ברשות האוכלוסין וההגירה לא אהבו את הפומביות הרבה שניתנה לניסיון של אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, להבריח לכאורה שלא כחוק את בת זוגתו דרך מעברי הגבול בנתב"ג בכניסה לישראל. אמנם בקרי הגבול הצליחו לתפוס אותם בעת החזרה לישראל, אך את ניסיון היציאה הם לכאורה צלחו מבלי שאיש שם לב והמבוכה של הרשות היתה רבה.
הכתבה פורסמה במקרוב ב-TheMarker
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
תיק 4000: תשובה לכל ספין וטענה של נתניהו
מדוע עד 2100 בני האדם יפסיקו להתרבות?
מאז אותו יום בוחנים ברשות את הטכנולוגיות הקיימות בנמלי תעופה אחרים בעולם שמטרתן למנוע אפשרות של כניסה או יציאה שלא כחוק ממדינה מסוימת, אם זה באמצעות העברת פתק של בקרת גבולות לאדם שלא הזדהה מול הבקרים או מעבר של שני אנשים יחדיו דרך השערים האלקטרוניים.
אחת האפשרויות שעלתה היא הקמת שערים כפולים. כלומר, שער אחר ייסגר מאחורי הנוסע בזמן שהשער לפניו יישאר סגור. הנוסע יישקל, ובמידה והמשקל יהיה חריג, הדלת לא תיפתח ובקר גבול יגש לעמדה כדי לראות מה הבעיה.
"מדובר בהשקעה כספית גבוהה מאוד ואנחנו לא יודעים עדיין אם נלך על האופציה הזאת", אמר מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופסור שלמה מור יוסף. "ראינו דבר דומה בשדה תעופה באוקראינה ואנחנו בוחנים את הנושא", הוא הוסיף.
בשדה התעופה החדש רמון לא תהיה אפשרות להערים בצורה כזו על בקרי הגבול. הסיבה לכך היא שהותקנה שם מערכת שדורשת מהנוסע להזדהות על ידי הדרכון גם בעלייה למטוס, תוך כדי שהוא מסתכל למצלמה שמזהה את פניו. "ככה אין שום דרך לעשות שום טריק. אם מישהו עושה במהלך הדרך שינוי מסוים הוא לא יוכל לעלות על המטוס", אומר מור יוסף. "נבחן את המשמעויות מבחינת זרימת קהל הנוסעים כדי לראות אם אפשר לעשות את זה גם בנתב"ג. במקרה שבו המהלך ייצא לפועל, הוא ימנע כמעט לחלוטין את היכולת להערים על המערכת".
רצון לזרז את מעבר הנוסעים
רשות האוכלוסין וההגירה גם בוחנת אפשרות ליצור מצב שבו כל הנוסעים הישראלים לחו"ל, בעלי דרכון ביומטרי או דרכון רגיל, ייצאו מישראל מבלי להשתמש בפתק לשער האלקטרוני. הבעיה היא שהמהלך דורש זיהוי פנים, וילדים קטנים ונכים לא מגיעים לגובה המצלמה שנמצאת בעמדות הביומטריות. בנוסף, ישראלים בעלי דרכון רגיל יידרשו להגיע לבקר גבול לצורך זיהוי פנים, והוא לא תמיד נמצא בעמדה הביומטרית, שכן העמדה מאפשרת מעבר של נוסע ישראלי באמצעים דיגיטליים בלבד.
תוכנית העבודה של רשות האוכלוסין וההגירה מתמקדת בשנים האחרונות בניסיון לזרז את הליכי המעבר של נוסעים, בעיקר בעזרת אמצעים דיגיטליים ללא מגע אדם. בהתאם לכך, 2.5 מיליון ישראלים בעלי דרכון ביומטרי לא מחויבים במעבר אצל בקר גבול בכניסה או ביציאה מישראל.
אמנון שמואלי, מנהל אשכול נתב״ג ברשות האוכלוסין וההגירה, אומר כי "מה שהכי חסר בנתב"ג זה שטח רצפה שיוכל לקלוט את הנוסעים שנכנסים. ב-2018 עברו 23 מיליון נוסעים בנתב"ג וקצב הגידול השנתי עומד על 15%-10%, דבר שלא קיים בשדות תעופה אחרים בעולם. לפעמים בשעות הצהריים ולפנות בוקר יש לנו בשעה אחת 6,000-5,000 נוסעים שמתחילים בהליך כניסה".
כניסה מאסיבית של נוסעים תתרחש בשבוע האירווזיון במאי. לכן ברשות ביקשו לקבל מראש רשימה של כ-5,000 אנשי משלחות מהמדינות המשתתפות כדי לאשר את כניסתם לישראל עוד טרם הגעתם לנתב"ג. המטרה היא למנוע עיכובים מול בקרי הגבול.
לדברי שמואלי, "השטח הנתון לא מתאים לקצב ולמספר הנוסעים, ולכן חיפשנו ביחד עם רשות שדות התעופה פתרונות יצירתיים והקמנו עמדות ביומטריות לישראלים שיעברו ביקורת גבולות ישירות ביציאה מהשרוול, מבלי לעבור בדלפקי ביקורת הגבולות המאויישים. בכל זרוע הקמנו עמדות ביומטריות כדי שהישראלים יוכלו להניח את הדרכונים ולעבור מהר. היום אנחנו משקיעים את המשאבים שלנו בתיירים ומתכננים להוסיף דלפק מאויש בבקרת גבול בכל זרוע על מנת שכשתגיע טיסה, חלק מהתיירים נדלל עוד לפני ביקורת הגבולות".
ברשות האוכלוסין וההגירה מקווים כי עד סוף השנה הנוסע היוצא יעבור את הליך התשאול הידוע של "ארזת לבד?" בשירות עצמי, באמצעות דרכון ביומטרי ומענה על שאלון ממוחשב. אנשי ביטחון עדיין יסתובבו במתחם אבל המטרה היא להפחית את האינטראקציה מולם.
ב-2018 הכניסה הרשות הליך שמאפשר לנוסע לגלות שעומד נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ עוד בשלב הראשוני של הבידוק הבטחוני ולא בביקורת גבולות. היום הוא מקבל את המידע מאנשי הביטחון של נתב"ג על מנת לתת לו מספיק זמן להתמודד עם המידע ולפנות לעורך דין ולשלם חוב במקרה שבו הצו קשור להוצאה לפועל.