רישום יתר (Overbooking) הוא סיטואציה בה חברת התעופה מוכרת יותר כרטיסים מאשר מספר המושבים שיש לה להציע בפועל באותה הטיסה או באותה מחלקת הושבה. למשל, אם במחלקת התיירים ישנם 138 מושבים, רישום יתר יתרחש כאשר ימכרו 140 מושבים במחלקת התיירים עבור הטיסה הזו.
הכתבה פורסמה במקור באתר המתמידים
האם רישום היתר אומר בהכרח ששני נוסעים יירדו מהטיסה, ברצון או שלא ברצון? בכלל לא בטוח. כל הרעיון שעומד בבסיס רישום היתר הוא שחלק מהנוסעים שמזמינים כרטיסי טיסה לא מגיעים אליה, מכל מיני סיבות, דבר המכונה no-show. כך, שגם אם 140 נוסעים הזמינו כרטיס למחלקת תיירים בטיסה מסוימת, ייתכן שכולם יוכלו לעלות למטוס כמתוכנן. הרבה פעמים זה בזכות שידרוג למחלקות הושבה גבוהות יותר (פרימיום, עסקים או ראשונה). במקרה הדוגמה שלנו, החברה פשוט תבצע שדרוג תפעולי של שני נוסעים נבחרים ממחלקת תיירים ותפנה מקום לכל 138 הנוסעים הנותרים.
חשוב להדגיש כי רישום יתר הוא מצב שבו חברת התעופה מוכרת יותר כרטיסים מאשר מספר המושבים שקיימים באותה מחלקת הושבה. כלומר, רישום יתר עשוי להתרחש הן במחלקת התיירים והן במחלקות הגבוהות יותר בטיסה. כך, החברה תיאלץ לעתים לשנמך (downgrade) נוסעים ממחלקת ההושבה שאליה נרשמו, למחלקת הושבה נמוכה יותר כדי לפתור את בעיית רישום היתר. כאשר אין אפשרות לשחק בין המחלקות כלל, בסיטואציה בה כל המושבים תפוסים בכל המחלקות, החברה תאלץ להוריד נוסעים מהטיסה.
למה חברות התעופה עושות זאת?
הסיבה המרכזית לרישום יתר, ואולי האינטואטיבית ביותר, היא שיקול הרווח. כאמור, חברת התעופה יודעת שלא תמיד כל הנוסעים הרשומים לטיסה מגיעים לטיסה, ולכן, בתוחלת (בממוצע), מספר הנוסעים שיגיעו לטיסה שכורטסה במלואה הוא נמוך ממספר המושבים שיש במטוס. לכן, החברה יכולה להרשות לעצמה לכרטס עוד מספר מושבים ולהמר על כך שלא כל הנוסעים הרשומים יגיעו. עם התממשות התחזית החיובית, בה באמת חלק מהנוסעים לא הגיעו לטיסה, החברה תרוויח פעמיים על מספר כרטיסים אותם רשמה ביתר.
במקרה בו התממשה התחזית השלילית, במסגרתה כל הנוסעים הגיעו לטיסה, החברה תנסה לאתר פתרונות על מנת שלא להוריד נוסעים מן הטיסה, ורק במקרה החריג בו לא תצליח לעשות זאת, היא תדאג לפצות את הנוסעים שנפגעו בצורה נאה. בשקלול, ההכנסות מן המכירה ביתר של הכרטיסים בניכוי ההוצאות על פיצוי הנוסעים, יעמיד את החברה ברווח נאה מרישום היתר.
סיבה נוספת לרישום יתר נובעת מכך שבהרבה מקרים חברת התעופה לא מקבלת בסופו של דבר את מלוא הרווח בגין כרטיס של נוסע שלא הופיע לטיסתו. לא פעם קורה שהחברה מחזירה לנוסעים שלא הופיעו לטיסה חלק (ואף מלוא) ממחיר כרטיס הטיסה, או דואגת לו לכרטיס לטיסה חלופית. אם החברה לא תבצע רישום יתר במצב כזה, הרי שהחברה תפסיד כסף על המושב הריק שהשאיר הנוסע בטיסה אליה לא הגיע.
סיבה שלישית לקיומו של רישום יתר נעוצה בכך שחלק מן הנוסעים בטיסות רוכשים כרטיסים במחלקת כרטוס יקרה יחסית שמאפשרת להם גמישות בנוגע לביטולי טיסות, דחיית טיסות, וכיוצא בכך. נוסעים הרוכשים כרטיסים אלה יכולים להודיע, לפעמים בהתראה של כמה שעות לפני ההמראה, על כך שהם מבטלים את הטיסה או דוחים אותה לטיסה מאוחרת יותר. במצב זה, בדומה לסיבה הקודמת, החברה תפסיד כסף על המושב הריק שנותר עקב השינוי שבוצע ברגע האחרון.
סיבה נפוצה נוספת לרישום יתר היא שבהרבה מקרים רישום היתר נכפה על החברה בשל אילוצים תפעוליים, כדוגמת דגם מטוס שהוחלף, איחוד טיסות, שינויים בלוחות הזמנים שחייבו את החברה להעביר נוסעים מסויימים מטיסה אחת לטיסה אחרת וכו'. דוגמה לכך עשויה להיות במצב בו לפני המראה מתגלה תקלה במטוס המכיל 156 מושבים במחלקת תיירים והמטוס היחיד שפנוי להחליף אותו הוא מטוס המכיל 138 מושבים בלבד. במצב זה יתכן כי נכפה על החברה, עקב תקלה טכנית, לבצע רישום יתר של 18 נוסעים עבור טיסה זו, ואם הטיסה מלאה, הרי שהחברה תצטרך להוריד ממנה 18 נוסעים.
סיבה אחרונה היא תקלות אפשריות במטוס עצמו שגורמות לכך שהחברה לא יכולה להציע בפועל מושבים מסוימים שהיא מכרה לנוסעים מראש. לדוגמה, במקרים בהם עקב תקלה טכנית קיימת בעיה במערכת המולטימדיה שגרם נזק למספר מושבים, והחברה מחליטה שלא להושיב נוסעים באותם מושבים עד לתיקון התקלות.
הכותב הינו נוסע מתמיד באל על במעמד פלטינה וטס כבר 15 שנים בעולם. באתר שפתח - "המתמידים" הוא משתף מהניסיון והידע שצבר בנסיעות שלו.