אחוזת יערות הכרמל, אחד מ-7 מלונות היוקרה של רשת ישרוטל, היא מהמלונות הכי מבוקשים ויוקרתיים בארץ. ההגעה למקום נעשית בדרך מפותלת וצרה במעלה הכרמל, שמביאה אותך בסופה אל אחוזה שנמצאת בלב היער, מבודדת, שקטה, מפנקת. מי שהגיע לכאן בימים שלפני המלחמה חיפש להתנתק מהכל, לאכול טוב ולעשות טיפולים. השימוש בטלפונים כאן אסור והכניסה מותרת מגיל 16 ומעלה.
כעת, כמו לא מעט מלונות של הרשת שפתוחים, מארחים במקום מפונים, מקיבוץ מצובה שבצפון ליתר דיוק. "פתחנו את השערים למפונים ב-22 באוקטובר. לפני זה המלון היה סגור במשך כשבועיים", מספר עפר אגמי, מנכ"ל המלון. "בהתחלה היה חשש לפתוח את מלונות האקסקלוסיב של הרשת, אך ברגע שהצפון החל להתפנות הבנו שאנחנו חייבים להירתם. פתחנו את המלון ממש מהיום להיום, ב-10:00 קיבלנו את ההחלטה לפתוח וב-16:00 הגיעו המפונים הראשונים".
נכון להיום, כל 126 חדרי המלון בתפוסה מלאה של תושבי הקיבוץ הצפוני, עם כ-200 מבוגרים וכ-100 ילדים, כשברוב החדרים ישנים 2-3 אנשים. והאם יש יתרון למי שמתארח במלון יוקרה כמו אחוזת הכרמל? נראה שהתשובה היא חד משמעית - כן!
את החדר מנקים כאן פעם ביום (בניגוד לפעם בשבוע במרבית מלונות המפונים), גם בחללים המשותפים רמת הניקיון גבוהה (והריח נעים), יש 3 ארוחות שף מבושלות ביום ("השף של המלון מגויס אז הבאנו את השף של הרשת"), הבריכה הפנימית פתוחה, גם הג'קוזי והחמאם, בחדר הכושר מתקיים חוג אירובי פעם ביום ובחוץ יש מרחבים ירוקים אינסופיים. "האקסקלוסיב חרוט בנו", אומר אגמי. "לפעמים תושבי הקיבוץ בעצמם אומרים לנו שאנחנו מגזימים".
הם מבחינתם בטח יסתפקו בביצה וסלט לארוחת ערב
"נכון, אבל השף שלנו אמר שהוא לא מסוגל. במקום חביתה וסלט עשינו ערב חביתות שף לפי הזמנה. מבחינתנו גם המפונים צריכים להרגיש שהתארחו ביערות הכרמל".
"אנחנו מרגישים שאנחנו במלון ברמה אחרת", אומרת אורנה זעירה, חברת קיבוץ מצובה שנמצאת במלון. "זה מתחיל באנשי הצוות הבכיר, עפר המנכ"ל ומונירה מנהלת יחסי הציבור, ומרגישים את זה עד אחרון העובדים. גם התוספת של הטבע מסביב עוזרת, זה מאוד תרפי. המכלול של מה שמקבלים כאן זה המיטב בזמנים כאלה. בתוך הסיטואציה והקשיים, אנחנו בהחלט מרגישים שזה המקסימום".
"מתייחסים אלינו מצוין אבל אנחנו רוצים הביתה"
ההתחלה, כמו כל התחלה, לא היתה קלה. דבר ראשון, במלון רצו לדעת שהאורחים שמגיעים יצליחו לישמור על הצביון היוקרתי שלו. במילים אחרות: שלא יהרסו אותו. כך, במלון ביקשו לארח קהילה אורגנית, של בני 15 ומעלה (כיום יש גם ילדים קטנים יותר) וללא כלבים, מה שגרם לכמה משפחות לוותר על ההגעה ואף לעזוב לאחר זמן קצר. הדרישות הללו יצרו מצב שכחצי מחברי הקיבוץ, אלה עם הילדים הקטנים נמצאים במלון בטבריה והחצי השני, המבוגר יותר, הגיעו לאחוזה.
לאחר מכן, היה צריך להבין איך מתנהלים ביחד, כך שכולם יהיו מרוצים. "ביומיים הראשונים זה היה קצת בעייתי", מודה אגמי. "אבל התנהלנו בפתיחות והיום כולם מצליחים להסתדר מצוין. לנו הפריעו דברים, לחברי הקיבוץ הפריעו דברים, ומצאנו את הדרך להתנהל ביחד בצורה מעולה. אחרי שבועיים של תיאום ציפיות מצאנו את הקצב המשותף".
שיניתם את אופי המלון?
"עשינו התאמות. למשל, פתחנו חדרי משחק לילדים במקום בו היה חדר הישיבות, אירגנו לוח חוגים שמתאים לכולם, ביקשנו להגדיר חוקים של רעש ועוד. בהתחלה למשל ישבו הרבה בלובי אבל עם הזמן זה השתנה והחלו לצאת הרבה החוצה. לגבי הרעש, חברי הקיבוץ בעצמם מבקשים לשמור עליו. הם מאוד מקפידים ושומרים על המקום. המלון שמור. אם מחר נצטרך לצורך העניין לפתוח אותו למבקרים רגילים, הם לא ירגישו בהבדל".
ומעל לקושי הטכני של לגור במלון יוקרה, קיים קושי נוסף וגדול יותר - הקושי הנפשי של המפונים שנאלצים לגור רחוק מהבית שלהם. וזה לא משנה כמה ידאגו ויפנקו אותם, הם תמיד ירגישו אורחים. "מתייחסים אלינו מצוין, מה שאנחנו רוצים אנחנו מקבלים, אבל אנחנו רוצים הביתה", אומרת אחת מחברות הקיבוץ. חברת קיבוץ אחרת מסכימה: "היחס מעבר למצופה, אבל באופן כללי אנחנו רוצים לחזור הביתה".
"אנחנו בתקופה לא קלה ומסתכלים עלינו בגובה העיניים"
אחרי ההתאמות שעשו במקום, במלון מתנהל למעשה קיבוץ קטן, עם מרפאה שמספקת את כל השירותים הנדרשים, חדר מכונות כביסה באזור הספא, חוגים, חנות בגדים ועוד. בשעות היום, בין 8:00 ל-15:30, המקום כמעט ריק, כי הילדים הולכים ללימודים, ההורים לעבודה והמבוגרים לטיולים שונים.
"אם כבר להתפנות אז לכאן", אומרת שלומית גוזלן, אחראית החינוך של המפונים במלון. "אנחנו בתקופה לא קלה ומסתכלים עלינו כאן בגובה העיניים. כשאבא שלי נפטר למשל, מונירה, מנהלת יחסי הציבור של המלון, הגיעה להלוויה".
שלומית מתארת שהם עשו העתקה של מוסדות הקיבוץ לתוך המלון. "נכון להיום אנחנו תחת חסות של 2 רשויות: מטה אשר וחוף הכרמל. מבחינת החינוך, בימים רגילים המלון ריק מילדים כי כולם במסגרות ויש גם מענה של חינוך בלתי פורמלי".
ולמרות כל האופטימיות והשמחה שבמקום בו הם נמצאים כרגע, גם שלומית מציינת ש"מתחת לפני השטח יש את היום-יום, והוא קשה".
ועד מתי תישארו כאן להבנתך?
"נכון לעכשיו, לאחר ישיבה של הממשלה, נראה שהמצב צפוי להימשך עד סוף מרץ, אך אם זה התאריך כנראה שיהיו כאלה שיעדיפו להישאר כאן עד סוף שנת הלימודים".
עפר אגמי, מנהל המלון, מציין שהוא ערוך לקלוט את המפונים לאורך זמן, כשבאופק מתוכננות חגיגיות הסילבסטר. הוא גם מציין את העובדה שעשו כאן כבר לא מעט ימי הולדת, חגגו 4 בר מצוות ובת מצווה אחת. "אנחנו רצים עם המפונים למרתון ארוך".
במלון יתחילו בקרוב לקבל אורחים "רגילים" בווילות הנשיאותיות החדשות שפתחו להרצה ממש לפני שהמלחמה התחילה, מה שהוביל לסגירתן. מדובר בווילות פרטיות שנמצאות מחוץ למבנה המרכזי של המלון, באזור נפרד. "יש לנו כבר הזמנות", אומר אגמי. "בקרוב תגיע לכאן כלה להעביר את ערב הכלולות שלה באחת הווילות. בעתיד, כשהמלחמה תיגמר ונפתח את המלון מחדש לאורחים, נוכל לעשות זאת באותה המהירות שבה פתחנו את המלון למפונים".