'זה המקום הכי שלו בעולם' - אמרתי לעצמי כשהגענו לחוות נאות שבדרום, ממש ליד מצפה רמון. נסענו לחופשה הזו אחרי שלושה חודשים של סגר שבהם כולנו עובדים מהבית ובדרך מנסים להפעיל ילדה בת שנתיים שכל השגרה שלה השתנתה, ואיך נגיד את זה – צריכה פעילות.

קבענו עם החברים הכי הכי טובים, ארזנו שתי מזוודות קטנות (או נכון יותר, מזוודה עצומה לילדה ועוד מזוודה קטנה לנו), ויצאנו לדרך. לנופש. סוף סוף קצת שלווה וחופש. הגיע הזמן. כבר כשראינו את החווה מרחוק הבנו שהגענו למקום הנכון. חוות נאות נמצאת במעין שטח פתוח שבו יש דיר עיזים קטן, חנות עם גבינות עיזים שאותן מכינים בחווה, ושבה תוכלו גם לרכוש שתייה, בשרים, קישים ועוד, וכמה בקתות עץ, כשלכל אחת מהן שכשוכית קטנה. מה צריך יותר?

הבקתות עצמן פשוטות ונוחות. ישנן בקתות זוגיות ובקתות משפחתיות, בהן יש שני חדרים. לא תמצאו כאן מיטת קינג סייז או ג'קוזי מפנק, אבל תמצאו כמעט את כל מה שצריך. מטבח קטן (אין מיקרו אבל יש טוסטר אובן), מקרר, חדר מקלחת מרווח, ופינת אוכל. כאמור לכל בקתה יש שכשוכית קטנה עשויה אבן שממוקמת מול נוף מדברי יפהפה.

וכמה עולה התענוג? 680 שקלים ללילה כולל ארוחת בוקר.

חוות נאות- צילום אסף (1)
צילום: אסף
חוות נאות
פשוט להסתכל על הנוף ולהירגע | צילום: עצמי

רק אנחנו והחתולים

החווה הוקמה ב-2003 ברמת הנגב, על כביש 40, בואכה שדה בוקר. בעלי המקום, לאה וגדי, הקימו פינת חמד שנראית כאילו היתה כאן מאז ומתמיד. החווה יושבת בין הגבעות, ואם יש לכם ממש מזל תפגשו אפילו כמה חיות מדבריות מטיילות במקום. ובלילה בלילה, תוכלו לראות את מה שלעולם לא תראו בעיר – שמיים זרועי כוכבים.

במקום יש המון דברים לעשות ולראות, אבל אנחנו בחרנו ביום הראשון פשוט לנוח ולהסתכל על הנוף, כשלידנו חבורת חתולים, שנראו די מרוצים מהחיים, ואפשר להבין למה. ביקרנו קצת את העיזים, טיילנו בחווה, והכנו את עצמנו לחלק הכי חשוב ביום – ארוחת הערב. 

כשהגיע השעה שמנו את פעמנו למרכולית הקטנה של המקום ואספנו לנו מכל טוב. ואפילו, בצעד לא אופייני לנו ולחופשה שבחרנו, לא התעצלנו ונסענו ליישוב הסמוך כדי לקנות כמה ירקות ופירות. אחרי שבישלנו וטרחנו והכנו את ארוחת הערב ישבנו לנו ארבעתנו, ופשוט נחנו.

למחרת החלטנו כולנו לצאת ולטייל קצת באזור. אחרי התלבטויות ארוכות נסענו למקום, שאין מילה אחרת לתאר אותו מלבד פלא טבע - מכתש אבן, רוח, מים - אגם קסום בלב מכתש רמון, שנוצר בימי החורף ממי הגשמים שיורדים במכתש וזורמים בנחלים. טיפ חשוב: אם אתם מגיעים למקום הביאו אתכם שמשייה או צלון. בימי הקיץ ואפילו האביב חם מאוד, וכיוון שזהו אינו מקום מוסדר אין טיפה של צל.

חוות נאות
מכתש אבן, רוח, מים - אגם טבעי וקסום בלב מכתש רמון | צילום: עצמי

על אף שאנחנו טיילנו רק במקום אחד יש לאזור הזה הרבה מה להציע. אפשר לנסוע לטייל בעין עבדת שנמצא ממש קרוב, או בנחל חוורים, מסלול קל וקצר שמומלץ לעשות אותו בערב בימים של ירח מלא. אם אתם קצת יותר מיטיבי לכת אתם יכולים לצאת ולטייל בהר צרור ונחל צרור, ואם יש לכם ממש כוח כדאי לכם לעשות את זה בשעת הזריחה אז הנוף הוא פשוט מהפנט. אם לא בא לכם לעשות טיול רגלי, אתם יכולים גם לעשות טיולי אופניים וטיולי ג'יפים. וכמובן תוכלו להיעזר בגדי ולאה שימליצו לכם על המקום שהכי מתאים לצרכים שלכם.

כשחזרנו לבקתות, ואחרי מנוחה של כמה שעות, עברנו שוב לפעילות שמצאנו אותה כמרגיעה במיוחד - ארוחת הערב. אך עוד לפני כן, בעודנו יושבים במרפסת הבקתה, גילינו כי אנחנו מוקפים שוב באותן חיות טבע פראיות שאפשר למצוא במדבר בלבד: להקת החתולים, שהבינה משהו חשוב מאוד - האנשים הללו הם מקור אוכל ואנחנו נתחבר אליהם. נעשה פרצופים חמודים ונקבל את מבוקשינו. והם אכן קיבלו. קערות חלב עיזים הונחו במרפסת, וחברנו אף הגדילו לעשות והוסיפו להם חתיכות לחם. אין מה להגיד. אנחנו מארחים טובים.

לאחר התלבטויות מה נאכל אנחנו לארוחת ערב, הוחלט פה אחד: הגיע זמן פיצה. ולא סתם פיצה – אלא מפיצריית טללים שנמצאת כחמש דקות נסיעה מהחווה. דבר ראשון, כתל אביבים שאנחנו – בדקנו אם וולט מגיע לשם. כשקיבלנו את ההודעה כי הם לא עובדים באזור זה הבנו כי אין ברירה. התקשרנו ושאלנו אם הם עושים משלוחים. הבחור החביב שענה הסביר לנו שכן, אבל כדאי שנבוא לקחת אותה בעצמנו. כשאין ברירה – אין ברירה. שלחנו את שני הבעלים למשימה וחיכינו. אנחנו, החתולים, והילדה בת השנתיים. אחרי רבע שעה הם חזרו והשלל בידיהם. אני לא יודעת אם זה המקום, האוויר, או אולי הרוח המדברית – אבל זו היתה אחת מהפיצות הטעימות שאכלנו. 

View this post on Instagram

A post shared by חוות נאות - naot farm (@naot_farm) on

View this post on Instagram

A post shared by חוות נאות - naot farm (@naot_farm) on

View this post on Instagram

A post shared by (@myworld_dana) on

כשסיימנו, ישבנו לנו שבעים ומנומנמים בשקט המדברי, שקט כזה שלא תוכלו למצוא באף מרפסת עירונית. אפילו הילדה היתה ממש רגועה והסתכלה על הכוכבים שבשמיים בהתפעלות. החתולים מסביבנו הרגישו שנגמרה הארוחה והלכו לעיסוקיהם. 

למחרת בבוקר קמנו לנו בעצלתיים, ואחרי ארוחת הבוקר הטעימה שמספק המקום ממש עד לחדר יצאנו לדרך הביתה. היה כיף וטעים ורגוע ממש כמו שחופשה צריכה להיות, ואם היה אפשר היינו נשארים שם עוד כמה ימים. אז לא תמיד צריך מלונות, וארוחות גורמה, ובריכות מפוארות בשביל ליהנות - וכל מה שצריך זה זוג חברים טובים, כמה בקתות באמצע המדבר, שלווה, כוכבים, וכמובן - להקת חתולים.