בקתת עץ וברקע הר ירוק (צילום: istockphoto)
זה כפרי, זה לא בהכרח זול יותר | צילום: istockphoto

צימרים, הטרנד שהשראתו בשיטת ה-Bed & Breakfast הזולה והידידותית הנהוגה באירופה, כבר מזמן הפך עורו. עתה, במקום להיות תחליף זול למלונות, הוא פונה לאנשים שיש להם 400-700 שקלים להוציא על אירוח של לילה. וזה כמובן רק באמצע השבוע. איך מתחת לאף שלכם הפכה החלופה לבית מלון עתיר שירותים ומתקנים לאקסקלוסיבית ביותר בשוק? הלקוחות מאשימים את התיירים, התיירים את בעלי הצימרים. הפתרון? רגולציה ותקנים.

יותר בשביל פחות?

"במשך חודשים אשתי הציקה לי שהיא רוצה חופשה רומנטית בצימר. בסופו של דבר הזמנתי לנו ליום השנה מקום בצימר בצפון", מספר בועז, בן 37 מירושלים. "בעלת הבית אמרה לי שיש מינימום הזמנה של שני לילות. המחיר לא היה זול אבל מה זה קצת כסף בשביל הבחורה שאתה אוהב. הגענו למקום, שבאמת היה יפה, אבל מרוחק. הערב היה מדהים, אבל בבוקר גילינו שארוחת הבוקר התאימה בדיוק לבן-אדם וחצי. ביקשנו תוספת לחמים ובעלת הבית ענתה שנצטרך לשלם עוד כסף. ארוחת הצהריים עלתה לנו 300 שקל עבור שתי מנות של נבטים ובשביל להגיע למסעדה המומלצת על ידי בעלי המקום נסענו שעה הלוך ושעה חזור. סיימתי את היומיים האלו בעלות של 4,000 שקל, שזאת משכורת מינימום במשק. וזה בלי הוצאות בייביסיטינג לילדים. השנה באותו סכום יש לשנינו דיל לחו"ל. למישהו זה נראה הגיוני?"

בסוף השבוע הזה תוכלו ללון בצימר בצפון עם נוף יפה, ג'קוזי ובבריכה חיצונית אשר טבילה בה תזכה אתכם בדלקת ריאות תמורת 700 שקל ללילה, מינימום שני לילות, לא כולל ארוחות. במחיר של 600 שקל לאדם תוכלו להשיג שני לילות בקלאב באילת. 

אתם אשמים

תקפצי (צילום: Nikada, Istock)
בית מלון וצימר. רמת מחירים דומה | צילום: Nikada, Istock

את המצב הנוכחי תולה ר', בעלים של צימר מצליח בצפון, רק בהעדפות של התייר הישראלי. "שהיתי באירופה כמה שנים והתאהבתי בתרבות הבד אנד ברקפסט. מדובר באכסניות מטיילים הנמצאות בנקודות רחוקות ומבודדות עם נוף מרהיב. ישנים שם ובבוקר אוכלים והולכים לטייל, לטפס על הרים או לתפוס טרמפים ליעד הבא. במקרים רבים הלאונג' של בית הצימרים הופך להיות מקום מפגש למטיילים שמחליפים מסלולים ומחליטים אפילו להמשיך את הטיול ביחד. כשחזרתי לארץ באמצע שנות ה-90 היה לי ברור שאני הולך להקים כזה מקום. החלום שלי היה להקים מתחם צימרים למטיילים וחוצי שביל ישראל. מקום אליו יוכלו להגיע, לישון, לאכול בזול ולשתות כוס בירה בערב כשהם מדסקסים על מסלול הטיול. 

"הוצאתי מיליוני שקלים, נכנסתי לחובות ובניתי את הבקתות בעצמי עם השקעה בכל אחת ואחת מהן. ברגע שהכול היה מוכן חשבתי שהנה, הסתדרתי בחיים. בסופו של דבר אנשים הגיעו, אבל רצו בנוסף למחירים הנוחים ולאווירה הביתית לקבל ג'קוזי בכל חדר, מסך פלזמה ענקי, קמין ומערכת סטריאו. אף אחד לא רצה לטייל – הם רצו פינוקים ולא לעזוב את החדר במשך כל סוף השבוע. אני לא אשכח זוג שבא אלי בתקופה קשה מאוד בסוף שנות ה-90, הבחורה הסתכלה על החדר בזלזול ואז צעקה על החבר שלה, לאיזה חור לקחת אותי. אחרי שהם הלכו התיישבתי על הרצפה ובכיתי כמו ילדה, לא האמנתי שבגלל החלום שלי הכנסתי את המשפחה, את אשתי ואת ההורים שלי לכאלה צרות כלכליות. 

"חודש אחר כך קיבלתי יועץ עסקי בהתנדבות, שסייע לי לראות מה השוק רוצה – יקר ואקסקלוסיבי ולא חם ופשוט. קיבלתי הלוואה אחת אחרונה והתחלתי בשיפוץ מאסיבי. היום אין לי את הסיפוק מהחלום. במקום זה יש לי מערכת קולנוע בייתי, ג'קוזי ענקי ושף שמארגן ארוחות רומנטיות, וגם אורחים שמשלמים 650 שקל ללילה".

טליה עומר, מנהלת פרויקטים ברשות לפיתוח הגליל, מאשרת את הדברים. "באירופה מדובר בתרבות שונה, של תיירים ותרמילאים שחורשים את היבשת ומחפשים מקום פשוט וידידותי לשים בו את הראש. בארץ אנשים נשארים בחדר, והם רוצים את כל הפינוקים האפשריים. היום, אם מישהו מתקשר לצימר ומתברר לו שאין ג'קוזי הוא פשוט מנתק את הטלפון". באירופה עולה בקתת עץ לזוג, עם ארוחת בוקר, כ-69 דולר. בטוסקנה תוכלו ללון במחיר של 100 אירו ללילה בבקתה מבודדת ליד האגם. 

תו תקן לג'קוזי

אין תמונה
ג'קוזי הפך לחלק מהנורמה

ברשות לפיתוח הגליל השיקו החודש אתר המעניק דירוג IBB לצימרים. לדברי עומר, הדירוג נועד לסדר רגולציה מסוימת בשוק ולהודיע לצרכנים מה טווח המחירים הרצוי לצימר על מנת למנוע הפקעת מחירים ופריצת השוק. "תו תקן של IBB מדרג את הצימרים על פי 70 קריטריונים בתחום השירות ו-70 קריטריונים בתחום הניקיון והאחזקה. קריטריונים כמו גודל החדר, פונקציונאליות של מטבח ואיכות האמבטיה קובעים בעצם באיזה טווח מחירים הצימר יהיה מדורג". האתר כולל לפי שעה דירוג של יותר מ-40 צימרים ומסווג אותם לפי שלוש רמות מחיר – עד 450 שקלים, מ-450-700 ומ-700 והלאה. סקר טלפוני מייצג (שלושה מכל רמה) מעלה כי בעלי הצימרים הרשומים מתנהלים בכנות, משתפים פעולה ודואגים ליידע את הלקוח בכל המגרעות והיתרונות של הצימר או הבקתה. 

אך לא כך תמיד המצב. "לפי שעה אין גורם בארץ שמפקח על הצימרים או עושה רגולציה על גביית המחירים",  מסבירה עומר. "מחירי הצימרים נקבעים על פי שני גורמים. הראשון הוא תוכנית עסקית שנועדה להחזיר לבעלי הצימרים את עלות ההשקעה הכספית ולהוציא אותם ברווח, והשני הוא מצב השוק. בין היתר המטרות של תו התקן, שעתיד להתרחב לאזורים נוספים בארץ הוא למנוע הפקעה".

תו התקן הוא פרויקט רצוי שיש ביכולתו להגדיר עלויות צימרים ברחבי הארץ, ולהשפיע בכך על שוק המחירים והתמורה שאנחנו מקבלים עבורם. אך יחד עם זאת יהיו בעלי צימרים שלא יסכימו לשתף פעולה עם הבודקים. ועד שתו התקן יהפוך להיות נפוץ, סביר להניח שנהיה עדים לעוד תנודות במחירי הצימרים. האם הצימרים  והמטיילים בדרך להתפייס אלו עם אלו? את זה נדע אך ורק בשנים הקרובות.