נראה שאחד הדברים הכי מבוקשים כרגע, בשיא עונת הקיץ והחופש הגדול, אלה טיולי מים בצפון. אך בזמן שהמוני מטיילים מגיעים לכל מקור מים באזור הגליל והגולן ובחלק מהנחלים נמצא שיש זיהום, ברשות הטבע והגנים מצאו עבורנו כמה אופציות יפות, קרירות, נקיות וכמובן שמלאות במים, דווקא במרכז ובדרום:

גן לאומי ירקון – מתחם תל אפק

נחל הירקון הוא אחד הוותיקים, אם לא הוותיק בנחלי המרכז. תחילתו באזור תל אפק, או מה שאנשים מכנים: אנטיפטרוס. פה יש לכם את כל החבילה שצריכה משפחה ישראלית לקיץ: נוף, שקט, צל, מתקני משחקים, מדשאות ופינות חמד, והכי חשוב: שכשוכיות. וכל זה במרחק קפיצה מהבית. את מתחם תל אפק (אנטיפטריס) בגן לאומי ירקון מכירים רבים מתושבי המרכז מימים ימימה, אך האתר המיוחד הזה, שבו ערכי מורשת רבים – מבצר עות'מאני, רחוב רומאי קדום, מפעל מים מנדטורי ועוד – זוכה כל העת לשיפורים ושדרוגים. האגם היפייפה בלב האתר הוא נקודת סלפי מושלמת וגם מיקום מעולה לפיקניק משפחתי. אבל אנחנו כאן בשביל העיקר:

באתר ישנן מספר בריכות שכשוך ופלגי מים בגובה שמתאים במיוחד לילדים. קחו אתכם סל פיקניק, בגדי החלפה ונעלי הליכה במים וסגרתם לכם ערב בכיף. אגב, בעונת הקיץ מתקיימים מופעי מוזיקה על הדשא.

ירון תל אפק (צילום: יניב כהן)
צילום: יניב כהן
ירון תל אפק (צילום: יניב כהן)
צילום: יניב כהן
ירון תל אפק (צילום: דניאל תורגמן)
צילום: דניאל תורגמן

איך מגיעים? בין צומת גנים שבפתח תקווה (כביש פתח תקווה- לוד) לראש העין, על כביש מספר 483. לבאים מכביש 6 - ניתן לרדת במחלף קסם.


עין מבוע

עין מבוע הוא מעיין מדברי. הוא נובע בלב הערוץ המצוקי של נחל פרת (ואדי קלט) והוא התיכון בסדרה של שלושה מעיינות גדולים: במעלה הנחל נובע עין פרת (עין פארה) ובמורד – עין קלט. המעיין נובע מתוך מערה אל ברכת בטון עגולה. 

השם עין מבוע הוא תרגום שמו הערבי של המעיין, עין פוואר, שפירושו המעיין המבעבע. עין מבוע הוא מעיין קרסטי (שכבתי) "פועם": המים יוצאים מבטן האדמה בפעימה, ואחר כך המעיין "נח". כעבור זמן מה שוב פורצים ממנו מים וחוזר חלילה. הסיבה היא שמימיו של עין מבוע מגיחים ממחילה צרה וארוכה המקושרת בסיפון אל מערכת חללים תת-קרקעית. המים המצטברים בחללים מגיחים בבת אחת מתוך הסיפון ואחר כך המעיין מתייבש. כשהחללים מתמלאים שוב, הנביעה מתחדשת.

עין מבוע (צילום: קובי הלפגוט)
צילום: קובי הלפגוט
עין מבוע (צילום: קובי הלפגוט)
צילום: קובי הלפגוט

איך מגיעים? מכביש ירושלים—יריחו (1) פונים צפונה לכביש 458 (כביש אלון). נוסעים כ-3 ק"מ וחונים בחניון הצמוד לכביש אלון ממזרחו. מכאן יורדים ברגל אל המעיין בדרך עפר קצרצרה. 


נחל פרת

הטיול הוא במסלול הליכה בקניון הנחל. המסלול (מסומן בסימון שבילים אדום) עובר תחילה בתוך הקניון. בערוץ מוטלים סלעים גדולים וצריך לעקוף אותם בזהירות. בדרך יש גם מפלים קטנים.

בגדה הדרומית של הנחל עוברת אמת המים המודרנית, המובילה מים לעין קלט ולבקעת יריחו. האמה בנויה על אמת מים קדומה מימי בית שני, שנבנתה כדי להזרים מים למבצר קיפרוס. בכמה קטעים האמה חצובה בדרגשי סלע.

נחל פרת (צילום: ליעוז ראובני)
צילום: ליעוז ראובני

כ-800 מ' לפני עין קלט השביל מטפס במדרון הצפוני של הנחל. על סלעי הקירטון שבכתפי הנחל צומחים שיחים מדבריים כגון אוכם מדברי ואשליל ארצישראלי, צמחים המגלים עמידות לתנאי אקלים צחיחים. 

השביל עוקף את עין קלט ויורד בחזרה לנחל. עתה יש לשוב מעט לאחור בתוך הנחל כדי לבקר בעין קלט. בדרך עוברים את אמת המים המודרנית. על קיר סלע במעיין רשומה בצבע שחור כתובת ערבית המספרת על בניית האמה וטחנת הקמח (היום מתגוררת בה משפחה בדווית). הכתובת מעידה שאת בית הטחנה בנה מוחי א-דין מוסטפא הלאל אל-חוסייני בשנת 1294 להג'רה (1877 לסה"נ), וכ-17 שנה אחר כך הוא בנה גם את האמה. האמה הרוותה את החווה של המשפחה בבקעת יריחו, המרוחקת כ-8 ק"מ מכאן. מובן שהיא עוברת דרך הטחנה ומסובבת את אבני הרחיים שפעלו בה בעבר.


עין קלט

המעיין נובע בתוך נקיק סלע שקירותיו זקופים כקיר. גשרון מתכת מגשר על הערוץ בכניסה לנקיק. עתה לא נותר אלא לצעוד פנימה בין קירות הסלע הזקופים והברכות הרדודות אל מפל המים הקטן שנופל אל אחת מהן. גם בימים החמים ביותר יוכלו המטיילים לחסות כאן בצל המצוקים הזקופים התוחמים את הנחל.

מי המעיין מצטרפים למערכת אמות מים שקולטת את המעיינות העיליים של הנחל. את האמה המודרנית בנו לפני כמאה שנים בני משפחת חוסייני להשקיית קרקעות חקלאיות שבבעלותם בבקעת יריחו. 

נחל פרת (ואדי קלט) (צילום: תיירות בנימין)
צילום: תיירות בנימין

בתום הביקור יוצאים לגשרון המתכת ומטפסים במעלה הגדה הדרומית של הנחל בעקבות סימון השבילים האדום. רחבת החניה מרוחקת כ-300 מ' מהמעיין, ובדרך רואים מימין גשר אבן גדול, בערוץ היורד לנחל. זהו חלק מאמת המים מן התקופה הרומית. כדי להתגבר על אפיקו של ואדי אבו א-דבע העבירו אותה מהנדסי האמה על גשר קשתות יפהפה, ושרידיו מפארים את הנחל עד היום. 

מכאן מטפסים בדרך העפר המשובשת כ-1.7 ק"מ עד לכביש הישן ירושלים—יריחו, ושם מחכה הרכב האוסף. 

איך מגיעים? מכביש ירושלים--יריחו (1) פונים למצפה יריחו (בין סימני ק"מ 85-84). חולפים על פני מצפה יריחו ונוסעים שמאלה (צפונה) כ-600 מ'. בדרך הסלולה על גדת נחל פרת פונים שוב שמאלה (מערבה) ומגיעים מיד לראש דרך העפר היורדת לעין קלט. מומלץ להשאיר מכוניות בראשה.