קושי מסלול: קל
אורך מסלול: כקילומטר וחצי
משך המסלול: כשעתיים
המלצה: להביא מגפיים, צנצנת שקופה וזכוכית מגדלת
הגעה מהמרכז: נוסעים צפונה בכביש החוף. פונים במחלף נתניה דרום ימינה ושמאלה, על הגשר אל נתניה. נוסעים ישר עד למגרש החניה והשילוט "פארק השלולית".
לא מוכרחים לנסוע עד לצפון כדי להתרשם מהזרימה ומשפע המים של גשמי הברכה האחרונים. גם במרכז הארץ אפשר להרגיש קצת טבע ואגמים, באחת משלוליות החורף היפות בארץ, ברכת דורה שבדרום העיר נתניה.
ייאמר לשבחה של העירייה שבשנים האחרונות היא משתדלת לשמר את הבריכה על נכסי הטבע שבה. אף ששכונות המגורים מכתרות את הבריכה החורפית, שומרה מערכת הניקוז הטבעית שמובילה אליה מים. אפילו דאגו להקים מסנן מיוחד, המונע סחיפת לכלוכים אל תוך הבריכה. סביב האזור שבו נקווים המים בחורף נכבש שביל רחב להולכי רגל ולאופניים, והוצב שילוט מאיר עיניים עם הסברים מפורטים על הצומח ועל החי במקום. בסמוך לשלולית הוקם פארק שעשועים גדול עם מדשאות נחמדות. זה מקום מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים, שייהנו מאוד לדשדש על שפת השלולית במגפי גומי ועם זכוכית מגדלת - מדענים קטנים בחקירה.
גם הבריכה הזאת, שאינה אלא שלולית גדולה במיוחד, מתייבשת מדי קיץ, אך עם בוא הגשמים מתחדש גם מחזור החיים שבה, ממש כמו בשנה החולפת ובזו שלפניה. הראשונים לקום לתחייה הם האצות וחסרי חוליות שונים, סרטנים ירודים כגון דפניות, סרטני תריס וסרטני בוץ.
כדי לפגוש את כל אלה יש לדלות מים מהשלולית בצנצנת השקופה, שמומלץ להביא מהבית, ולבחון אותם בעזרת זכוכית מגדלת. בהמשך החורף יתרבו במי השלולית גם זחלי שפיריות, חיפושיות מים וראשנים של דו-חיים.
לא רק יצורים זערוריים פוגשים בשלולית החורף. לכאן מגיעים גם ברווזים ועופות מים שונים (כגון אגמיות, ברכיות ואחרים, ועל גדותיה ניצבות אנפיות בקר לבנות. אנפות שונות מסתתרות תדיר בסבך הצמחייה או בין ענפי האיקליפטוסים. המחפשים מרחבים טבעיים גדולים יותר יכולים לחצות את הכביש מערבה, אל עבר שמורת אירוס הארגמן. האירוס עדיין לא פורח, אבל נבטים רכים כבר מעטרים את החולות ומראות יפים נשקפים על הים. שווה לחזור לכאן באביב, ולראות את האירוסים במלוא הדרם.
