המלחמה בעזה שינתה בצורה דרמטית את ענף התעופה והתיירות בישראל. לאחר הטבח ב־7 באוקטובר, הפסיקו כמעט כל חברות התעופה הזרות לטוס לנתב"ג. השתקת השוק איפשרה לאל על, ישראייר וארקיע ליהנות אמנם ממונופול מסוים, אך חזרת קבוצת לופטהנזה לישראל השבוע, וחברות תעופה נוספות בהמשך, עשויה לשנות את המצב מבחינתן.
קבוצת לופטהנזה ששבה אתמול (ב') לפעול בישראל כוללת את החברות לופטהנזה, סוויס ואוסטריאן. גם חברת אאיגאן היוונית תחדש את טיסותיה ארצה ביום חמישי הקרוב. לאלו חוברות לטארום הרומנית ששבה לפעילות בנתב"ג בשבוע שעבר. בהמשך החודש צפויות גם לחזור לישראל חברות תעופה נוספות: טוס (קפריסין), טראנס אוויה (צרפת), בלו בירד (פראג), בולגריה אייר (סופיה), אייר פראנס (צרפת) ולוט (פולין), וחברת וויולינג (ספרד).
יוסי פישר, מומחה לתיירות ותעופה, מציין כי חזרת החברות הזרות לישראל נובעת מתוך מחשבה על היום שאחרי. "חברות התעופה החוזרות לוקחות בחשבון מרכיב קריטי וחשוב - שאין תיירות נכנסת (לישראל), ואף אחד לא יודע מתי היא תחזור", הוא אומר. "ההחלטה היא טקטית וההשקעה היא לטווח ארוך, לקראת פסח ופסחא. לצד זאת, אם מחר פורצת מלחמה בצפון, תוך שש שעות לופטהנזה מודיעה על הפסקת כל הטיסות לארץ".
בחודשים האחרונים שימשו החברות הישראליות כגשר היחיד כמעט לתוך ישראל ומחוצה לה. למצב כזה של אי־תחרות יש השפעה על המחירים. "כרטיסים במחלקת עסקים בתקופות מסוימות באל על לניו יורק יכולים להגיע ל־7,000 דולר לכרטיס", אומר פישר. כיום, כרטיס הלוך־חזור לניו יורק באל על בתחילת פברואר נע בין 650 לכ־900 דולר. במחלקת עסקים מחיר כרטיס יכול להגיע ליותר מ־5,000 דולר.
"לא תהיה חזרה מלאה"
במקביל לחזרתן של החברות הזרות, ניכרת בשבועות האחרונים גם מגמה של יציאת ישראלים לחו"ל. שלומי זפרני, סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים אל על, מתאר כי בקרב ישראלים מתעורר הצורך "לצאת ולהתאוורר", ולטייל מסביב לעולם. "יש התעוררות מסוימת שהיא מאוד חלקית", הוא אומר. לדבריו, המלחמה תשנה את העדיפויות של הלקוחות, ובאל על תוהים "איפה תהיה מפת הביקושים ביום שאחרי המלחמה".
"קיימת השפעה שלילית חזקה על תיירות נכנסת", אומר זפרני. "אנחנו מעריכים שהיא תמשיך לתוך 2024 ותשפיע על הפעילות בנתב"ג ועל מפת הנתיבים. אנחנו כן רואים שיש תיירות נכנסת סגמנטיאלית - ביקורי משפחות, קהילות יהודיות מרחבי העולם, עולים חדשים, אבל סביר להניח שלא נראה קבוצות צליינים שמגיעות לטייל בירושלים. 2024 להערכתי לא תחזור לשגרה מלאה. גם אם מחר יחזרו כל החטופים, הלחימה בעזה תסתיים ולא תיפתח חזית צפונית, עדיין נפגענו. חזרה מלאה לשגרה לא תהיה".
ההתאוששות בדצמבר
בינתיים, המניות של שתי חברות התעופה הישראליות שנסחרות בבורסה התל־אביבית, אל על וישראייר, חוו בשנה האחרונה רכבת הרים. 2023 הסתיימה באקורד חיובי אמנם עבור שתי החברות, אך מגמה של עליות חדות במהלך הקיץ נקטעה בבת אחת עם פרוץ המלחמה בעזה. ישראייר אף אמרה בשבוע שעבר כי היא צופה שבינואר 2024 תטיס יותר אנשים מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.
"כל חודש מתנהג פה אחרת מאז שפרצה המלחמה", אומר מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס לגלובס. "אוקטובר התאפיין בתנועה מאוד ערה של ישראלים שביקשו לחזור לארץ בגלל המלחמה, ומנגד תנועה ערה של תיירים ודיפלומטים שביקשו לצאת מהארץ".
סירקיס מציין כי מאז נובמבר נרשם שיפור. "באותו חודש עברו בנתב"ג קרוב ל־400 אלף נוסעים, מספר נמוך ב־1.3 מיליון מהתחזיות. בדצמבר המספר עלה ל־500 אלף איש, וההערכה שלנו היא שבינואר הזה נרשום 600 אלף נוסעים". עדיין מדובר בקיטון של עשרות אחוזים, אך לנוכח העובדה שחברת אל על מחלקת כעת את עוגת הנסיעות כמעט בבלעדיות עם ישראייר, מדובר בחדשות כלכליות טובות לשתי החברות.
גם באל על דיווחו במהלך דצמבר על התאוששות חדה. החברה עדכנה על שיפור צפוי בתוצאות הרבעון הרביעי של השנה שעברה, שיתפרסמו כחלק מהדוח הכספי השנתי במרץ הקרוב. התוצאות, אמרו באל על, "יהיו טובות יותר מהערכותיה המוקדמות של החברה". עם סיכום התוצאות לרבעון השלישי, שדווחו בסוף נובמבר, פרסמה אל על מצגת משקיעים מפורטת שבה פירטה על מהלכיה בפרוץ המלחמה לשמירת השמיים הפתוחים. בין היתר צוין כי החברה שומרת על 90%־95% מנפח הביקושים לטיסות.
המניות ברכבת הרים
כשמסכמים את השנה החולפת עלתה מניית אל על ב־31%. אבל התנודות בתוך השנה היו חדות. עד לשיא במחיר המניה בחודש יולי זינקה מניית אל על ביותר מ־80% מתחילת השנה שעברה. לאחר מכן, כשפרצה המלחמה נחתך מחירה ביותר ממחצית והגיע לשפל ב־22 באוקטובר. מאז שוב התאוששה ועלתה ב־47%. שווי השוק הנוכחי שמגולם לחברה עומד על 922 מיליון שקל. המגמה במניית ישראייר הייתה דומה ואפיינה גם היא את רכבת ההרים שנבעה מעוצמת האירועים. בסיכום של השנה החולפת עלתה מניית ישראייר ב־39% לשווי שוק של 392 מיליון שקל כיום.
עם זאת, ייתכן שאפשרות חזרת התחרות, עם שובן של החברות הזרות, מגבירה את החשש בקרב המשקיעים, שכן האפשרות שהשמיים הולכים ונפתחים לחברות נוספות עשויה לצמצם את האחיזה המוחלטת של החברות הישראליות בשוק. ביום שני נפלו מניות אל על וישראייר ב־4.5% ו־3.8% בהתאמה. למעשה בשני ימי המסחר הראשונים של השבוע שתי המניות איבדו יותר מ־4%.
עניין נוסף ששיחק לטובת חברות התעופה הוא מחיר הנפט. למרות שפרצה מלחמה במזרח התיכון, ההשלכות של לחימה בעזה על אספקת הנפט אינן משמעותיות. התוצאה היא שלפי שעה חבית נפט נסחרת במחיר של קצת פחות מ־73 דולרים. כאשר ערב המלחמה נסחרה בקצת יותר ל־80 דולרים, ולפני שנה עמד מחירה על 79 דולרים. אלה חדשות טובות לחברות התעופה, שאליהן יש לצרף נתון מקומי חשוב - כוחו של השקל.
חולשתו בשלהי אוקטובר, אז הגיע הדולר לשער של 4.08 שקלים, עברה, ומהלכיו האגרסיביים של בנק ישראל לצד היחלשות הדולר בעולם הובילו את השקל לרמה נמוכה יותר מאשר ערב הלחימה. הדולר נסחר כיום במעט יותר מ־3.7 שקלים, לאחר שהתחזק קצת השבוע על רקע החשש מחזית אפשרית מול חיזבאללה, לצד נתוני תעסוקה טובים בארה"ב שעלולים להשהות את הורדות הריבית שם.
ישראייר מצידה פירטה במצגת למשקיעים כיצד היא נערכת למצב החדש. ההנהלה החליטה לקצר יעדי טיסות מ־5.9 שעות בממוצע ל־4.6 שעות. "שינינו את מפת היעדים שלנו", אומר סירקיס. "אנחנו מבצעים שלוש טיסות ביום, כאשר מחצית מהטייסים שלנו עדיין מגויסים, וגם שלוש מטוסים חכורים שלנו לא פועלים כרגע".
סירקיס מוסיף כי הוא מזהה שינויי העדפה של טעמי הציבור בשל המלחמה, "יש ביקוש חזק ליעדים שמזוהים עם ה'קו הישראלי'. ביקוש חזק לבודפשט, גיאורגיה, בולגריה וגם ליוון. במקומות שבהם באופן טבעי אנשים מרגישים יותר בנוח".