הטלטלה הגדולה שעובר ענף התעופה צפויה לגרום לא רק לשינויים ארגוניים, קריסת חברות וצמיחת אחרות, אלא שהיא עומדת לשנות גם את הרגלי הטיסה שלנו. הצפי הוא ליותר פלז'ר ופחות ביזנס, באופן כזה שתפיסת התעופה והרווחיות בענף ככל הנראה לא תהיה עוד כמו שהכרנו.

הכתבה פורסמה במקור באתר המתמידים

>> לעמוד הפייסבוק של המתמידים

השינוי הדרמטי המסתמן בהרגלי הטיסות של הנוסעים בימי הפוסט קורונה הוא שעיקר פעילות הענף תיסוב על טיסות פלז'ר, חופשות ותיירות, בעוד שחלק קטן משמעותית מבעבר יבוסס על נוסעים עסקיים וטיסות עסקים.

הסיבה לכך היא כפולה. ראשית, עבור גופים עסקיים, יהיה זה הרבה פחות יעיל וכלכלי להוציא עובדים לחו"ל לצרכי פגישות, דיונים וכנסים קטנים, במקום שישתתפו בהם מרחוק באמצעים הטכנולוגיים שחוו קפיצה משמעותית בתקופה האחרונה. נכון שכנסים גדולים, מפגשי "מיטאפ", תערוכות וכו', עדיין יתקיימו עם נוכחות פיזית של המשתתפים, ולכן יצריכו טיסות בינלאומיות, אך יתר הטיסות העסקיות, או לפחות חלק גדול מהן, כבר לא יהיה הכרחי כמו פעם.

נתב"ג - פתיחת השמיים לאחר סגר הקורונה (צילום: אבשלום שושני, פלאש 90)
יותר תיירים, פחות עסקים | צילום: אבשלום שושני, פלאש 90

באותה נשימה, צפוי גם זינוק יחסי בנוסעי התיירות. בימים שלאחר הקורונה, אנשים רבים יהיו מעוניינים לצאת, להשתחרר ו"לנשום אuויר", והצפי הוא שהדבר יזרים ביקושים רבים לנסיעות תיירות, חופשות וטיולים.

שתי מגמות מקבילות אלו צפויות להימשך לפחות מספר שנים, עד להתייצבות המצב הכלכלי והבריאותי ברחבי העולם. ויש לכך מספר משמעויות שעולות על הפרק:

יותר קוים ליעדי תיירות

המהלך הראשון שצפוי להתרחש, יהיה הגדלה יחסית של קווי התיירות על חשבון הקווים העסקיים. צפוי שייפתחו קוים חדשים ליעדי נופש, ריזורטים, ערי חוף וכו, וכן צפויה הגדלה של תדירות הטיסות ליעדי תיירות קיימים.

בלגרד (צילום: אילן ארנון)
בלגרד. יותר יעדים תיירותיים יפתחו | צילום: אילן ארנון

יותר נוסעי תיירות בטיסות

יחס הנסועה של תיירות אל מול עסקים צפוי לגדול. הרבה יותר תיירים ימלאו את המטוסים מאשר אנשי עסקים, בהשוואה לבעבר, והדבר עשוי להשפיע על שיקולים רבים כמו תמחור הכרטיסים במחלקות השונות, שינוי תצורת פנים המטוס, שינוי מתכונת הזמנת הכרטיסים וכיו"ב.

חיזוק מעמד חברות הלואו-קוסט על חשבון חברות הלגאסי

מהלך נוסף שצפוי להתרחש, הוא התחזקות מעמדן של חברות הלואו-קוסט, שמודל הרווחיות שלהן נשען ברובו על תיירים ונוסעים מזדמנים על-פני חברות הלגאסי, אצלן הרווחיות תלויה בעיקר בנוסעים חוזרים ובאנשי עסקים.

שינויי וביטולי הזמנות של דגמי מטוסים

פעולה נוספת שמתרחשת בתקופה זו, היא מיקוד חברות התעופה במטוסים קטנים, חסכוניים ויעילים יותר, על-פני מטוסים גדולים, בשיטה שתואמת את תפיסת ה-Point-to-Point בניגוד לתפיסת ה-Hub Based. כלומר הגדלת קשת היעדים בטיסות נקודה לנקודה על חשבון ריכוז היעדים היוצאים מנקודת בסיס מרכזית.

A380 (צילום:  kamilpetran, shutterstock)
חברות התעופה מוותרות על מטסי הענק | צילום: kamilpetran, shutterstock

כבר כיום חברות תעופה רבות מבינות את העניין ומתחילות ליישם הלכה למעשה את תפיסת התעופה החדשה. כך למשל פועלת קבוצת לופטהנזה, שהגדילה את קשת יעדי התיירות שלה לקיץ 2021, יונייטד, המפעילה קווים חדשים למקסיקו התיירותית, וכך גם בריטיש אשר הודיעה לאחרונה על ביטול הקו היוקרתי BA1, גריעת מטוס ה-747 המרהיב מצי המטוסים, וקביעת הנחת עבודה לגידול בנוסעי התיירות על-חשבון הנוסעים העסקיים.

 

הכותב הינו נוסע מתמיד באל על במעמד פלטינה וטס כבר 15 שנים בעולם. באתר שפתח - "המתמידים" הוא משתף מהניסיון והידע שצבר בנסיעות שלו.