משרד התיירות השקיע 7 מיליון שקל בפרויקט מופע המים בכנרת. בדיקת מבקר המדינה מעלה כי משרד התיירות יחד עם החמ"ת (החברה הממשלתית לתיירות) ועיריית טבריה לא טיפלו כראוי בתכנונו ותחזוקתו, מה שהוביל לטביעת המזרקה והשבתתה שנתיים בלבד לאחר הקמתה.

מופע המים בכינרת הוא פרויקט שהופעל באמצעות דוברה, שהוצבה על ארבעה עמודים שננעצו בקרקעית הכנרת. במופע הופעלו פעלולי מים, אפקטים של תאורה ופעלולי אש, והוקרנו בו תמונות על מסכי ענק באמצעות מגדל שנבנה על הטיילת הסמוכה. הפרויקט פעל בהצלחה במשך כשנתיים מאוקטובר 2010.

בתקופת הפעלת הפרויקט התקיימו שלושה מופעים מידי ערב, אך במארס 2013, בעקבות עליית מפלס הכינרת ועקב פגעי מזג האוויר, טבעה המזרקה. ביולי באותה שנה הוצבה המזרקה מחדש אך עד היום טרם הופעל המופע מחדש ועקב כך נגרמו נזקים תיירותיים, כלכליים וסביבתיים. "מיולי 2013 ניצבת על המים המזרקה ללא כל שימוש - גוש ברזל ענקי המסתיר את החוף ואת יופייה של הכינרת. במצב הקיים המזרקה היא אפוא בבחינת מפגע סביבתי של ממש" כותב המבקר.

משרד המבקר מצא כי עיריית טבריה וחמ"ת בחרו להציב את המזרקה בכנרת ולא בדקו את כל ההשפעות האפשריות של הצבה כזאת. היבט מהותי הקשור בתחזוקת הפרויקט, שניתן היה לצפות אותו מראש - העלאה והורדה של המזרקה על פי השינויים במפלס הכינרת - לא הוסדר בעוד מועד ואף לא טופל בדחיפות על ידי העירייה וחמ"ת כשהתחוור להן שעלול להיגרם נזק לפרויקט בעקבות עליית המפלס.

המבקר טוען כי במסמכי המכרז להקמת הפרויקט, להפעלתו ולתחזוקתו שפירסמה חמ"ת לא ניתן ביטוי מפורש וברור להשפעה של שינויים במפלס המים בכינרת על המזרקה ועל הפעולות הנדרשות בעקבות זאת של העלאה והורדת המזרקה. עוד מוזכר כי בהסכמים שנחתמו בין הגורמים השונים לא נקבע מי הגורם האחראי לביצוע הפעולות האמורות ומי אמור לשאת בעלויותיהן הניכרות.

באפריל 2012 התברר כי עקב עליית מפלס הכינרת עלול להיגרם נזק למזרקה ולמערכות ההפעלה המותקנות עליה, ולכן יש צורך להגביה מיד את המזרקה. "חמ"ת ועיריית טבריה התמהמהו בטיפול בבעיה זמן רב ללא הצדקה, ורק לאחר כתשעה חודשים נחתמו הסכמים לביצוע עבודת ההגבהה, והיא החלה אפוא רק בעונת החורף. בזמן ביצוע העבודה התחוללה סערה גדולה בכינרת, והיא גרמה לעלייה נוספת של מפלס המים ולטביעתה של המזרקה" מתאר המבקר את ההתרחשות.

"בהסכם עם עיריית טבריה בעניין הגבהת המזרקה התחייבה חמ"ת להקצות 750 אלף שקלים לביצוע העבודות להרמת המזרקה ולקיבועה, ללא אישור מראש של משרד התיירות כנדרש. בדיווחים שונים על הפרויקט ששלח מנכ"ל חמ"ת לדירקטוריון ולמשרד התיירות הוא הסיר מהחברה כל אחריות לטביעת המזרקה והטילה על הקבלן והעירייה בלבד אך לא ברור אם טענותיו על היעדר כשל תכנוני וביצועי של הפרויקט ועל אי-אחריותה של חמ"ת לנושא מתיישבות עם כל העובדות".

מופע המים בטבריה (צילום: Uzi Yachin, Flickr (CC BY-ND 2.0))
מופע המים | צילום: Uzi Yachin, Flickr (CC BY-ND 2.0)

חמ"ת הגיבה למשרד מבקר המדינה כי "מאחר שהקבלן עמד בסירובו לבצע את העלאת הדוברה על חשבונו החליטה חמ"ת, כ'מבוגר האחראי' מבין כל המעורבים, לממן את עבודות העלאת הדוברה ולהשאיר את המחלוקת עם הקבלן לשלב מאוחר יותר".

הביקורת העלתה כי בספטמבר 2015, יותר משנתיים וחצי לאחר טביעת המזרקה, עדיין לא קיבל משרד התיירות החלטה בעניין עתידו של הפרויקט, בין היתר בשל רצונו לפתור תחילה את בעיית התחזוקה הירודה של אתרי התיירות בטבריה, ועקב כך גם לא נעשה עד מועד זה כל שימוש בסכום של 3 מיליון שקלים שהקצה משרד התיירות לחידוש הפרויקט.

משרד התיירות הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא "התקשר עם חברת בקרה במטרה לחזק את הבקרה על חברות הבת של המשרד ובכלל זה חמ"ת לאור ליקויים שנמצאו בתפקוד חמ"ת בעבר". משרד התיירות הוסיף כי בסוף אוקטובר 2015, לאחר סיום הביקורת, הוא "פנה לחברת הבקרה וביקש לבחון את עלות שיקום המופע והסיבות שהביאו לקריסתו". לדברי משרד התיירות, "עם פרסום הדו"ח הסופי של מבקר המדינה בנדון בכוונת המשרד לקיים בירור נוקב עם המנהל הכללי של חמ"ת ועם יו"ר הדירקטוריון וכן לגבש נהלים מתאימים למניעת הישנות מקרים נוספים כגון אלו המתוארים בטיוטת הדוח".

ראש עיריית טבריה בזמן ביצוע הפרויקט מסר למשרד מבקר המדינה כי "כל ההליך התיכנוני לווה על ידי אנשי מקצוע ובכללם מהנדס העיר שאמון על תחום התכנון והבנייה, אשר אישר את התכנון, והוא זה שקבע אם נדרש היתר בנייה או לא". ראש עיריית טבריה הנוכחי מסר דברים דומים בתשובתו למשרד מבקר המדינה.

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker. עוד באתר:
>> yes דרמה: ירידה חסרת תקדים במספר הלקוחות - "הפיראטיות פוגעת בנו"
>> ירון זליכה לוקח את מיכל הלפרין לבית המשפט: "מגינה על מונופולים"