מרתון בטבע (צילום: shvoong studio)
בארה"ב זה כבר טרנד. מרתון בטבע | צילום: shvoong studio
אחרי הטרגדיה במרתון תל אביב דומה שהועם במקצת זוהרם של המרתונים העירוניים. יחלוף עוד הרבה זמן עד שאפשר יהיה להמשיך לרוץ כרגיל באחד המרתונים העירוניים. לגמרי במקרה המירוץ הבא מחכה כבר מעבר לפינה, והוא בעל אופי אחר לגמרי - מירוץ עממי בטבע. בארצות הברית זה כבר טרנד, והגברת הראשונה מישל אובמה השיקה לאחרונה, בעלות של כ-100 מיליון דולרים ובשיתוף רשות היערות האמריקאית, תוכנית בריאות וספורט עממי בטבע - חדר הכושר האולטימטיבי.

"במירוצים העירוניים התחרותיים יש הרבה חשמל ובאזז", אומרת עדנה שטי, שרצה כבר שנים, "אבל כשרצים בטבע, ביער או על שפת הים, אני מרגישה קצת כמו האדם הקדמון, מן התמזגות כזאת שמרחיבה את הנשמה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יותר משני מיליון איש ואישה בישראל עושים כיום ספורט באופן קבוע, וכמות אירועי הספורט העממי בארץ גדלה ללא הכר. לכן היה זה רק עניין של זמן עד שהמגמה תוטמע גם כאן.

בשבועות האחרונים הושקו בארץ שתי יוזמות ברוח זו. הראשונה הייתה אולטרה מרתון בראשית הגולן, שהפרסומים שלו התגרו במפורש במרתונים העירוניים: "עזבו אתכם מריצה בין בניינים ובנוף אורבני. בואו לרוץ לאורך הגולן הירוק והשוצף מים!", והדגישו את הערך המוסף של ריצה בטבע - מאות קילומטרים של הרים וגבעות, נחלים ושבילים.

השנייה עומדת להתרחש בשבוע הבא - מירוץ שליחים שנקרא "מי-ם אל ים", במסלול של 120 קילומטרים, המחבר בין ירושלים לתל אביב. "מירוץ שליחים למרחקים ארוכים הוא אירוע כיפי ושונה", אומרת קרן גולדבלט, 52, אחת מרצות המרתון הבולטות בארץ ובעלת החנות פרו-ספורט בתל אביב. במקום להוציא קלוריות על ניקיונות פסח, הייתה גולדבלט עסוקה בימים האחרונים בארגון המירוץ המיוחד הזה.

"ריצה למרחקים ארוכים היא לרוב חוויה אינטימית ואינדיבידואלית עם המון התמודדות פנימית", היא אומרת. "במירוץ השליחים, לעומת זאת, לקטע החברתי ולתמיכה ההדדית יש משקל גבוה, וכל ההתניידות ברכב בין תחנה לתחנה והציפייה לרץ מהקבוצה שלך, מוסיפים המון צבע ועליזות. מירוץ כזה מתקיים מסביב לשעון, חלק מהאנשים יוזנקו וירוצו בלילה, בחושך, והכול בשטח. זהו מסלול יפהפה, עם ירידות וכמה עליות חדות, והכול בפני שטח משתנים, מגבעות סלעי גיר ועד פרדסים ומטעים לאורך הירקון. פעמיים אפילו נחצה את הנחל".

"אנחנו עדיין מפגרים בכל מה שקשור לספורט העממי, ומכאן יש רק לאן לצמוח", אומר ניר ברק, מנכ"ל ובעלים של חברת שוונג, המפיקה את האירוע ומתמחה באירועי ספורט. "אם פעם מנהלים השוויצו למי יש אוטו יותר יקר, היום זה מי עשה יותר מרתונים. איפה שלא תזרקי חץ, תמצאי מנכ"לים וסמנכ"לים. העיסוק בספורט הפך לסמל סטטוס ולסוג של בילוי חברתי. אילו גופים ארגנו פעם אירועי ספורט? הפועל וההסתדרות, ופה ושם איזו רשות מקומית", אומר ברק.

"מופקדים על ארגון האירועים האלה היו ברובם אנשים שלא עסקו בספורט, ועשו זאת מתוך עסקנות לשמה. ראינו שיש כאן חלון הזדמנויות וקפצנו על ההזדמנות. מדובר אמנם בשיווק ובמסחור - אך במובן הטוב של המילה".

"גיירנו פורמט עולמי"

ברק מספר שהקים את החברה לגמרי במקרה, לפני 11 שנים. "סיימתי אז בדיוק את ההתמחות בבית המשפט המחוזי בתל אביב ועברתי את בחינות הלשכה, אבל לא הייתי בטוח שזה הכיוון. גם אחי, שעבד באותה תקופה בחברת ההיי-טק קומטאץ', חיפש כיוונים אחרים, ושנינו התחלנו לעשות קצת ספורט ורכבנו על אופניים בשביל הכיף. כשחיפשנו פרטים על אירוע האופניים הבא, לא מצאנו כלום בעיתונות או בטלוויזיה, גם לא באינטרנט. זה היה מחוץ לסדר היום הציבורי. חשבנו, למה שלא נקים לוח אירועי ספורט?".

האתר עם לוח האירועים שהקימו, shvoong.co.il, הפך לאבן שואבת לחובבי הספורט האקטיבי בארץ, ומהר מאוד הם מצאו את עצמם מפיקים גם אירועי ספורט. האירוע הראשון שהפיקו, מירוץ המדרגות בעזריאלי - בהשראת מירוץ המדרגות באמפייר סטייט בילדינג בניו יורק - חגג השנה עשור, והשתתפו בו כאלפיים איש. הדבר הבא הוא ריצות תוכן ומירוצי שליחים עם ערך חברתי, ורצוי בטבע, הוא אומר. "לקחנו פורמט עולמי - מירוצי שליחים - וגיירנו אותו למסלול המחבר בין ירושלים לתל אביב דרך הרגליים, ומדי שנה, לסירוגין, יצא המירוץ מאחת משתי הערים".

המירוץ, הראשון מסוגו, ייערך על שביל קיים שהתקינה קק"ל לפני כמה שנים, אך מעטים שמעו עליו והוא שימש עד היום בעיקר רוכבי אופניים. המירוץ השנה יתחיל בגן החיות התנכ"י, וימשיך לאורך שביל ישראל ושביל קק"ל, כשהוא חוצה את נופי מורדות הרי ירושלים, שפלת יהודה ומישור החוף, עד לנקודת הסיום בשפך הירקון בתל אביב.

* המסלול נחלק ל-14 מקטעים, כך שאורך כל קטע הוא פחות מעשרה קילומטרים. מספר השליחים בקבוצה הוא משניים עד שישה, ויהיו גם שלושים רצי אולטרה, שירוצו את כל ה-120 קילומטרים. ההשתתפות במירוץ פתוחה לבני 16 ומעלה, וגם הלכים מוזמנים.

>> פרא האדם: האיש שרוצה לגור בבקתה גם בעיר