אסתי סגל, 25, נאלצה להתמודד בחייה עם לא מעט קשיים. בגיל 17 היא חלתה בסרטן העצמות בו היא נלחמה כשבע שנים ובאפריל של שנה שעברה קבעו הרופאים שיש לקטוע את רגלה השמאלית שהזדהמה ומאז היא מתניידת עם קביים ופרוטזה.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako
למרות כל אלה, סגל תמיד הייתה אדם אופטימי וחייכן שלא מוותר לעצמ. כיום היא עובדת בתאגיד השידור 'כאן' ומשתדלת לנהל אורח חיים נורמלי ככל האפשר כולל חופשות וטיסות לחו"ל, חלקן לטובת סידור הפרוטזה, כמו הנסיעה שעשתה לארה"ב לא מזמן, וחלקן למטרת הנאה בלבד כמו זו באמסטרדם בה היא נמצאת כעת.
"אני מן הסתם הרבה יותר מוגבלת היום", אומרת סגל. "כבר שנים שאני מתניידת עם קביים, אך מרגע שעברתי כריתה, הכל הפך להיות יותר מאתגר. לפני הקטיעה עדיין הצלחתי לעשות טיולים ארוכים והגעתי ליעדים כמו אפריקה ודרום אמריקה. גם היום אני טסה, אבל זה נראה אחרת לגמרי".
"אנשים עוזרים אבל מנסים לגזור קופון"
"זה דבר שצריך ללמוד אותו", אומרת סגל על הנסיעות שלה לחו"ל. "אתה יכול לתאר לך כמה הכל הופך להיות מסובך בארץ זרה. כל התקלה הכי קטנה הופכת למכשול אמיתי כשאתה נמצא רחוק מהבית. היו רגעים שאמרתי לעצמי שזה לא שווה את הטרחה".
את יכולה לתת לי דוגמה?
"לא מזמן טסתי ללונדון ונהג המונית הוריד אותי רחוק מהכניסה לטרמינל בדרך חזור. זה היה סיוט. אף אחד לא עזר לי עד הרגע שחציתי את דלת הכניסה לטרמינל. אם אתה חושב שבארץ שום דבר לא נגיש לנכים זה כי לא בדקת איך זה במקומות אחרים".
אז בעניין הזה אנחנו גרועים כמו כולם?
"תתפלא, דווקא בישראל המצב עוד סביר בכל הקשור לעזרה בשדה התעופה. בנתב"ג יש הרגשה שיעזרו לך בשמחה ויעשו הכל כדי להקל עליך. כבר קרה לי בשדה שהייתי בו בעולם שעזרו לי עם כיסא גלגלים ואחרי כמה מטרים אמרו לי שאם אני רוצה להמשיך לקבל סיוע אני צריכה לשלם. אני לא מבינה את זה, בשדות תעופה חייבים לשים את צרכי בעלי המוגבלות לפני הכל".
מעבר להתנהלות בשדה התעופה, שמתחילה וחותמת כל נסיעה שלה לחו"ל, סגל מתארת את הקושי שבמהלך השהות ביעד. "הבעיה הכי גדולה היא שאנשים פשוט לא חושבים עלינו. בכלל. כשאני מזמינה מלון אני תמיד בודקת שיש גישה נוחה עם מעלית ושהחדר נמצא בקומה נמוכה אם צריך במקרה להתפנות במדרגות. כבר קרה לי שגיליתי שהחדר שהזמנתי היה תפוס, א המעלית לא עבדה. כשפניתי לקבלה דרשו ממני תשלום נוסף כדי לקבל חדר שמתאים לצרכים שלי".
הניסיון משחק תפקיד חשוב
"לגמרי. היום אני מתכננת את הטיול שלי לפי התניידות בתחנות רכבת תחתית נגישות, כי לא כולן כאלה. למדתי גם לא להתבייש לבקש עזרה כי אי אפשר בלי, אבל תמיד אשאל אם העזרה תעלה לי, כי לא מעט אנשים גוזרים קופון על דברים בסיסיים. מצד שני, לא תמיד אפשר לצפות הכל, כמו כל טיול בחו"ל. כל מדרגה שלא לקחת בחשבון הופכת להיות מכשול. אם מעלית פתאום מתקלקלת כל הטיול יכול להיהרס".
לאדם עם מוגבלות לוקח 40 שעות לתכנן טיול
גם ליעוז עמר, 39, נכה צה"ל, מכיר את הקושי של טיולים בחו"ל לבעלי מוגבלויות מקרוב. אחרי שנפצע בגיל 21 במהלך שירותו הצבאי, החל ליעוז להתחרות בשחייה ואף ייצג את ישראל במשחקים הפאראלימפיים באולימיאדת בייגינג 2008 ובכלל, הוא נהג לטוס להרבה תחרויות בעולם. "איבדתי המון בפציעה והטיולים בעולם החזירו את השליטה לידי", הא אומר. "היכולת לצאת ולהסתובב בעולם – זה מילא אותי ודחף אותי קדימה. הטיולים הכניסו תקווה לחיי".
מתוך הניסיון שרכש, הקים לאחרונה ליעוז את TRAVAXY - מערכת הזמנות המרכזת כל מה שזמין לאנשים עם מוגבלות. או במילים אחרות - אפליקציה המסייעת לבעלי מוגבלויות לטייל בקלות בחו"ל. נכון לעכשיו האתר מציע שירות ל-6 יעדים נבחרים: ניו-יורק, ברצלונה, ברלין, אמסטרדם, לונדון ותל-אביב, אך בעתיד מתכננים ב-TRAVAXY להציע שירות לעוד מקומות.
לאדם עם מוגבלות תהליך הזמנת חופשה אונליין אורך בממוצע כ- 40 שעות וגם אז אף אחד לא מבטיח לו שהכל יעבור חלק. בTRAVAXY מנסים לתת מענה בדיוק לבעיות הללו, החל מנגישות בשדות התעופה ובטיסה עצמה, דרך עזרה ביעד אליו טסים ועד מתן ציוד רפואי ספציפי לו המטייל זקוק.
על פי נתנים שאספה חברת הסטרטאפ אנשים עם מוגבלות נחשבים למיעוט הגדול ביותר בעולם ושקצב צמיחתו הוא המהיר ביותר. בישראל מדובר בכ-18 אחוזים מכלל האוכלוסיה, כ-1.5 מיליון איש. בעולם מונה קהל זה כמיליארד איש. למעלה מ-516 מיליון מתגוררים במדינות מפותחות. הנתונים הסטטיסטיים מאירופה וארה"ב מלמדים כי 190 מיליון חופשות הוזמנו בשנת 2017 ובהיקף של יותר מ- 200 מיליארד דולר.