על פי התכנית המקורית השמיים היו אמורים להיפתח היום לטיסות ולאפשר תנועה ללא צורך בידוד בין "המדינות הירוקות" בהן התחלואה של הקרונה נמוכה. אבל אז כמות החולים בארץ חזרה לעלות, דיבורים על "גל שני" החלו והצורך בבידוד לחוזרים מחו"ל הוארך נכון לעכשיו עד ה-1.7 מתוך טענה שפתיחת השמיים תביא איתה עוד נדבקים. אך האם יש סיבות נוספות, מלבד שיקולים בריאותיים, לכך שהגבולות בארץ לא נפתחו? יש כאלה שמשוכנעים שכן.

יש לא מעט השערות לסיבה שבגללן ישראל משאירה את הגבולות שלה סגורים ולא מאפשרת לתיירים להיכנס לארץ ולישראלים לטוס לחו"ל. למשל במטה המאבק של תיירות החוץ -  "מצילים את תיירות החוץ עכשיו", משוכנעים שישנם גם שיקולים פוליטיים למהלך. אחד מהם הוא הרצון להשאיר אותנו "בכוח" בגבולות המדינה, על מנת שנצא לנפוש בארץ ונניע את הכלכלה המקומית.

עוד טענות שעלו הן שמלבד לשיקולים עניינים של של בידוד הנגיף, יש רצון לייצר פחד בקרב הישראלים על מנת לרתום אותם למאבק בעליית התחלואה. בתוך כך, עולות גם טענות שמבין שלל המשרדים המתעסקים בסוגיית פתיחת השמיים, פשוט אין מי שייקח אחריות על ההחלטה והיא עוברת מיד ליד.

מעל כל אלה, הטענה המחמירה ביותר בעניין מדברת על הרצון לא להרגיז את נשיא ארה"ב, דונלנד טראמפ, רגע לפני ההחלטה על הסיפוח בבקעה. בתוך כך, יש מי שמשוכנע שכל עוד לא יהיה ניתן להכניס את התושבים מארה"ב ללא צורך בבידוד, היות ושם המחלה עדיין לא מראה סימני נסיגה, לא ניתן יהיה לאשר גם כניסה של תיירים ממדינות אחרות כי זה עלול ליצור בעיה ביחסים בינינו לבין ארה"ב, דבר שבימים אלה אנו לא יכולים לאפשר שיקרה.

פרופסור סדצקי ופרופסור גרוטו בסיור בנתב"ג (צילום: N12)
פרופסור סדצקי ופרופסור גרוטו במהלך הסיור בנתב"ג שנועד לבדוק את המוכמות לפתיחת השמים בחודש שעבר | צילום: N12

"שמעתי מכמה אנשים שמעורבים כאן שיקולים פוליטיים", אומר נרי ירקוני, ראש מנהל התעופה האזרחית לשעבר ועורך דין בתחום התעופה. "למדינת ישראל מבחינה כלכלית עדיף להשאיר את האזרח הישראלי בארץ שינפוש כאן מאשר שיטוס לחוץ לארץ. לפי דעתי צריך לטוס ואף אחד לא עוצר מישהו לטוס. טיסות נחוצות לשרידות כלכלית של מדינה. בניגוד למה שחושבים, הטיסות עצמן הן דבר הכי פחות מסוכן שיש בגלל תנאי מצב הלחץ במטוס. מטוס שהוא טס באוויר הוא הרבה יותר בטוח מאוטובוס, ממונית, מרכבת, מחדר ישיבות, מקולנוע, מאולם אירועים, ממקווה, מבית כנסת והרשימה עוד ארוכה. הסיבה היא שהאוויר במטוס הוא טרי ומתחלף ולכן אם מקפידים על שטיפת ידיים ולא ללקק מגשים ומשענות".

"כשרואים מה קורה באירופה מבינים שאין הצדקה למדיניות התעופה של ישראל" אומר אפרים קרמר, מנכ"ל אשת טורס. "באירופה פותחים את הגבולות כבר היום בין המדינות החתומות על אמנת שנגן (בעיקר מדינות מהאיחוד האירופי), ומתחילת יולי מאפשרים למדינות אירופה לפתוח את הגבולות למדינות מחוץ לאירופה על פי שיקול דעתן. גם מדינות נקיות יותר מקורונה מישראל, כמו יוון, פותחת את התיירות למדינות שנחשבו נגועות כמו איטליה וספרד. אין סיבה שישראל לא תפתח את הגבולות במהלך יולי למדינות קרובות ונקיות מקורונה".

למה אנחנו שונים משאר מדינות אירופה לדעתך?
"יש כאן תחושה מדומה של גל שני, אבל ברור שהקורונה תהיה אתנו עוד זמן רב ולצד אמצעי הזהירות הנדרשים אי אפשר לשתק את הכלכלה לאורך זמן. מדינת ישראל שוב נוקטת בגישה מחמירה ולא מידתית שפוגעת משמעותית בסיכוי של התיירות היוצאת להתאושש, וההשלכות על הכלכלה הן קשות. ענף התיירות היוצאת נפגע ראשון, אך בשל הביזור הרב בענף טרם התהוותה קבוצת לחץ שגורמת לממשלה לנקוט בצעדים מקלים כמו בתחומים אחרים".  

קפריסין (צילום: משרד התיירות של קפריסין)
בקפריסין ובמדינות נוספות באירופה כבר החלו לפתוח את השמים | צילום: משרד התיירות של קפריסין

"להפסיק לפחד מהפחד"

צביקי אברמוביץ, מנהל התחנה של קתאי פסיפיק בישראל, טוען שהגיע הזמן להתחיל לפעול: "אין איש שמבקש 'לפתוח את השמיים' בחוסר אחריות ובפריצות מוחלטת ולהחמיר את מצב התחלואה בישראל, אך רבים מבקשים להציב יעד, לקבל החלטות אמיצות ולשים דברים על השולחן. ישנם אנשי מקצוע רבים וטובים במסדרונות מקבלי ההחלטות ואני לא מבין מדוע אינם שוקלים ברצינות אופציות קלות, יעילות, ישימות וכנראה גם זולות? למשל בדיקות מהירות או שינוי במדיניות הבידוד. חובתם של אנשי המקצוע להציע ולייעץ – וחובתם של מקבלי ההחלטות לשאול ולהחליט. כרגע לא קורה כלום. מצופה מהממשלה לקבוע מדיניות, אסטרטגיה ולהציב תאריך יעד ודרך פעולה לפתיחת השמיים, באופן מקצועי ויצירתי שימזער סיכונים".

"יש הרגשה שהפחד מוביל את הענף" אומר שלומי מרגלית , מלווה טיולי משפחות לחול  ובעל הבלוג "סרוגים בדרכים". "יש פחד מלהידבק בטיסה, פחד מלהידבק מאתר בחו"ל, פחד מאשפוז במקום זר ולא דובר את השפה שלך, פחד לחזור ולהיות בבידוד מהמשפחה. אני חושב שכדאי להפסיק לפחד מהפחד. בואו נפסיק לפחד, נקבע מתווה איך לחיות עם הקורונה, איך יוצאים לטייל ואיך לא מפחדים כי מוכרחים להמשיך לטייל".

בניגוד אליהם, דר' ערן כתר, מומחה ומרצה תיירות במכללה האקדמית כנרת, מצנן את ההתלהבות וטוען שמקבלי ההחלטות רואים לנגד עיניהם מספר בעיות שבגללן הן לא מאפשרים את פתיחת השמיים: "קיים איום בריאותי ותפעולי ביבוא מקרי קורונה דרך תיירות נכנסת/ ישראלים שנוסעים לחו״ל. בנוסף יש  אי יציבות במגמת התפשטות הקורונה בישראל ובעולם. המצב מאוד דינמי ולכן סגירה ופתיחה של השמיים לא תסייע לענף. כמו כן, קיימת גם הטענה כי השווקים אליהם ישראל תיפתח (יוון, קפריסין, סיישל) אלה יעדים של תיירות יוצאת ובכך יגרמו לדליפת כוח קנייה של ישראלים מחוץ למשק הישראלי. במקביל אין תנועה משמעותית של תיירים ממדינות אלה לישראל, ולכן ייווצר מצב של דליפת כוח קנייה ללא הצדקה מהצד השני".

קורונה - נתב"ג (צילום: Ariel Schalit, AP)
האם יש עוד גורמים המשפיעים על ההחלטה? תיירים בנתב"ג בתחילת הקורונה | צילום: Ariel Schalit, AP

תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות שותף לעבודת המטה הבין משרדית בנושא 'פתיחת השמיים' והתקיימו מספר פגישות עבודה בנושא. ההחלטה על מועד ואופן פתיחת ישראל להגעת אנשים שאינם תושבי הארץ תיקבע על ידי הממשלה בהתאם לנתוני התחלואה".

ממשרד התיירות נמסר כי: "נושא מועד פתיחת השמיים אינו מצוי בסמכות משרד התיירות".

ממשרד התחבורה טרם נמסרה תגובה.