ועידת ישראל למלונאות ולתיירות, התקיימה אתמול (ג') לראשונה מזה שנתיים במלון וולדורף אסטוריה בירושלים, וכללה את בכירי ענף המלונאות בארץ, שר התיירות ואישים נוספים.

אחד הנושאים הכי בוערים שעלו לדיון במהלך הוועידה הוא המחירים הגבוהים של המלונות בארץ ביחס לשאר העולם. זה נושא שעולה מחדש בכל קיץ וגורם לכעס רב אצל ציבור הנופשים הישראלי ואצל התיירים המגיעים לכאן מחו"ל. מעבר לכך - לא הרבה השתנה כאן.

על פי בכירי ענף המלונות, אחד הדברים המרכזיים שמובילים למחירים הגבוהים הללו הוא עודף הבירוקרטיה. בעבר ציין אחד מבכירי המלונאים בארץ שעודף הבירוקרטיה גורם לכך שבניית מלון בישראל לוקחת לפחות 10 שנים מהרגע שמחליטים לצאת לדרך ועד שהאורח הראשון מתיישב בלובי.

"חופשה לכל משגיח" זו רגולציה ותיקה הקובעת שכל מלון צריך להקצות לכל משגיח כשרות ולבני משפחתו 2 חדרים, בהם הם יכולים להתארח בחינם 4 חודשים בשנה

אבי ניסנקורן, נשיא התאחדות המלונות בישראל, אמר בעניין: "הישראלים מביעים אמון גדול ומתארחים במלונות. כדי שהענף יממש את עצמו אנחנו צריכים עוד חדרים, פחות רגולציה, סיוע בתשתיות ועוד". שר התיירות, יואל רזבוזוב, הוסיף: "אנחנו צריכים להגדיל את מספר החדרים, להסיר חסמים בירוקרטיים, להסדיר חקיקה ולסדר את עניין כוח האדם העתידי, בכל התפקידים בענף".

"ברבנות מאפשרים בסלט רק עלים מגוש קטיף"

כאמור, בכנס הפנו בעיקר אצבע מאשימה לעודף הרגולציה על ענף המלונות ונטען שהיא לא פחות מדרקונית, כשהדרישות הנדרשות ממלונאים כוללת עשרות סעיפים. כך למשל, המלונאים מציינים שהרגולציה מתערבת עד רמת הצבע באריחי האמבטיה, אותו ניתן לבחור מתוך מפרט אחיד.

הרבה תלונות עלו גם כלפי הכשרות בארץ. "הרבנות מאוד מעורבת במגוון הירקות והפירות בארוחת הבוקר", אומרת יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות. "בנוהל הרבנות מצוין במפורש שאין כניסה למטבח לתירס, תותים, אספרגוס ברוקולי תאנים ושאר מזיקים. לעומת זאת הם מאפשרים בסלט רק עלים מגוש קטיף ואת החביתה להכין רק מליקר ביצים. למה? ככה".

בופה במלון (צילום: shutterstock by Jade ThaiCatwalk)
גם האוכל שאנחנו אוכלים במלון יקר יותר | צילום: shutterstock by Jade ThaiCatwalk

"אנחנו עובדים מהר ורוצים לעזור לענף התיירות. ככל שנוריד את הרגולציה נוכל להוריד את המחירים בישראל ולעזור ליוקר המחיה".

בנוסף עלו תלונות על הנוהל שהתקבע -  "חופשה לכל משגיח". זו רגולציה ותיקה הקובעת שכל מלון צריך להקצות לכל משגיח כשרות ולבני משפחתו 2 חדרים, בהם הם יכולים להתארח בחינם 4 חודשים בשנה. "את ענף בתי המלון בישראל מסדירים 15 רשויות רגולטוריות", מספרת דניאלי.

סגן שר הדתות, ח"כ מתן כהנא, אמר בעניין: "לפני כן היו בעיות שונות, שהחלו בשירות של מפקחי כשרות והגיעו עד למצב של  130 סוגי התנהלויות שונות בכשרות וזה הזמן להגיד: נגמר המונופול של הרבנים ושל הרבנות לכשרות וב-2023 רבנים יוכלו להתחרות על מתן שירות לכל גוף והרבנות תהיה הסמכות לאשר את אותם רבנים, בפיקוח על. עכשיו הכוח עבר למלונאים והם יכולים לבחור את רמת השירות של הכשרות שיקבלו בכל מקום בארץ".

"אם  נוריד רגולציה - נוריד את המחירים"

יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות, נתנה דוגמה נוספת לבלגן הרגולציה איתו מתמודדים המלונות בארץ: "בשנות ה-60 המדינה קדחה לאורך חופי הים התיכון לא מעט בארות, שנועדו לאפשר למלונות שלאורך החוף לשאוב מי ים לצורך קירור הצ'ילרים. לפני 3 שנים קם מישהו ברשות המים והחליט לחייב את המלונות בדמי מים על שאיבת מי הים. 1.5 מיליון שקלים בממוצע למלון בשנה. למה? ככה". 

"הרגולציה הישראלית צריכה להשתנות באופן קיצוני והדרישות הן ממש מדהימות. השטח יודע להציף את הבעיות באופן הטוב ביותר ולכן המלונאים חייבים להרים את הדגל ולהציף את העניינים אצלנו", אומר ח"כ רון כץ מ'יש עתיד'. "יש חברי כנסת שרוצים לשנות ויעשו כל מה שאפשר. אנחנו עובדים מהר ורוצים לעזור לענף התיירות. ככל שנוריד את הרגולציה נוכל להוריד את המחירים בישראל ולעזור ליוקר המחיה".