אני אתחיל מהסוף: דווקא בגלל הדרישות המחמירות כדי להיכנס לאילת, אתם תגיעו לעיר הדרומית ותרגישו הכי בטוחים מבחינת קורונה - הרבה יותר מאשר בבית. והסיבה היא פשוטה - תושבי אילת תלויים בשאר הארץ להישרדות שלהם. נקודה. כעיר שנשענת ברובה על תיירות, הם מבינים שאין להם אופצייה להסתכן במקרי הדבקה ולכן כולם מקפידים על הכללים.
מחשבה רבה והמון מאמצים הושקעו בבניית תהליך יעיל ובטוח כדי לשמור על אילת פתוחה ובטוחה, ונראה שזה משתלם. אם תסתובבו, למשל, בטיילת של אילת, אתם לא תוכלו לפספס את סיירת המתנדבים של העיר שמחלקת בחינם ערכות של מסכת בד ואלכוג'ל לעוברים ושבים. אתם תראו גם שכולם מקפידים על מסיכות, שבתי המלון מחזיקים עמדות לחיטוי וחלוקת מסכות חד פעמיות ושכולם שומרים על ההנחיות השונות.
העובדה שכל מי שמגיע לאילת יכול להיכנס רק בהצגת בדיקת קורונה שלילית עוזרת לתחושת הביטחון. אישור הבדיקה שלכם צריך להיות בתוקף של עד 72 שעות לפני מועד ההגעה. אני יודעת שיש הרבה אנשים שמתלוננים על חוסר הנעימות שבבדיקה, אבל אני עשיתי את הבדיקה הזו פעמיים בהזדמנויות שונות וזה באמת לא היה נורא ובטח לא "מחיר כבד" לשלם בשביל פתיחת התיירות בארץ. מומלץ לתאם תור מראש ליום שאתם צריכים כדי לוודא שלא תהיה לכם בעיה לבצע את הבדיקה בזמן. בדיקה הקורונה לאילת אינה כרוכה בתשלום ולרוב תקבלו את התוצאה כבר למחרת. את התשובה שקיבלתם אתם מדפיסים, משום שתצטרכו להציג אותה במחסום שמוצב בכניסה לעיר.
יש לציין שהחיסרון היחיד בכל התהליך הזה, הוא שאת בדיקת הקורונה נדרשים להציג רק בנקודה הזאת - כשאתם כבר בכניסה ואחרי שעברתם טיסה עם עוד הרבה אנשים שלא היו צריכים להציג שום בדיקה לאף אחד. סיכון מוזר לקחת (בעיקר לאור העובדה שממילא בשלב כלשהו צריך להציג את הבדיקה - אז למה רק בהגעה ליעד ולא לפני העלייה למטוס?). תמיד אפשר להגיע לאילת גם ברכב.
ברגע שתגיעו לאילת, כאמור, תצטרכו לעצור במחסום ולהציג את תוצאות הבדיקה השלילית שלכם ושל כל אחד אחר שנופש איתכם. עכשיו החופשה מתחילה.
איפה ישנים?
אל תדאגו, המלונות פתוחים. גם אלה שעם תפוסה של 10 אחוזים או 20 אחוזים בלבד ממשיכים להציע את כל מה שאפשר כרגיל, ואם אתם במקרה חוששים אתם מוזמנים להתקשר לפני ביצוע הזמה למלון אליו אתם רוצים להגיע ולוודא זאת.
אני התארחתי במלון רויאל שנגרילה המחודש (שנמצא ממש מעל אורכידיאה) וחוויתי ניתוק מושלם שלא הרגשתי מאז התחילה בהלת הקורונה. המלון ממוקם על צלע הר ומשקיף לים. איך שמגיעים אליו, למעשה, רואים דבר ראשון מקומות ישיבה ובר שנמצאים ממש מול הנוף המדהים, בריכת אינפיניטי ועמדת קבלת פנים פתוחה ומהממת ביופיה שמעוצבת כחלק מהנוף המדברי.
כל חדר כאן הוא עצום, עם נוף משגע, המון פרטיות ושקט. בכניסה לחדר האוכל הקטן (כי בואו נודה בזה, אתם רוצים לוודא שהבופה נשאר כמו שהוא), שמציע בעצם ארוחות מהבוקר עד הערב, הצליחו להתאים את עצמם לימי הקורונה עם המון צלחות וצלוחיות מוכנות של אוכל (מגבינות ודגים ועד קינוחים) וכריכים וטוסטונים מורכבים מראש. יש גם הרבה אוכל לקחת בעצמכם, אבל טוב שיש את האופציה המבוקרת יותר שמגיעה ישר מהמטבח אליכם ולא עוברת ידיים. המגפה ממש לא פגעה בשירות שאתם מקבלים - להיפך, הכל מוקפד, נקי וטרי ובכניסה - למקרה ששכחתם - תוכלו אפילו לקחת גם מסכה חד פעמית.
מה עושים עכשיו באילת?
זו השאלה שכולם שואלים את עצמם, נכון? 'למה בחורף ולמה כשהכל סגור?', ובכן, התשובה פשוטה: חורף או לא, באילת תמיד יש מזג אוויר נוח ושמשי וכי תאמינו או לא - יש לפחות 101 חוויות לעשות באילת, מתברר, וכולן ללא תשלום.
תאגיד התיירות של אילת, ביחד עם משרד התיירות ועיריית אילת, עבדו על תוכנית מדהימה של פעילויות לכל גיל, שכל אחד יכול להירשם אליהן. בין היתר תוכלו למצוא סדנאות כמו יצירת פימו, שיעור ציור, למידת טיקטוק, נגינה, שיעורי יוגה ופילאטיס, הקלטות אולפן, הרכבת פסיפס, סיורי צפרות ואפילו סיור קולינרי - וכל זה מבלי שתוציאו שקל מכיסכם. הסדנאות מבוצעות בהתאם לתו הסגול ומוגבלות במקום, לכן יש למהר להירשם מראש. ואם אתם מאלה שחושדים בטיב הפעילות בגלל שהיא ללא עלות, תנו לי לספר לכם קצת.
ביום הראשון שלי באילת השתתפתי בסיור צפרות, בפארק הצפרות המחודש. דרך פרויקט 101 חוויות באילת, תוכלו להירשם לסיור עששיות בערב, סיור בוקר בזריחה ואפילו לפעילות "צפר ליום אחד" שנערכת 4 שעות. במקום עוברים כ-400 מינים של עופות, כאשר מדובר במגוון העשיר ביותר במזרח התיכון. גם מי שחושב על עצמו שהוא פחות מתחבר לטבע וציפורים, יופתע מהכיף שבסיור, המעבר בגשרים, התצפית לבריכות וההצצה מקרוב לכמה מבעלי הכנף היותר יפים ושכיחים במקום - שלא לדבר על להקות הפלמינגו שכולם אוהבים לראות.
עוד פעילות שווה ומומלצת מאוד שעברתי היא סדנת הציור שמובילה שרית נחשון, אמנית מקומית עם תעודות רציניות. הסדנה אינה לילדים, אבל מתאימה לכל אחד - גם לאלו שלא הרימו מכחול בחייהם. נחשון מביאה את כל הציוד הדרוש - מכחולים, עפרונות, צבעי מים ונייר הציור עצמו. היא תדריך אתכם צעד אחר צעד ותסביר לכם איך לצייר נוף אילתי במקום הכי מושלם שיכול להיות - האמפיתיאטרון הקטן שעל הים. אתם גם מקבלים טיפים וטכניקה מאמנית מובילה ולומדים משהו מחדש, מהנה ומפיג מתחים - וגם חוזרים הביתה עם יצירה שאפשר למסגר.
לא הספיק לכם? אז שמעו גם על סדנת הטיקטוק - במהלכה טיקטוקרית מקצועית תסביר לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על האפליקציה הפופולרית, תיתן טיפים, תצלם איתכם ותראה לכם אחלה דוגמאות ורעיונות לניצול הטיקטוק לטובתכם - בין אם מדובר בקידום עסק, בין אם סתם בשביל הכיף ובין אם יש לכם ילדים ואתם רוצים להתחיל לתקשר איתם דרך האפליקציה.
מלבד הפעילויות במסגרת ה-101, תמצאו עוד הרבה חוויות פתוחות. כך למשל תוכלו לבקר בתערוכת הלגו שנפתחה בשדה התעופה הישן של אילת. התערוכה שיובאה לאילת היא תערוכת "ממלכת הדינוזאורים", וכשתיכנסו אליה תוכלו למצוא עשרות דינוזאורים שהורכבו מלגו, כמובן, עם הסבר מפורט של ימי ההרכבה, מספר החתיכות, משקל היצירה, מספר הבונים שהרכיבו אותה, מידע קצר על הדינוזאור עצמו ועובדה מעניינת לגביו. התערוכה לא גדולה מדי, אבל בסופה מחכה לכם עוד כיף - פינות יצירה בלגו. אבל כשאני אומרת "פינה", אני מתכוונת קפסולה משלכם עם בריכה ענקית של לגו, שרק אתם והמשפחה/חברים תשחקו בה. בכל פעם שקפסולה עוזבת, חתיכות הלגו עוברות ניקוי לפני השימוש לקפסולה הבאה. עוד תמצאו בתערוכה פינות הרכבת לגו לפי נושאים - לגו נינג'גו, לגו מיינקראפט, לגו מלחמת הכוכבים ועוד ועוד. ובין כל אלה, אגב, תמצאו שעבור אלה שרוצים לנוח - יש מתחם סינמה מצויד בפופים, בו משודרים - כמובן - סרטים של לגו.
עוד אטרקציה מומלצת היא תערוכת Terminal Chapter, שנולדה כתוצאה משיתוף פעולה בין מריה פוזנר ותאטרון אלעד וממוקמת כולה בתוך שדה התעופה הישן של אילת. מומלץ לעבור את התערוכה עם מדריך או מדריכה כדי לקבל את הסיפור המלא שמאחורי היצירות, אך בכל מקרה מדובר בתערוכה מרשימה עם מגוון של יצירות - חלקן אינטראקטיביות וממש מזמינות אתכם לקחת חלק (למשל בצביעת ציורי קיר או בשיתוף רגשות על בקבוקים ריקים). היצירות נעשו על ידי אמנים מובילים מהארץ והעולם, והן עוסקות באילת וכל שקרה בה בשנה האחרונה (בין היתר, פרשת האונס המטלטלת), בנוודות, בשדות התעופה המיותמים, בסגר ובחברה. העבודות הן של צילום, ניו מדיה, סאוד, וידאו, מיצבים ועוד.
>>לרשימת הפעילויות המלאה באילת
מה אוכלים?
אמנם כולם אוהבים את הבופה של המלון כי ישראל אלופה בזה (ואילת במיוחד, תכל'ס), אבל גם מחוץ למלונות תמצאו המון מסעדות שוות להגיע אליהן. אני התארחתי במסעדת פאפי, שהייתה בעבר מסעדת אל גאוצ'ו, ונהנתי מאחת מארוחות הבשרים הטובות והמענגות ביותר. המקום מציע מגוון עשיר של בשרים איכותיים, אך יש בו גם מנות דגים ופסטות. מומלץ מאוד לטעום מהבשרים המעושנים, הספריבס ומבשר הוואגיו המשובח. ותעשו לעצמכם טובה ותציצו בראשונות, כי מנת קוביות האסאדו המעושנות, הקרם פולנטה עם ארטישוק והבריסקט סליידר הן מנות של אושר.
מי שרוצה לגוון את הבשר גם דגים ומאכלי ים, מומלץ לנסות את מסעדת פדרו - פנינה אילתית ותיקה תחת השמיים הפתוחים שאם לא ביקרתם בה עדיין, אתם פשוט חייבים. תוכלו ליהנות שם מדגים עסיסיים שנעשים בשלמותם, סלטים טריים, סביצ'ה מרענן, מאכלי ים כמו שרימפס וקלמרי וקינוחים מפתיעים כמו גלידת בזיליקום. האווירה קסומה, חומרי הגלם מעולים והכל בשולחנות באוויר הפתוח. יש יותר טוב מזה?
התשובה היא לא - אבל יש עוד. במסגרת ה-101 חוויות של אילת, תוכלו להירשם לסיור אוכל קולינרי בהדרכתה של יעל לרנר ולגלות מסעדות אילתיות שבכלל לא ידעתם על קיומן וחבל שכך. בסיור בו השתתפתי התחלנו קודם כל מביקור בחומוסוף, חומוסייה אותה מנהלים זוג צעיר ומתוק שניכר שהם פשוט אוהבים לארח ולשמח. רוב המנות שם טבעוניות כאשר המנה הכי יקרה בתפריט עולה 35 שקלים. החומוס טרי ומהטובים שטעמתי בישראל. הטעימות אמנם לא יאפשרו לכם להיחשף לכל ההיצע הטוב של המקום, אבל בהחלט יגרום לכם להבין שכדאי לכם לפתוח שולחן וליהנות מארוחה מלאה.
בתחנה הבאה עצרנו בטיקה מסאלה, מסעדה הודית אותנטית שגם אותה מנהלים זוג, כשעל כל הסירים נמצא שף ישראלי ממוצא הודי. בעבר, בתקופת טרום הקורונה, המקום הפעיל בופה במחיר של 34 שקלים לאדם. היום הוא מציע מגוון עשיר של אוכל הודי עם שלל רטבים טובים שנעשים במקום. התחנה השלישית הייתה מאפיית אלימי, של השף-קונדיטור אבי אלימי, אשר עבד כשף מהמלונות הטובים באילת. לא משנה מה תכננתם - אתם לא תתאפקו ותרצו לפתוח את הארנק כדי לקנות עוד מהדברים המופלאים שתמצאו בויטרינה - מדונאטס, עוגיות ומקרונים ועד קרואסונים מכל הסוגים, עוגות ענק ועוגות אישיות. תעשו לעצמכם טובה ואל תילחמו בדחף לקנות.
את התחנה הרביעית והאחרונה סיימנו ב"המבשלה", מוסד אילתי ידוע שמציע מבחר של בירות לצד תפריט עשיר. מלבד טעימת הבירות, גם כאן כדאי לוודא שאתם לא פוסחים על דברים טובים שיש במקום ושבזכותם הוא ידוע, כדוגמת הנשנושים של מנות הפתיחה שכוללים מאכלים כמו הביף ג'רקי לחובבי הז'אנר וכנפיים עם רוטב ברביקיו ממכר. אוהבי האוכל האמריקאי לגמרי ירצו להתמסר למקום. רק כשאתם יושבים שם, שימו לב בבקשה שהשולחנות אשכרה נעשו על ידי הבעלים ושבאמת הושקעו במקום הזה לא רק כספים - אלא המון אהבה. קלישאתי - אבל מורגש.
מה עוד?
אם עדיין לא הספיק לכם, במסגרת ה-101 תמצאו גם סיורים בערבה. היה מרגש מאוד כשהמדריך האילתי, רונן גלינה, עלה לאוטובוס בדרך להעביר סיור בעין עברונה והודיע בחיוך מלא של הקלה שזו הפעם הראשונה שהוא עולה לאוטובוס מאז חודש מרץ הארור. בסיור כמובן תקבלו את כל המידע על חיות הבר של המדבר, הצמחייה המיוחדת לאזור הצחיח, עצירה מול בריכות הפלמינגו ועוד אחת מול דקל הדום המיוחד.
בשורה התחתונה: לא חסר מה לעשות באילת, ואם כבר אתם זקוקים לחופש, יהיה הרבה יותר טוב לכלכלה המקומית אם תשימו את הכסף שלכם בידיים של עיר שלמה בישראל שמתחננת להשתקם ועושה הכל בעצמה כדי שזה יקרה, מאשר במדינה אחרת. האילתים מתים לארח אתכם - אז יאללה, בואו.
*הכתבת היתה אורחת של תאגיד התיירות אילת ומלון רויאל שנגרילה