האיש שהקים את פארק אוטופיה, כנראה הכיר את הסיפור על שני הקשישים ששכבו יחד בבית חולים בערוב ימיהם. הקשיש שמיטתו הייתה צמודה לקיר שליד החלון, היה מתאר לחברו, שלא יכול היה לראות, את הנוף שנשקף ממנו ואת החיים שהמשיכו לפעום מחוץ לבית החולים. את מזג האוויר ואת צבע השמיים שהאדימו לפנות ערב, את הפארק המתפשט למרחבים, את הילדים שהשיטו סירות באגם הקטן שבפארק, את זוגות האוהבים שטיילו שלובי זרועות לאורך השבילים ואת הפיקניקים המשפחתיים שבשבת מלאו את הפארק בקולות צחוק ושמחה של משחקי תופסת וקלפים. הקשיש היטיב לספר, וחברו היטיב להקשיב. כך חיו שניהם את מראות החיים מדי יום, עד שבוקר אחד הקשיש שישן בסמוך לחלון, לא הקיץ משנת הלילה. כשפינו את מיטתו, ביקש חברו מהאחות להעביר אותו למקום שהתפנה. כשהשקיף החוצה, נדהם לגלות קיר לבנים מכוער חוסם את החלון. "מתי הספיקו לבנות את הקיר הזה?" שאל בפליאה את האחות שנכנסה. כך גילה, שחברו הוותיק לחדר, היה בעצם עיוור.
פארק אוטופיה היפה ורחב הידיים, הזכיר לי את העולם המושלם הזה, שהקשיש העיוור ראה מדי בוקר בחלונו. התמונות הקסומות מהסיפור הפכו למציאות עבורנו, שחלק גדול מהזמן מסתובבים בעולם עם עיניים פקוחות לרווחה ועדיין לא מצליחים לראות את כל היופי.
סחלבים כמו באגדות
הפארק, שבו ילדים הופכים למשוררים ומשוררים הופכים לילדים, מורכב משני מתחמים עיקריים. הראשון, הוא מעין חממה עצומה המדמה תנאי גידול טרופיים. בתוכה אינספור סחלבים וחבצלות מים צבעוניות, שנראות כאילו נגזרו מתוך ציור של מונה. צמחים אקזוטיים משתלשלים מכל פינה ועבר, על רקע מפלים, אגם מלאכותי קטן ויובלים המתפתלים להם בין השבילים. קצת הופתענו לגלות בתוך החממה הקסומה הזאת, גם פינת חי קטנה שבה תרנגולי אנגורה, טווסים וארנבים חלקו את פירורי הלחם שהשליכו אליהם.
הכול פורח, מלבלב ושופע, כאילו מישהו החליט לקחת את המושג אסקפיזם ולבנות לו מקדש. פלא שהקטנה ציפתה שבכל רגע שלגיה תגיח מאחורי אחד העצים, ותשיר בקול דיסני מתוק שירי בוקר מסוכר ורוד בזמן שציפורים קטנות וכחולות ישזרו סרטים בשערה הגולש?
חשוב להגיע לביקור באוטופיה רק בימי שמש, שכן חלק גדול ומשמעותי מהביקור מתרחש דווקא במתחם שאינו מקורה. המתחם השני, הוא פארק רחב ידיים שכולו פינות חמד קסומות: החל מהברזייה שנראית כמו פסל אבן יפהפה, דרך גינון מוקפד בסיגנון אירופאי, פינות ליטוף, מתחם סגור של פרפרים, צבי מים, יעלים, מזרקות ומצפה מרהיב. יש גם מבוך שמתפתל דרך שיחים גזומים בצורת חיות ודמויות מהאגדות, גן צמחי תבלין משכר, ערסלים ועוד אין ספור פינות לשבת בהן, לפטפט, לנשנש או לשתות משהו ולהמשיך הלאה.
אם הפארק יפה בבוקר, הוא יפה שבעתיים כשהשמש שוקעת והתאורה נדלקת. אפילו המבוך מרושת בשרשרות תאורה שמשוות לו מראה קסום.
שיעור בדחיית סיפוקים
היציאה מאוטופיה עוברת דרך חנות משתלה עצומה, מה שעזר לנו להתרסק הישר מארץ החלומות אל תוך המציאות החומרנית. המשתלה המקסימה, מגוונת ועשירה ואפשר למצוא בה מעבר לסחלבים עוד המון מתנות, מזכרות ואין ספור חפצים נוספים שלא ממש היינו צריכים. הפעם, החלטתי להעביר לשני הקניינים שלי, שיעור בדחיית סיפוקים. "לא חייבים לקנות פרחים, כדי ליהנות מהם" שמעתי את עצמי מטיפה, מזועזעת מהמבוגר האחראי שהגיח מתוכי, מצפה לנחירות בוז מכיוון היציע (כלומר, מהמושב האחורי).
אך להפתעתי, במקום מחאה קולנית, הציץ אלי דרך המראה פרצופו המחייך של בן השמונה שלי. "את צודקת" הוא אמר, "בדיוק כמו שלא חייבים לקטוף כדי ליהנות מהטבע. אבל זה בסדר לצלם נכון? זה פשוט עוזר לי להיזכר" אמר ושקע אל תוך התמונות הדיגיטליות שצילם במשך היום כולו. מזכיר לי שוב, ממה מורכב, העולם המושלם שלי.
כרטיס ביקור
אמא משעמם לי: המקום פתוח בימים א'-ה' בין השעות 08:30-17:00, שישי וערבי חג בין השעות 08:30-15:00, שבתות וחגים בין השעות 08:30-19:00
אמא אפשר שקל: עלות למבוגר 49 שקלים, לילד מעל גיל שנתיים - 35 שקלים. מומלץ לעקוב אחר הנחות ומבצעים של חברות האשראי שכן אז מחיר הכניסה מוזל משמעותית.
אמא אפשר צ'יפס: אפשר ורצוי להביא סל פיקניק מהבית ולהתפרקד על הדשא , הערסלים או על אחד הספסלים. בנוסף, יש במקום גם קפיטריה מגוונת. למשקיענים- זינגר'ס בית הקפה-ביסטרו המשובח במושב בורגתא היא המקום להתחיל או לסיים בו טיול קסום. לפרטים: 050-7404411.
הגעה: קיבוץ בחן- דרך כביש 4 מגיעים לצומת בית-ליד, פונים לכיוון כפר יונה וממשיכים עד צומת ניצני עוז, פונים שמאלה ברמזור לכיוון בת חפר. קיבוץ בחן הוא הישוב בשלישי בצד ימין , אחרי שער הכניסה לקיבוץ פונים שמאלה למגרש החנייה.