שנמצא מחליף ראוי למה שכל כך אהבנו בשדה דב שנסגרה ומתחרה אנדרדוג לשדה בנתב"ג. הפרמטר היחיד בו השדה "מפסיד" לאח הגדול - נתב"ג, הוא הדיוטי פרי, למרות שהמוכר החביב בבית הקפה הקטן טוען שהוא מגיש את הקפה הטוב בארץ. האמת, היה טעים.

איך מגיעים? ברכב פרטי - "נמל התעופה חיפה" בוויז. בתחבורה ציבורית - קו 58 מתחנת הרכבת לב המפרץ.

כמה עולה? ניתן למצוא טיסות החל מ-290 שקל לכיוון.

* הכותב היה אורח של חברת ישראייר בטיסה מחיפה לרמון