מלון עלמה, המלון מבחוץ
פנינה ארכיטקטונית. מלון עלמה בתל אביב | צילום: איתי סיקולסקי
בכניסה לעלמה, הפנינה הארכיטקטונית בבעלותם של עדי ועירית שטראוס, שמשמשת זה כשנה כמלון בוטיק, יש ריח שמזכיר אפטרשייב. ריח של ביזנס, ריח של אורחים רמי דרג, ריח של מקום שרוצה להכריז בחזה נפוח "כן כן, זה אני, לא סתם עוד בניין תל אביבי משופץ". אנחנו מאוד לא אהבנו את הריח הזה, אבל כאן בערך נגמרים הדברים הרעים שיש לנו להגיד על המקום. מלון עלמה הוא לא פחות ממלון מעולה.

הקונספט: עלמה הוא מלון שזועק בוטיק לכל עבר. יש בו 15 חדרים, כל אחד שונה ממשנהו, וכולם מעוצבים טיפ טופ, כל אחד על פי האופי שהוחלט לייחס לו: יש חדר דמקה (כן! קחו את הדמקה!), חדר זברה, חדר ספרייה ועוד. העיצוב בתוך החדרים פנימה הוא אקלקטי, אבל עדיין מוקפד. לא תמצאו שם אלמנט אחד ערירי, כלומר כזה שאינו מתכתב עם שאר החדר, או לפחות עם רהיט או פריט אחד נוסף. המחשבה שעד שנרכש על ידי השטראוסים שימש הבניין כמחסה לחסרי בית ונרקומנים היא בלתי נתפסת כמעט.

מלון עלמה
כל אחד מ-15 החדרים מעוצב בסגנון שונה | צילום: איתי סיקולסקי

מלון עלמה, מרפסת
העיצוב אקלקטי אך עדיין מוקפד | צילום: איתי סיקולסקי

החדרים: אנחנו זכינו בחדר הדמקה (מספר 33), שנחשב אחד החדרים היפים שבמלון אם לא היפה מכולם. כמשתמע משמו הוא מרוצף שחור-לבן, יש בו מיטה זוגית גדולה וגבוהה, שגורמת לך מיד להרגיש מורם מעם, שידות בסגנון אייטיז ושטיח זברה – ובאופן כמעט פלאי כל האלמנטים האלה משתלבים היטב יחד. בצדו השני של החלל יש אמבטיה על רגליים, ובאמצע חדרונים סגורים של שירותים ומקלחון. האם היינו יכולים לגור שם ולא לצאת לעולם, למעט לצורכי הזנה? בהחלט כן.

ואם כבר מזכירים הזנה – אי אפשר שלא להתייחס לשני הקרמבואים שקיבלו את פנינו בחדר, ערומים מעטיפה ומכוסים פעמון זכוכית גדול, ולצדם דף הנחיות באנגלית ובו פירוט הדרכים האפשריות לאכילת קרמבו. מחווה מוקפדת, ממש כמו המלון כולו, ועם זאת קלילה ונעימה; להשאיר את הקרמבו בעטיפתו לא היה אפשר, בכל זאת מדובר במלון בוטיק מכובד, ולהשאיר אותו באוויר הפתוח אי אפשר – כי בוטיק או לא בוטיק, אף אחד לא אוהב קרמבו יבש. וכך נולדה המחווה המחויכת והמקסימה הזו, שיותר מהכל שידרה שנכון, האורחים שלנו שותים נספרסו בחדרים, אבל מותר להם גם ליהנות מסתם קרמבו, הכל בסדר.

מלון עלמה, חדר השינה
מיטה זוגית גדולה וגבוהה, שגורמת לך מיד להרגיש מורם | צילום: איתי סיקולסקי

מה עושים? בשלוש מילים: חיים את תל אביב. המלון נמצא בצומת הרחובות מונטיפיורי ויבנה – הלב הפועם והשוקק של העיר. אפשר לעשות תכניות ולמצות את העיר כמה שאפשר, אנחנו העדפנו פשוט לשוטט, לאכול במסעדות השכנות של רושפלד ולהתמסר לכל הכיף שלחדר היה להציע.

מלון עלמה, החדר
היינו יכולים לגור כאן ולא לצאת לעולם | צילום: איתי סיקולסקי

חדר רחצה, מלון עלמה
וגם כאן, האמת | צילום: איתי סיקולסקי

מה אוכלים? אוקיי, הנה מגיע עקב האכילס של עלמה. כמה ציפינו לארוחת הבוקר במסעדת עלמה לאונג', בניצוחו של יונתן רושפלד, וכמה התאכזבנו ממנה הלכה למעשה. מדובר בארוחת בופה, אבל לא מהסוג הנדיב, שבניגוד למלון עצמו – לא נותנת שום תחושה של פינוק. אחרי כמה פתותי גבינות ולחם בינוני הגיעה המלצרית ושאלה אם אנחנו רוצים חביתה, ואולי זה קטנוני – אבל בסיטואציה כזו היינו מעדיפים שישאלו אותנו איזו חביתה נרצה, ולא האם אנחנו בכלל רוצים כזו. החביתה עצמה הייתה מצוינת, אבל בשביל תוספת של כמה ירקות ליד נדרשנו לחכות שוב למלצרית (בופה בלי ירקות? כן כן, מה שאתם שומעים), וכך גם בשביל כוס מים. אחרי לילה מפנק במלון בוטיק מהמם היינו מצפים להרגיש קצת פחות כאילו אנחנו לטורח על הצוות.

 שורה התחתונה: עלמה הוא מלון בוטיק כמו שמלון בוטיק צריך להיות. מוקפד, מהוגן, מאובזר לעילא, נעים ומסביר פנים. נותר רק לטפל בארוחת הבוקר ובניחוח המופץ בכניסה – וניתן לו ציון 10 עגול.

מחירים: בין 1,200-2,700 שקל ללילה

מלון עלמה, עלמה לאונג'
בקיצור, מלון בוטיק כמו שמלון בוטיק צריך להיות | צילום: איתי סיקולסקי

* הכתבת היה אורחת המלון

>> תל אביב, יא חביבי, תל אביב: נופש במלון קרלטון