מעט מאוד אנשים חושבים בימים אלה על טיסות וחו"ל. אתמול למשל עברו בנתב"ג רק 17 אלף נוסעים, כרבע מהתקופה המקבילה אשתקד. מאז השבת הארורה מרבית האנשים עדיין לא מרגישים שהם יכולים להרשות לעצמם לטוס ולאף אחד לא באמת ברור מתי התקופה הקשה הזו תיגמר.
ולמרות הכל, אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, שמנוסה בצליחת משברים בשנים האחרונות, מסתכל קדימה באופטימיות. באיגרת ששלח אתמול לעובדים לכבוד נר שביעי של חנוכה, כתב: "המחזאי, הסופר והמשורר, אוסקר וויילד כתב: 'אני מסוגל להאמין בכל דבר, בתנאי שהוא בלתי מתקבל על הדעת'. היום, נתמקד בשורה של אירועים שהם בלתי מתקבלים על הדעת... חודש דצמבר, מסתמן כחודש שיא בפעילות מטוסי האיירבס שלנו. אנו מתוכננים לבצע החודש כ-30 אחוז יותר שעות, בהשוואה לחודש דצמבר שנה שעברה, וכ-45 אחוז יותר מחודש דצמבר 2019. על אף המלחמה, נשבור השנה שיא, בכמות השעות השנתית שאנו מבצעים באמצעות מטוסי האיירבס שאנו מפעילים".
סירקיס מציין שמבחינת ישראייר המלחמה החלה ביום ראשון ה-8.10. "בימים הראשונים היינו בזמנים אחרים בהם היו טיסות חילוץ, כך שאוקטובר הסתיים טוב. נובמבר גם ככה תוכנן להיות חודש של שפל בתנועה באופן כללי, אז הפגיעה היא לא גדולה. בנוסף, ביצענו התאמות למצב כמו למשל להוריד את אורך הטיסות הממוצע, על ידי שינוי יעדים, מ-6 שעות ל-4.2 שעות, וכלך הקטנו הוצאות. בנוסף, עברנו לעבודה של 4 ימים בשבוע, שליש מהטייסים מגויסים, אנחנו טסים רק במטוסי החברה ולא חכורים, עשינו הסבה לטיסות מטען ועוד. כל אלה מאפשרים לנו להיות במצב תפעולי טוב, במיוחד מול הבנקים".
בעצם עשיתם העתק הדבק של ההתנהלות בקורונה?
"יש לנו חוברת של 480 עמודים עם תיעוד מכל מה שעשינו בקורונה . כשהתייצבנו כאן ב-8.10 ישר פתחנו את אותה ופשוט פעלנו בצורה דומה. הבנו מה סט הפעולות שצריך לעשות ועשינו אותו באפס זמן. זה עבד. מייד התייצבנו מול המערכת הבנקאית וזה הכי חשוב, זה מה שהציל אותנו. הצלחנו להקטין ב-25 אחוזים את ההוצאות שלנו".
ומה בכל זאת ההבדל בין הקורונה למלחמה?
"זה אירוע הרבה יותר מטלטל מהקורונה. דבר ראשון בגלל שהוא הגיע אחרי הקורונה. זו למעשה בעיה רפואית חדשה אחרי שכבר חטפנו אירוע לבבי כך שאתה מתחיל בצורה הרבה פחות טובה. ומה עוד? פרופסור אקשטיין אמר: 'מה ההבדל בין המלחמה לקורונה? אין זריקה שיכולה לרפא אותנו מהחמאס'".
כמה עוד משברים ישראייר תוכל לספוג ולצאת עם ידה על העליונה?
"מי שנמצא בתחום הזה יודע שזה תחום של מחזורים. זה כמו אנשים שגרים באזורים שיש בהם טייפונים. אנחנו צריכים לדעת לצלוח אירועים מהסוג הזה במקום שבו אנחנו חיים. מה שמאפיין אותנו זה שאין לנו שומנים עודפים ויש לנו גמישות מאוד חזקה. אנחנו בתוך 6 שעות יכולים להפוך מטוס נוסעים למטען. למשל, מטוס מטען שנחת בנתב"ג תוך 6 שעות המריא לבטומי עם נוסעים.
"גם עכשיו אנחנו בנויים למצב קיצון עתידי, מה לעשות אם מתפתחת פתאום עוד חזית ואנחנו ערוכים אפילו לזה שהתעופה תתחדש רק ביוני. יחד עם זאת, להערכתנו, הרע מכל מאחורינו ואנחנו אחרי החצי. הפכנו תקליט".
"התחזיות כרגע הרבה יותר טובות ממה שהנחנו"
סירקיס מציין כאמור שלפי הנחת העבודה בחברה בדצמבר תהיה התאוששות ובינואר מצב החירום ייגמר. "אנחנו לא גנרלים גדולים ואין לנו מידע פנימי, פשוט הלכנו לתקדימים של מבצעים קודמים. בפועל הופתענו מגודל ההתאוששות שהחלה החודש. התחזיות כרגע הרבה יותר טובות ממה שהנחנו".
הוא ממשיך: "ב-2023 נתב"ג היה אמור לשבור שיא בכמות הטסים עם 25 מיליון נוסעים, היה קצב טוב עד סוף אוקטובר ואז הכל נעצר. על פי התחזיות, בשנה הבאה יעברו בנתב"ג 16-18 מיליון נוסעים, בגלל שלא כל החברות הזרות יחזרו באופן מלא, מה שאומר שיש לנו פוטנציאל לצמוח. מה גם, שהקהל הישראלי מתרגל אלינו - הוא רואה את החברות הישראליות שממשיכות לפעול והוא מקבל פרסומות של לצרוך כחול לבן כל הזמן וזה ישפיע עלינו. לא לאורך זמן, אבל נאמנות הצרכנים למוצר הישראלי תגדל וגם נתח השוק שלנו יגדל. אנחנו לא נמכור חופש בשנה הבאה אנחנו נמכור איוורור. אחרי האירוע הזה כולם יצטרכו איוורור ואנחנו נערכים לכך".
ומה לגבי תוכניות ל-2024 שלא יצאו לפועל?
"לצערי אנחנו כבר 5 שנים נמצאים בזמני משבר. זה התחיל ב-2019 כשסגרו את שדה דוב ו-25 אחוזים מהרווח של החברה הלך. זה לגמרי נכנס לרצף של שנות המשבר. זה אירוע ששינה דרמטית את תעשיית התעופה הפנים ארצית והשפיע דרמטית על הרווח שלנו. ב-2020-2022 הייתה קורונה, 2023 מלחמה וב-2024 הרבעון הראשון יהיה קשה. בשנים כאלו קשה לתכנן קדימה והתרגלנו לעבוד בזמני משברים. הדבר המשמעותי היחיד שנמצא בהולד כרגע זה הרכישה של סמרטווינג הצ'כית שהחלה לפני המלחמה".
ועכשיו גם החלו דיווחים על איחוד עם ארקיע
"אני מקווה שהבעלים של שתי החברות ישכילו לייצר פה סיטואציה חדשה בשוק הישראלי. האירוע הזה ממחיש משהו שאני טוען כבר הרבה זמן – יש לנו יותר מדי חברות תעופה. בסוף כל התעופה הישראלית זה 55 מטוסים וכולם מתמודדים עם משבר. הרצון לאחד כוחות הוא לא מחולשה אלא מתוך הסתכלות קדימה. בעבר ניסינו להוביל מהלך כזה גם עם סאן דור, אחרי צוק איתן. זה משהו שאנחנו מדברים עליו כבר הרבה זמן".
ומה לגבי הערכות עם היעדים העתידיים? המפה השתנתה
"ירדו שלושה שחקנים מהמפה: מרוקו, איסטנבול ושארם א-שייח'. במרוקו לא היינו אף פעם שחקן חזק אז זה לא משפיע. טורקיה היתה יעד נופש חזק אבל היו לנו רק 3-4 טיסות בשבוע, אז גם כאן הפגיעה מינורית. שארם זה יעד שמאוד האמנו בו ובגלל שהיתה הגבלת טיסות מצד הביטחון נאלצנו להסתפק ב-4-5 טיסות שבועיות. גם דובאי ירדה קצת כי העונה כבר התחילה ופיספסנו חלק ממנה".
ומי יחליף את היעדים שירדו מלוח הטיסות?
"אנחנו כבר מתכננים את שנת 2024 מבחינת סלוטים (שעת הטיסה שמוקצית לכל חברת תעופה בנמלי התעופה השונים א.א.). ניתחנו את השינוי ברמת היעדים וזיהינו הזדמנויות במקומות חדשים כמו למשל הפוטנציאל של הבאת עובדים ממולדובה, אז התחלנו לטוס לקישינב. הוספנו גם את גנואה באיטליה כי היא פרו ישראלית ועוד. חוץ מזה יטוסו הרבה לאיי יוון, בולגריה וגיאורגיה במקום היעדים שיצאו מהמשוואה".
מה נאחל לסיום?
"נאחל שכל החטופים והילדים יחזרו הביתה בריאים ושלמים. אחר כך הכל יסתדר. אחרי חמש שנים רעות חייבות לבוא חמש שנים טובות".