גם לכם השאלות "האם ארזת לבד", או "האם מישהו נתן לך משהו להעביר", נשמעות קצת מגוכחות? אז כדאי שתכירו את הסיפור של אן מרפי, שעמדה לעלות על טיסת אל על מלונדון לתל אביב בשנת 1986.
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
בניסיון לפוצץ מטוס ובו 375 נוסעים ישראלים, ארוסה של מרפי, ניזאר הינדאווי, שפעל מטעם ארגוני טרור סורים, טמן במזוודה שלה חומר נפץ במשקל 1.35 קילוגרמים. מרפי עצמה ענתה בשלילה אוטומטית על שאלות אנשי הביטחון של אל על, שלמזלה גילו את חומר הנפץ שהוטמן תחת דופן כפולה במזוודה שלה, בגלל שנראתה קצת מבולבלת. עד היום, אנשי הביטחון אוהבים להזכיר את מקרה הבוחן הזה כראיה לחשיבות השאלות הביטחוניות שמרגישות לנו שחוקות.
"אנחנו לוקחים בחשבון שבאמת קיימים נוסעים שאנחנו אוהבים לכנות 'הנוסע המשוטה'", אומר יואב (שם בדוי שעבד בעבר כראש משמרת במעברי גבול. "מדובר בנוסע שאומרים לו: 'אני צריך שתעביר חבילה לאמא שלי' והוא חושב שמדובר בדבר תמים אבל בפועל מדובר במשהו פלילי או חמור מכך חבלני".
והשאלות של "האם ארזת לבד" או "נתנו לך משהו להעביר" הן אלה שיגלו אותו?
"לנו כישראלים יש מודעות לפעולות ולשאלות הללו אבל לתיירים אין. לפעמים אחרי הסבר המשמעות בו מסבירים מאיפה נובעת השאלה ומה המטרה שלה, אנשים פתאום נזכרו ושיתפו שאכן קיבלו דברים. היתה פעם תיירת שחזרה מסיני ובדואי נתן לה כמה תכשיטים להעביר לדודה שלו בארץ וזה מעשה פלילי. יש גם לא מעט כאלה שמבקשים שיעבירו עבורם אלכוהול".
גם פיני שיף, לשעבר מנהל חטיבת הביטחון בנתב"ג וכיום מנכ"ל ארגון חברות האבטחה בישראל, לא מבין למה יש נוסעים שמזלזלים בשאלת האריזה. "השאלה הזו עדיין נשאלת מפני שהיא משמשת כתעודת האחריות של הנוסע על החפצים שלו", הוא אומר. "אנחנו רוצים לחדד את הערנות של הנוסע ולאמת איתו שהמזוודה היא אכן שלו ושלאף אחד לא הייתה הזדמנות להעביר בה משהו נוסף. זה לא תסריט מופרך.
יתרה מזו, אנחנו יודעים שגם היום ארגוני הטרור מנצלים, או לפחות מנסים, נוסעים תמימים על מנת להעביר אמצעי לחימה למטוס. ולמרות שהטכנולוגיה מאוד התפתה ואפשר לגלות הכל בשיקוף ובבידוק, החלטנו לשמר את השאלה שלמעשה מופנית לערנותו של הנוסע. כמו שמחנכים אנשים להסתכל ימינה ושמאלה לפני שחוצים את הכביש, וכל אחד יודע שצריך לעשות את זה, כך אנחנו דואגים שכל נוסע יזכור שאחריות המזוודה שלו היא עליו".
בנוסף לאלה, אנשי ביטחון סיפרו בעבר שלשאלות הביטחון יש תפקיד נוסף ולא פחות חשוב מהתשובות עצמן, והוא לייצר פרופיל על הנוסע. כך, אם הנוסע לחוץ, מבולבל או סתם מעורר חשד במהלך התשאול הקצר והמוכר, הוא יופנה לבידוק ותשאול יותר מעמיק, או שהמזוודה שלו תסומן ותיבדק ידנית בצד.
בשורה התחתונה: על אף שכיום ניתן לגלות דברים חשודים או מסוכנים בעזרת בידוק טכנולוגי וללא שאלות מקדימות, נראה ששתי השאלות הכל כך מוכרות לא הולכות להיעלם מהעולם בזמן הקרוב. זאת היות ולאותן שאלות יש חשיבות רבה מעבר לתשובה הישירה או ההודאה באשמה של הנוסע.