טיולים בהרי ירושלים: הגן התנ"כי של יד השמונה (צילום: איל שפירא)
הגן התנ"כי של יד השמונה | צילום: איל שפירא


10:00 - בראנץ' מול הנוף: מי שהמציא את המושג בראנץ' היה ממזר, גאון וגרגרן לא קטן. ובחופשה, כמו בחופשה, הלכנו על הבראנץ' הכי טוב בסביבה – זה שמציעים בבית ההארחה של יד השמונה. את הבראנץ' הזה - עם הנוף החורפי ההררי המדהים שנשקף מחלונות מבנה העץ המחומם – בלוטות הטעם שלכם יזכרו עוד הרבה זמן. המגוון כולל ים של גבינות מוכרות יותר או פחות, פשטידות ריחניות, פוקצ'ות מתובלות, וקינוחים שיגרמו לכם ליבב מעונג. קינוח תרבותי מסוג אחר מגיע בדמות קונצרטים שמתקיימים כאן אחת לחודש. כך למשל, בפברואר ייערך כאן מופע מוזיקלי אירי בשם "קטיפה שחורה", במארס תוכלו להאזין למוזיקת עולם – ממצרים ועד ברזיל, ובאפריל תגיע לכאן מקהלת גברים א-קפלה.

11:00 - תנ"ך עכשיו - הגרסה הפינית: אם אתם כבר פה, חובה לבקר בגן התנ"כי של יד השמונה. המושב עצמו נוסד לפני כמעט 40 שנה על ידי מתנדבים נוצרים מפינלנד, ציוניים מושבעים, שהגיעו הנה לתרום לבניית הארץ ולהמתין להתגשמות הנבואות המקראיות. מה שאומר שבקבלה של בית ההארחה, כמו גם ברחבי היישוב, תפגשו ביורגנים מחויכים. הם הקימו כאן גן רחב ידיים, שבין משעוליו אלמנטים תנ"כיים. יש כאן מבנים ומתקנים חקלאיים הפזורים בין כרמי ענבים וזיתים, והתצפיות הפנורמיות יפגישו אתכם עם הר הרוח, עם מישור החוף המרוחק, ועם המון ירוק עז בעיניים, במיוחד בעונה זו. פרטים על בית ההארחה, הבראנץ' והכפר התנ"כי באתר של של יד השמונה.

12:30 – מעיין סודי (גרסה ראשונה): גם אחרי שנות טיולים לא מעטות, לא ידענו על סצנת המעיינות הסודיים בהרי ירושלים. כולם מכירים את עין טייסים למשל, אבל מסתבר שבאזור פזורים כמאה מעיינות בדרגות שנות של נזילות. במילון, תחת המונח "זוּלה" – יש תמונה של אחד השווים שבהם: עינות תלם. אנחנו גילינו אותו בזכות שני חבר'ה צעירים, עזריאל ודניאל יחזקאל, שכתבו את "מעיינות בהר". זהו מדריך למעיינות הרי ירושלים, שנמכר בעיקר באינטרנט וכתוב בהמון אהבה (www.maayan-bahar.com). במקום כמה מעיינות המתנקזים לבריכות חצובות יפות, כאשר במרכז ניצב מבנה אבן נושן. תפסו פינה סודית והעבירו את הזמן לצד בריכה קטנה, בנבכי אמפי חבוי או תחת עץ תאנה נדיב.

הגעה: לבאים מתל אביב – מכביש 1 יורדים במחלף מוצא, עוברים במנהרה שתחת הכביש ונוסעים כמה עשרות מטרים אל הכביש העולה למבשרת. לפני העלייה, פונים ימינה לדרך עפר שבתחילתה השלט "פארק ארזים". עוד כמה דקות ספורות של נסיעה איטית וזהירה, והגעתם.


14:30 – אבו גוש. לא רק חומוס: אין לי שום דבר נגד סטריאוטיפים, ואני יודע שיש עוד דברים באבו גוש חוץ מהלבנונית, אבל מנזר בנדיקטי שחבוי בין ממלכות החומוס המקורי? חומותיו הגבוהות מסתירות גן קסום ובו עצי אורן בני יותר מ-100 שנה, שבין צמרותיהם הקשישים מתעופפים בחדווה תוכים צבעוניים. המקום פתוח למבקרים בכל יום (למעט ראשון וחגים נוצרים) בשעות 08:30-11:00 ו-14:30-17:30. טלפון 02-5342798. אגב, אפשר גם לדגום את סדרת הקונצרטים "חורף מוזיקלי", המתקיימת בכנסיית קרית יערים. תהיו חייבים להודות שמדובר בבילוי שונה בהחלט. פרטים באתר.
טיולים בהרי ירושלים: מנזר בנדיקטי באבו גוש (צילום: איל שפירא)
המנזר הבנדיקטי באבו גוש | צילום: איל שפירא

16:00 – שלאף שטונדה: המחנכת שלי בי"א נהגה לנזוף באנשים שנהגו לתפוס תנומת צהריים. "זה מייבש את תאי המוח", היא נהגה לצווח. כבר אז הבנתי שכנראה יש משהו מאוד בריא ומענג בשנת צהריים. המקום שבו בחרתם להעביר את הלילה כבר מוכן לצ'ק-אין שלכם. לכו על זה. לא תפסידו שום דבר. להיפך, רק תרוויחו.

19:00 – ווטסו בבית זית - אושר גדול: אחרי שהכל נגמר, תפסתי את הראש ולא יכולתי לסלוח לעצמי על שהייתי צריך להגיע לגיל ארבעים כדי לחוש בפעם הראשונה את נפלאות הווטסו. ההתמסרות הטוטאלית, ההתערסלות בידי המטפל/ת, הכוח המרפא של המים, ובעיקר – העובדה בזמן הזה אין עבר ואין עתיד. יש רק את הרגע. מישהו אמר קלישאה? שיגיד. נראה אותו אחרי ארבעים דקות בבריכה מחוממת, מונע אנה ואנה בציפה מוחלטת בעת שנוף הוואדי העמוק נשקף מדרום, מול חלון ענקי, ומוזיקה שקטה ונעימה שורה על הכל. בקיצור, אי אפשר להעביר במילים את התחושות שחווינו כאן, במתחם המושקע של "עץ ומים" במושב בית זית.
ועבור מי שבכל זאת חייב לקבל פרטים טכניים: הווטסו הוא טכניקה של שיאצו במים, המשלבת את כל העולמות: האפקט הבריאותי של השיאצו והאלמנט המפנק של הציפה במים הנעימים. והכל בליווי מתיחות קלות, שחרור ולחיצות לאורך המסלולים של זרימת האנרגיה בגוף. בכל מקרה, אם ככה מרגישים ברחם, חבל שנולדתי כל כך מוקדם. פרטים באתר www.good-water.net.

21:00 – (כמעט) כיבוי אורות: באזור ישנם כמה צימרים ובתי מלון, אבל מי שרוצה ללון בכיף מבלי לשבור תוכנית חסכון – נסו את בית ההארחה של יד השמונה. החדרים, העשויים מעץ אורן פיני, נעימים ונקיים, ועל הכל שורה אווירה של חו"ל.

09:00 – מעיין סודי (גרסה שנייה): לפני החזרה הביתה, חובה "לגלות" עוד מעיין סודי. הפעם זהו עין לימון, שנקרא לפעמים גם עין לימור. נכנסים ממחלף חמד לכפר עין ראפה, מיד אחרי המסגד פונים ימינה. אחרי כמה דקות הכביש הופך לדרך עפר. זה הזמן לחפש את המעיין, הנמצא משמאלכם. כאן, בערוץ נחל כיסלון, ממתינה לכם בריכה קטנה שמימיה קרים עד כאב. את המים היא מקבלת ממעיין הנובע מתוך מצוק ענקי ומרשים. מאחר שאתם נמצאים על שביל ישראל, יש סיכוי טוב לפגוש במקום חבר'ה שחוצים את הארץ, ולשמוע כמה סיפורים טובים, לפני החזרה אל השגרה.