לא כוכבי הכדורגל של באיירן מינכן, אלא מלך בוואריה לודביג ה-2 (1845-86), נחשב לבווארי המפורסם בעולם. תהילתו מבוססת על שיגעונו: בהתעלמות מופגנת מאילוצי תקציב המדינה בנה המלך ארמונות מפוארים, כמו Neuschwanstein ו-Herrenchiemsee, עד שנמצא באופן מסתורי ללא רוח חיים ליד אגם ה-Starnbergersee ב-1886. הירושה האדריכלית של המלך הססגוני מפארת את האזור עד עצם היום הזה.

טירת Neuschwanstein - בוואריה (צילום: נפתלי הילגר, גלובס)
גולת הכותרת של האתרים התיירותיים. טירת נוישוונשטיין | צילום: נפתלי הילגר, גלובס

טירת נוישוונשטיין היא גולת הכותרת של האתרים התיירותיים, לא רק בבוואריה אלא בגרמניה כולה, ומושכת רבבות מבקרים מרחבי העולם; לכן, קרוב לוודאי שלא תהיו שם לבד. אך למרות הצפיפות הצפויה, אל תוותרו על ביקור בטירה המצועצעת, שמהווה לא רק אתר עלייה לרגל של תיירים ושל מקומיים, אלא גם תפאורה לסרטי קולנוע רומנטיים לאין-ספור. רק אל תשכחו: לפעמים הדרך אל היעד חשובה לא פחות מן היעד עצמו, וזה נכון במיוחד לגבי הדרך אל נוישוונשטיין - הכבישים חוצים נופים מרהיבים, לטעמי מבין היפים שאפשר לחוות בדרום גרמניה.

הטירה ממוקמת ליד העיר Fuessen בדרום מערב בוואריה. המרחקים אינם גדולים (כ-120 קילומטרים דרום מערבית ממינכן, או כ-180 קילומטרים מערבית מאגם קימזה), אך רוב הנסיעה אינה על כבישים מהירים. אפשר להגיע מאגם הקימזה לנוישוונשטיין בתוך שעתיים עד שלוש של נסיעה ללא עצירות. אבל למה למהר? הרי יש כל-כך הרבה מה לראות ולעשות בדרך אל היעד.

לא רק מוטיבים דתיים

אגם קימזה - בוואריה (צילום: נפתלי הילגר, גלובס)
ככל שתסעו יותר רוב לאלפים, כך הנוף יהיה יפה יותר | צילום: נפתלי הילגר, גלובס

יצאתי מאגם הקימזה, ולא התאפקתי מלעצור בדרך פעמים אין-ספור. ביקרתי בכפרים ציוריים ובאגמים שלווים, וסתם עצרתי בדרך כדי ליהנות מנופים עוצרי נשימה. לדעתי, מומלץ להקדיש לפחות יומיים או שלושה לכל התוכנית. כוונו את ה-GPS על "המסלול הקצר ביותר" ולא על "המסלול המהיר ביותר", כדי לגלות את הכבישים הצדדיים הקטנים ואת האתרים שמטייל זריז וחסר סבלנות בדרך כלל מחמיץ. מדי פעם כבו את המכשיר, וסעו לאן שהמראות מושכים אתכם. ככלל, ניתן לומר שככל שתיסעו קרוב יותר לרכסי האלפים, הנופים יפים יותר.

יצאתי מן העיירה Prien שליד האגם ועצרתי אחרי נסיעה של כעשרים קילומטרים ב-Neubeuern, עיירה חלומית, ציורית ושלווה, שמסיבה בלתי מובנת אינה כבושה על-ידי התיירות ההמונית. טירת Neubeuern העתיקה משקיפה על העיירה הפסטורלית פריאן, אבל האטרקציה האמיתית ממוקמת למרגלות הגבעה, בכיכר הכפר: בכל בוואריה תמצאו בתים מצוירים ומקושטים, אך את היפים שבהם מצאתי כאן, סביב כיכר העיירה. ציורי הבתים עשירים ומושקעים במיוחד, ומתמקדים לא רק במוטיבים דתיים, אלא גם בנושאים מסחריים. מכרות המלח שבאזור והמסחר בזהב הלבן גרמו בעבר לשגשוג כלכלי גדול. חלק מהתושבים ציירו על בתיהם מוטיבים הקשורים במסחר במלח, למשל סירות להובלת המלח. שוטטו שעה קלה בכפר, ונוחו באחד מבתי הקפה בסמטאות סביב הכיכר.

מכאן ממשיכים ל-Bad Toelz. העיר העתיקה על גדות נהר ה-Isar נחשבת לפנינה מבין עיירות בוואריה. טיילו לא רק ב-Marktstrasse, שבלב-לבה של העיר העתיקה, אלא גם בסמטאות הקטנות החוצות את המדרחוב המרכזי. בימים שטופי שמש הופך רחוב ה-Marktstrasse לבית קפה אחד גדול. בתים צבעוניים ומצוירים מהמאה ה-18 מהווים עדות לסגנון הבנייה בימים ההם. שלושה בתים ברחוב הראשי נחשבים ליפים במיוחד: Hoeflingshaus, Metzgergebraeuhaus ו-Sporerhaus. בניין העירייה הישן הפך למוזיאון: בחמש קומות הבניין מוצגים בגדים מסורתיים ועבודות נגרות מסורתיות, כגון רהיטים עתיקים מצוירים ועבודות גילוף עץ (Altes Rathaus, כניסה 2 אירו, אינטרנט: www.badtoelz.de/heimatmuseum).

ארץ חמשת האגמים

אגם קימזה - בוואריה (צילום: נפתלי הילגר, גלובס)
תושבי מינכן אוהבים לבלות כאן בסופי שבוע. ארץ חמשת האגמים | צילום: נפתלי הילגר, גלובס

מכאן אפשר להמשיך לאזור שנוצר בתום תקופה הקרח האחרונה לפני כעשרת אלפים שנה, ומכונה "ארץ חמשת האגמים". תושבי מינכן והאזור אוהבים לבלות כאן בסופי שבוע, לטייל ביערות, לעשות שופינג ולנפוש בחופי האגמים. אגם Starnberger See הוא הגדול מבין החמישייה, אך העיירה Starnberg עצמה מעט רועשת מדי לטעמי. יחד עם זאת, כשני קילומטרים מכאן אפשר לשכוח במהרה את רעשי העיר, ולטייל בעמק Maisinger Schlucht לאורך נחל שופע מים שחוצה טבע פראי. המסלול מוביל למסעדת Maisinger See.

דרומית לאגם יש שמורת טבע סביב מערכת של 21 אגמים קטנטנים, המכונים אגמי ה-Osterseen. האזור הוכרז כשמורת טבע, ואל חלק גדול מן האגמים אפשר להגיע אך ורק בשבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.

אגם ה-Ammersee הקרוב שליו יותר משכנו הרועש, אגם Starnberger See. האגם הוא השלישי בגודלו בבוואריה, אך סחף הבוץ והסלעים, שהובל על-ידי נהרות לתוכו, גרם לכך שאורכו הצטמצם מכ-36 קילומטרים בתום תקופת הקרח האחרונה, לכ-18 קילומטרים בלבד. מן הגדה הצפונית אפשר להצטרף להפלגה של כשעתיים סביב האגם. בעיירות Riederau ,Utting ו-Schondorf, הממוקמות בחוף המערבי, אפשר לטייל בטיילת, או בשבילים לאורך האגם, לשכור גלשני רוח, לשחות באגם, או סתם לסעוד על גדות הנהר. מבין שלושת האגמים הקטנים הנוספים, העדפתי את אגם ה-Pilsensee מוקף היערות, על-פני אגמי ה- Wesslinger See וה-Woerthsee.

לא הרחק מהאגם נמצא המנזר Andechs, אתר פופולרי במיוחד לעולי רגל נוצרים, אך גם למטיילים צמאים: יודעי דבר משוכנעים שהנזירים הצליחו לפצח את הסוד, לפתח נוסחת קסם, ולייצר בין כותלי המנזר את הבירה הטובה ביותר בבוואריה. אפשר לאכול - ובעיקר לשתות - במרפסת המנזר שמשקיפה על נוף הררי וירקרק, אפשר להצטרף לבווארים היושבים בגינת הבירה המסורתית, ואפשר גם לתהות אם עולי הרגל זורמים לכאן בהמוניהם בגלל המקום המקודש לנצרות, או בגלל הבירה המעולה. אני בחרתי באופציה השלישית: התצפית על הנוף הנשקף מן המרפסת עושה את המקום.

מכאן תיסעו כשבעים קילומטרים לכיוון העיירה Fuessen. ככל שתתקרבו אל רכסי הרי האלפים, הנופים פחות מיוערים ויותר פתוחים. קרוב לעיירה נמצא אגם ה-Forggensee. עם כל הכבוד לאגמים הרבים שראינו עד כה, אגם זה וסביבתו הוא, לטעמי, האזור היפה ביותר בכל המסע. הקרחונים, שנסוגו לפני כעשרת אלפים שנה בחזרה אל רכסי האלפים המשקיפים על האזור, עיצבו שילוב בין גבעות עדינות ואגם מפותל עם פיורדים שלווים.

פיסן מהווה בסיס לינה נעים ומצוידת בתשתיות מגוונות לתייר. מי שלא התפתה ללון באחד הפנסיונים, או הצימרים הרבים שבדרך, יכול לבחור כאן בין כמה בתי מלון (למשל מלון Sonne, הממוקם בקרבת המדרחוב ב-Prinzregentenplatz 1, טל' 49-8362-8000, info@hotel-sonne.de ,www.hotel-sonne.de).

פיסן היא גם נקודת מוצא למסלול פופולרי אחר, שלא נתאר כאן, אך חובתנו להזכיר למטייל המצויד בימי חופשה נוספים: "הדרך הרומנטית" (Romantische Strasse) מובילה מכאן כ-300 קילומטרים צפונה, אל העירWuerzburg , ונמנית עם אתרי המורשת של אונסק"ו.

האיש והאגדה

ארמון Herrenchiemse - בוואריה (צילום: נפתלי הילגר, גלובס)
ארמון Herrenchiemse - בוואריה | צילום: נפתלי הילגר, גלובס

מבט מן העיר פיסן וסביבתה לכיוון דרום יזכיר לכל מי ששכח - לנוכח הנופים, העיירות, האגמים והבירות - את יעד המסע: בשולי האלפים, בין היערות, בולטת כבר ממרחקים טירת נוישוונשטיין, המבנה הבולט ביותר מבין חמשת הארמונות והטירות של המלך לודביג ה-2.

לודביג ה-2, מלך בוואריה לקראת סוף המאה ה-19, גדל כילד בארמון הסמוך Hohenschwangau. עם עלייתו לכס המלכות לקה ספק בשיכרון גדלות ספק בשיכרון חושים, והחל לבנות טירות וארמונות מפוארים ובזבזניים, ללא התחשבות מינימלית בקופת המדינה הדלה. טירת נוישוונשטיין, המפורסמת והמפוארת מבין טירות המלך, מעולם לא הושלמה, והמלך לא ישן אפילו לילה אחד במבנה הנוצץ. אורח החיים הבזבזני של השליט הפך אותו למלך מאוד לא פופולרי בעיני העם, ששילם את המחיר הכלכלי והחברתי של קופת המדינה, שהלכה והתרוקנה. אחרי מותו המסתורי, תדמיתו של המלך השתפרה. האיש הפך לבווארי המפורסם בעולם, ועד עצם היום הזה עוסקים בבוואריה בשאלה אם נרצח, התאבד, או סתם טבע באגם.

העיירה Neubeuern - בוואריה (צילום: נפתלי הילגר, גלובס)
אם תשאלו את התושבים על המלך, תקבלו תגובות נלהבות | צילום: נפתלי הילגר, גלובס

אם תשאלו כיום את תושבי בוואריה על-אודות המלך, תשמעו ודאי התבטאויות נלהבות שנובעות כנראה מן ההכנסות האדירות שחמישים מיליון מבקרי הטירה הזרימו במאה השנים האחרונות לקופת המדינה. כך או אחרת, האיש הוא אגדה, והטירה היא המציאות שבגללה הגעתם. אל תיבהלו מעומס המבקרים, אלא התרשמו מהאושר האדריכלי הזוהר בארמון.

המקום המרהיב בטירה הוא אולם הכתר. ממרפסת האולם יש תצפית מרהיבה על ארמון Hohenschwangau, אל אגם ה-Schwan See ואל רכסי ההרים. לא תוכלו לצלם בתוך הטירה וגם לא לבקר לבדכם, אלא רק בליווי מדריך. חשוב לרכוש כרטיסי כניסה במרכז הכרטיסים בעיירה טרם העלייה לטירה (Alpseestrasse 12, טל' 49-8362-930830, www.ticket-center-hohenschwangau.de; מחירים: 9 אירו למבוגר, לשתי הטירות יחד 17 אירו, ילדים ובני נוער עד גיל 18 לא משלמים; שעות הפתיחה 18:00-9:00). וכך גם אתם תרמתם לפופולריות של לודביג ה-2.

>> עוד רעיון לטיול בחגים: נסיעה למקום הרומנטי בעולם