דרך: כביש 864. נקודת מוצא: צומת חוֹסֶן (מיפגש כביש 89 עם כביש 864). נקודת סיום: צומת רַאמֶה (מיפגש כביש 864 עם כביש 85). אורך הדרך: 14 קילומטרים. משך הזמן: 20 דקות נסיעה; הסיור בפקיעין אורך כשעתיים. דרגת קושי: קל. סוג הדרך: כביש. עונה מומלצת: כל השנה. ביום חורפי מעונן הראות עלולה להיות מוגבלת. אתרים ומקומות על הדרך: מעלות, אגם מונפורט, פארק הסלעים בכסרא, פקיעין, ראמה, מערת רבי שמעון בר יוחאי, מצפה חרשים. אפשרויות להמשך: ימינה (מערבה) לכרמיאל ולעכו; שמאלה (מזרחה) לצפת ולכינרת.
היכן אפשר לצפות בקו הגבול שבין הגליל העליון לתחתון?
הכי טוב – מבקעת בית הכרם, בנסיעה בכביש 85 בין צומת אֲחִיהוּד לצומת עַמִיעַד. הכי־הכי טוב – ממרכז קטע הדרך הזה, בין כרמיאל לצומת ראמה.
נכון, אין גבול אמיתי בין הגליל העליון לתחתון, אבל הפרש הגבהים ביניהם – כ־500 מטרים – יוצר הבדל ברור בין שני האזורים. גובהם של הרי הגליל התחתון 500–600 מטרים מעל פני הים; רכסי הגליל העליון מתנשאים לגובה של 1000–1200 מטרים. שיאם בפיסגת המירון, 1208 מטרים מעל פני הים. את ההתרוממות הזאת אפשר לראות מכאן היטב, והאזור מכונה בשם הקולע, האומר־כל, מתלוֹל צוּרים. קטע כביש יפה ומפותל כיאות יורד מצומת חוסן, שבראש המתלול הזה, דרומה לצומת ראמה. כיוון שהוא עובר סמוך לאחד הכפרים הציוריים והעתיקים בגליל, פִּקִיעִין, כיוון שהוא משקיף על שמורת הטבע היפה של הגליל, שמורת מירון, וכיוון שבקצה הדרך מצפים פלאפל ריחני וקפה שמתחרה היטב ב"קפה נח'לה" המפורסם על כתר "הקפה הערבי העסלי" – תגיעו בנקל למסקנה שאת המתלול הזה רצוי לא להחמיץ.
איך מגיעים?
הבאים מהמרכז עולים בכביש 70 צפונה עד צומת כַּבְּרִי, שם פונים ימינה (מזרחה) לכביש 89, המחבר בין נהריה לצפת, ונוסעים לכיוון מעלות. המרחק בין צומת כברי למעלות הוא 12 קילומטרים, וקצת לפני שסיימתם לעבור אותם תראו מימין לכביש את העיירה תַרְשִיחָא, ומעט אחר כך, משמאל, את העיירה מַעֲלוֹת. שתיהן יחד מהוות את העיר היהודית־ערבית מעלות־תרשיחא.
בצומת תפן, מייד אחרי הכניסה למרכז מעלות, יש פנייה ימינה (דרומה) לכביש 854, העובר ליד כפר ורדים ויורד דרך אזור התעשייה תפן לכיוון כרמיאל. למעשה, כביש זה מקביל ממזרח לכביש שפנינו מועדות אליו. מסלולו ארוך ומפותל מעט יותר, והוא עובר ליד המצפים לַפּידוֹת ולָבוֹן בדרכו לצומת כרמיאל. גם בסביבתו יש כמה מקומות ששווים ביקור.
300 מטרים אחרי הפנייה לכפר ורדים, בהמשך כביש 854, חקוקה על הסלע כתובת שמפנה אל "השביל של נורמן". זהו שביל הליכה קצר שנכנס אל תוך החורש היפה. נורמן, תושב האזור, יצר לאורכו פינות חמד שפיסל באבן ועל ידי קשירת ענפי העצים. נושא היצירה המרכזי הוא אגדות ילדים, וכך אפשר לעבור ליד מאורתו של פו הדב, להתבונן בביתה של שלגייה, ואגב כך ליהנות מהליכה בנוף יפה ומאוויר מרענן.
ממשיכים עוד כשני קילומטרים בכביש 854. משני עבריו נמצא אזור התעשייה המודרני מגדל תפן, פרי חזונו של התעשיין סטֶף וֶרטהַיימֶר. סביבו פרושה שמורת הטבע של הר סְנֶה, שפיסגתו סמוכה ממש לאזור התעשייה. שילוט ברור מוביל את המעוניינים למוזיאון הפתוח של תפן. בין המיבנים התעשייתיים המצוחצחים והגינות המטופחות ביֶיקִיּוּת רבה יש גן פסלים רציני, אוסף של מכוניות עתיקות ונדירות, תערוכות מתחלפות של אמנים מהארץ ומחו"ל, מרכז הדרכה וסדנאות יצירה. הכניסה בתשלום, ובתיאום מראש אפשר גם לקבל הדרכה (טל. 04-9872022).
ממשיכים הלאה בכביש 89, ונוסעים עוד כקילומטר וחצי עד לצומת חוסן. מי שרוצה יכול לפנות שמאלה קצת לפני הצומת ולקפוץ לביקור באגם המונפורט.
בצומת חוסן פונים ימינה (דרומה) לכביש 864. כאן מתחיל המסלול. את הצומת הזה ואת הכביש הנמשך ממנו אפשר לראות כקו גבול דמיוני, קו הגבול המערבי של אזור מרום הגליל. שני גושי הרים גבוהים – רכס הרי פקיעין ורכס הרי מירון – מתרוממים כאן זה מול זה. בגלל גובהם, כל הכבישים באזור פשוט עוקפים אותם.
ציירו לכם מרובע דמיוני על מפת הכבישים שלכם: צומת חוסן הוא קודקודו המערבי; צומת חירם, מזרחה בכביש 89 –קודקודו הצפוני; צומת מירון, בהמשך אותו כביש –קודקודו המזרחי, וצומת חנניה (צומת שֶׁבַע), בכביש 85 וממזרח לנקודת הסיום שלנו, קודקודו הדרומי. כל האזור שבתוך המרובע הוא שרשרות ההרים של מְרום הגליל.
הכביש עובר ליד מרכז מסחרי קטן שבשולי מושב חוסן: כמה מוסכים ומרכז לציוד בנייה. כמו ברבים מהמושבים, גם כאן מחפשים פרנסה נוספת לזו שמספקת החקלאות המתדלדלת. אחרי שלושה קילומטרים מגיעים לפנייה ימינה (מזרחה) לכביש 8655, העובר דרך פקיעין החדשה ודרך הכפרים כִּיסְרָא וסוּמֵיע, ומתחבר לכביש 854, המקביל לכביש שלנו ממערב. מכאן אפשר להגיע אל "פארק הסלעים" שבכיסרא, אטרקציה שהתושבים המקומיים גאים בה מאוד, ובצדק.
אחרי עוד כקילומטר, מימין לכביש, נמצא ציון קברו של אוֹשַׁעְיא אִיש טִירְיָא. זהו ציון אבן גדול שניצב בצל חורשת אלונים עתיקים. הללו השתמרו, כנראה, בגלל קירבתם למקום המקודש, וכן בזכות סיפורי האגדות הנפוצים במקומות מסוג זה על הנזק הנורא הנגרם למי שמעז לפגוע בהם. אושעיא, איש הכפר טיריא, היה אמורא שחי ופעל במאה ה־4, כובס עני שנודע בצניעותו וביושר דרכיו, ובעיקר באהבה ששררה בינו לבין אלוהיו. "יום שמת בו אושעיה איש טיריא" נאמר במדרש, "ראו את מיטתו פורחת באוויר" (שיר השירים רבה ח, ז). מקום נעים שהשקט סביבו מופר לעיתים על ידי תלמידי ה"כויילל" הקטן, שהוקם לאחרונה בצל העצים.
ארבעה קילומטרים מדרום לצומת חוסן נכנס הכביש לתוך פקיעין. את הכניסה ליישוב מציין מעגל תנועה ובמרכזו פסל של שתי יונים, מקוריהן נושקים זה לזה. טרקטורים קטנים של חקלאים ברחוב הצר, הדגל הדרוזי בין חמשת הצבעים מתנוסס פה ושם על הגגות. אחרי פחות מקילומטר הכביש מתפצל: ימינה, בסימטאות הצרות, למרכז הכפר ולכיכר המעיין; שמאלה להמשך כביש 864.
הכביש ממשיך בעלייה קלה, פונה בחדות ימינה ומטפס מעט. מצידו הימני משתרעת מעין טיילת קטנה, ואפשר לצפות ממנה אל הכפר שלמטה. כחצי קילומטר אחרי העיקול כדאי לעצור ולרדת במדרגות למערת רבי שִמעוֹן בַּר יוֹחַאי. לזיהוי הירידה: מהעיקול סופרים שתי תחנות אוטובוס מצד ימין של הכביש, ועוצרים במפרץ החנייה שליד התחנה השנייה.
הכביש עוזב את פקיעין ומתחיל להתעקל בהר, צמוד ומעל לתוואי הערוץ של נחל פקיעין, וכאן מתחיל להתגלות יופיו: אמנם הוא צר למדי ומוזנח למדי, אבל הוא חוצה צמחיית חורש צפופה, ירוקה ועשירה. פה ושם אפשר לראות בצידו חלקות של כרמי זיתים. כל מטר שאפשר לסקל כאן – נטוע. אין כמעט מקום לעצירה בשוליים, וצריך לנסוע בזהירות. משמאל רואים את הר פקיעין, ומימין את הר שזור.
3.5 קילומטרים אחרי פקיעין נראה כאילו ערוץ הנחל, העולה מהכפר, מתלכד עם תוואי הכביש. מכאן יעבור הכביש לירידה – קלה בתחילה – במתלול. מעט אחר כך יש פנייה ימינה ליישוב חרשים.
אחרי עוד 300 מטרים יש פנייה מהכביש שמאלה לכפר הדרוזי הגדול בית ג'ן. מכאן מתחילים לרדת בתלילות. הנוף נפתח ממש, כמו משולש שנחצב בין ההרים, ובין הפסגות מתגלה מדי פעם בקעת בית הכרם.
מעקה אבן מימין לכביש מרגיע את הדאגה מהידרדרות לתהום העמוקה. צמחיית החורש נעשית דלילה יותר ויותר, וההר הופך חשוף למדי. אחרי כקילומטר יש מימין לכביש מרפסת תצפית יפה על הר שזור (886 מטרים, מימין) ועל הר האר"י, מהגבוהים בהרי הגליל העליון (1048 מטרים, משמאל). התצפית נקראת מצפה הוד, והמראה הנשקף ממנה אכן הולם את שמה.
הכביש ממשיך לרדת במתלול צורים במהירות ובעיקולים רחבים לכיוון הכפר ראמה, המשתרע בתחתיתו. משני צדדיו יש מטעי זיתים, צעירים יחסית. שני קילומטרים לפני צומת ראמה (בסמוך לסימון קילומטר 2), בתוך מטע זיתים מימין לכביש, נטע לו גזלן מקומי את אוהלו וישמח לארח אתכם לספל קפה מרגיע, שידחה מעט את הפרידה מההר.
חמישה קילומטרים אחרי הפנייה לבית ג'ן מגיעים למרכז המסחרי השוקק של ראמה.
בראמה יש כמה מסעדות ערביות טובות, ובסמוך לתחנת הדלק אפשר ליהנות מפלאפל טרי. כאמור, כדאי להצטייד ב"קפה ראמה" הריחני, מקלייה וטחינה מקומית, הנמכר במחיר מצחיק בכל מכולת בכפר.
המסלול מתוך האלבום "דרכים יפות". להשיג בחנויות הספרים והטיולים ובטל: 1-800-360-636. פרטים על מדריכים וספרים בהוצאת מפה באתר.