נוסעים רבים מתחבטים בשאלה האם כדאי להם להצטרף למועדון תעופה כלשהו ולרכז את הפעילות שלהם (הטיסות) באותו מועדון, או להמשיך לטוס כפי שהם טסים כיום, כלומר בצורה יותר אקראית ופחות מסודרת. בפרט, הנוסעים המתנדנדים תוהים האם כמות הטיסות שהם מבצעים בשנה מצדיקה את עצם החברות במועדון התעופה שהם חושבים להצטרף אליו. אז יש לכך תשובה די ברורה.

הכתבה פורסמה במקור באתר המתמידים

>> לעמוד הפייסבוק של המתמידים

קודם כל, למה בכלל יש התלבטות? חברות במועדוני תעופה, בניגוד למה שנוטים לחשוב, היא לא מצב של win win, זוהי טעות נפוצה. נוסעים טועים לחשוב שלחברות במועדוני תעופה אין מחיר, ושצבירת נקודות ומיילים היא אקסטרה חביב ונחמד, שמקסימום לא אנצל את הנקודות והמיילים הנצברים, אבל לא מזיק לקבל אותם. אך זו טעות משום שלמעשה לחברות במועדוני תעופה יש 4 עלויות מרכזיות שצריך לקחת בחשבון:

עלות ישירה של החברות במועדון – על מנת להצטרף לחלק ממועדוני התעופה (למשל מועדון הנוסע המתמיד של אל על, או מועדון התעופה של חברת Qantas האוסטרלית) נדרש לשלם עלות הצטרפות חד פעמית בסך של כמה עשרות דולרים. יצויין כי בחלק ממועדוני התעופה עצם החברות בהן כמעט ולא אטרקטיבית, ועל מנת לשפר בצורה משמעותית את התמורה מהמועדון, הנוסעים בדרך כלל מצטרפים גם לכרטיסי האשראי הממותגים של חברת התעופה הספציפית, דבר שכרוך בעלות חודשית כשלעצמו. עלות זו מגיעה לכמה עשרות דולרים בחודש ולמאות דולרים בשנה.

עלות הנאמנות – זוהי כבר עלות שנוסעים רבים נוטים לא לקחת בחשבון, והיא נובעת מכך שכאשר נוסעים מצטרפים למועדון תעופה, הם נוטים להיות "נאמנים" עבור אותו מועדון תעופה, במקום לאפשר לעצמם לבחור בין אלטנרטיבות. לא בכדי נקראים מועדוני תעופה רבים loyalty programs, והם נשענים, במידה רבה, על הנאמנות של הנוסעים כלפיהם. ברגע שנוסע מסוים בוחר להיצמד לחברת תעופה כלשהי, הוא סופג מכך עלות של היעדר היכולת לבחור בין אלטרנטיבות לאותה חברת תעופה. כך למשל הוא יכול לטוס עם חברה A, בה יש לו חברות במועדון התעופה, פעם אחר פעם, אף שבחלק מהמקרים טיסות בחברות B או C היו עשויות להיות זולות יותר באופן שעולה על התמורה ש-A נותנת לו על נאמנותו.

עלות הויתור על מועדון תעופה אחר – גם נקודה זו חשובה ומפוספסת לעתים. נוסעים רבים, מטבע הדברים, נוטים להיצמד למועדון התעופה שהם בחרו בו, ולפעמים כרוך הדבר בויתור על מועדוני תעופה אחרים שאולי אטרקטיביים יותר עבורם. הבעיה בכך היא שברגע שנוסע מסוים כבר החל להתמיד במועדון תעופה אחד, הוא כבר מושקע באותו מועדון תעופה, והמעבר למועדון תעופה אחר כרוך לא רק בצורך ללמוד ולהכיר אותו לפני כן, אלא גם בלוותר על הפריווילגיות שמועדון התעופה המקורי כבר נותן לאותו נוסע (וזו גם העלות שמנסים מועדוני תעופה רבים להפחית באמצעות השוואות סטטוסים למיניהן).

עלות המירוץ לסטטוס ולמיילים – אחת התופעות הכי מעניינות בעולם מועדוני התעופה היא אותם נוסעים שרואים במועדון התעופה מכשיר להגשמה עצמית ולטפיחה על האגו. נוסעים רבים נהנים לקום כל בוקר מחדש ולהתסכל בגאווה על כרטיס ה-executive platinum המנצנץ שלהם, או לספר לכולם במשרד בגאווה שהפרסר הגיע בכבודו ובעצמו לברך אותם בתחילת הטיסה. העניין הוא שהרבה מהם עובדים קשה על מנת להגיע לסטטוס הנחשק ולצבור מיילים עוד ועוד. הדבר כרוך בנכונות עודפת לטוס, או נכונות עודפת לשלם על טיסות יקרות יותר, בשביל לצבור עוד כמה נקודות. אין מה לעשות, ההיבטים הפסיכולוגיים הללו של מועדוני התעופה הם עדיין אחד מדרכי חברות התעופה לסחוט מאיתנו הנוסעים הרבה כסף.

לוח טיסות (צילום: Ekaterina Pokrovsky, shutterstock)
המירוץ אחר צבירת המיילים הוא לא קל | צילום: Ekaterina Pokrovsky, shutterstock

אז בהתחשב בכל העלויות הללו, מובן יותר שחברות במועדוני התעופה אינה בחינם כמו שרבים נוטים לחשוב. אבל, באותה נשימה, חברות במועדוני תעופה כן עשויה להיות משתלמת. זה קורה במצב בו כדאי יותר לנוסע לשלם את כל העלויות המוזכרות למעלה ועדיין לקבל הטבות גדולות יותר מעצם החברות במועדון התעופה. וכשמדברים על הטבות, הכוונה העיקרית היא לכרטיסי בונוס, אבל גם להטבות אחרות כמו שדרוגים, שוברים לכבודה חינם, כניסה לטרקלינים, וכו'.

אז מתי החברות במועדון תעופה משתלמת?

אחרי שהשוויתי קצת בין חברות תעופה שונות, על בסיס פרמטרים כמו כמה צריך לטוס בשביל כרטיסי בונוס, מהן ההטבות לחברים במועדון בכל סטטוס וכו', הגעתי למסקנה הבאה: בממוצע של חברות התעופה, צריך לטוס בין 6 ל-8 טיסות בשנה כדי שהחברות במועדון תשתלם. כלומר, עבור נוסעים שטסים כ-6-8 טיסות בשנה ומעלה, בחברה מסוימת או במספר חברות, כך שניתן לרכז את כל אותן טיסות בחברה אחת, כדאי להם להצטרף למועדון התעופה של אותה חברה. ליתר הנוסעים החברות במועדון התעופה פחות כדאית.

כך למשל, במועדון הנוסע המתמיד של אל על, אף שניתן להגיע ליחסי המרה של 1 ל-3 או 1 ל-4 טיסות בונוס בממוצע, כך שמספיקות 3-4 טיסות בשנה בשביל שהחברות תשתלם שם, הדבר מתאפשר לבעלי סטטוס גבוה, כרטיס fly card premium ורכישת כרטיסי בונוס בתקופות מבצע בלבד. עבור הנוסע הממוצע באל על, לעומת זאת, הוגן להגיד ש-6 עד 8 טיסות בשנה יצדיקו בעקרון חברות במועדון הנוסע המתמיד, ולמטה מכך כבר פחות.

הכותב הינו נוסע מתמיד באל על במעמד פלטינה וטס כבר 15 שנים בעולם. באתר שפתח - "המתמידים" הוא משתף מהניסיון והידע שצבר בנסיעות שלו.