אין תמונה
שנה קשה לצימרים

שנה קשה עברה על ענף הצימרים בארץ. קרוב לאלף צימרים נסגרו בשל חוסר כדאיות כלכלית. המחירים נחתכו באופן דרסטי, כמו גם התפוסה. הייתה זו שנה שבה הופעל חוק הברירה הטבעית על תיירות הצימרים. ואין הכוונה לכך שמי שהיה חזק יותר שרד, אלא ששרד דווקא מי שהתנהל באופן צנוע יותר, מפוכח יותר, יהיר פחות. עד תחילת 2009 לא זו בלבד שהייתה אינפלציה בצימרים, אלא שרבים מאלה שהפעילו אותם ניצלו את חיבתו של הישראלי לצימרים, וגבו, בלי להניד עפעף, מאות שקלים עבור בקתות פשוטות, מאובזרות באופן מינימלי, שמזכירות באופן חשוד חדר בבית ספר שדה. הקהל השבוי נהר בהמוניו, ונאלץ לבלוע את הסטנדרטים הנמוכים ואת המחירים הגבוהים יחד עם ארוחות הבוקר העלובות.

ואז הגיע המשבר, ועמו הרכבות האוויריות לטורקיה ולמזרח אירופה, וצרכנים סלקטיביים יותר. דוד קויפמן, יו"ר איגוד בעלי הצימרים ובעל צימרים בעצמו, התריע ואמר כי אם המצב יימשך, אחד מכל ארבעה צימרים יהיה בסכנת סגירה. התחזית הזו התבססה על נתוני האיגוד, שלפיהם בנובמבר 2009 נרשמה ירידה של כ-40% בהכנסות הענף לעומת החודש המקביל ב-2008. זאת ועוד, מתחילת 2009 נרשמה ירידה של 15%-17% בהכנסות הענף לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במחצית השנייה של 2009 הסתכמה הירידה ב-20%.

משקיעים בלקוח

"ב-2009 נסגרו כאלף צימרים מתוך 12 אלף הקיימים כיום", אומר קויפמן. "המצב גם דחק קרוב ל-2,500 בעלי צימרים להסב אותם לצרכים שונים. הצימרים הזולים, מהדרגה הנמוכה ביותר, אלה שהציעו מיטה ושתי מגבות, בעיקר באזור הגליל העליון, עברו הסבה לצורכי מגורים. השכירו אותם, במחירים נמוכים יחסית, לסטודנטים שלומדים באזור, למשל במכללת תל חי. חלק מבעלי הצימרים עשו הסכם עם השוכרים שלפיו בקיץ ובחופשות הסמסטר, השוכרים יתפנו והחדרים יחזרו לשמש כצימרים, ועם פתיחת שנת הלימודים ישובו לשמש כדירות מגורים".

לדברי קויפמן, גם מספר הצימרים החדשים נמצא בירידה. מספרם של אלה שנפתחו בשלוש השנים האחרונות ירד לכ-4,500, וגם המחירים ירדו ב-15% בסופי שבוע ובחגים, וב-30% באמצע השבוע ובימי חול. כך, צימר שגבו תמורתו ב-2008 750 שקלים ללילה, ירד ב-2009 ל-550-600 שקלים. גם בגזרת הצימרים היוקרתיים יותר, שמחיריהם למעלה מ-1,000 שקלים ללילה, נרשמה האטה, שאילצה את הבעלים להתגמש במחירים, בשעות ההגעה והעזיבה ובאקסטרות.

אין תמונה
משקיעים עוד יותר באירוח. הסוויטה בצימר אלומה בכפר

אל התחזית הקודרת של איגוד הצימרים התווספה גם חוות דעת של חברת דן אנד ברדסטריט, שלפיה בשנת 2010 צפויה ירידה נוספת של עד 7% בהכנסות הענף, שמגלגל כ-1.5 מיליארד שקלים. עוד קבעו כי מתוך כלל הצימרים, יותר מ-12% נמצאים בסיכון עסקי גבוה, 50% בסיכון בינוני ו-38% מהעסקים בענף בסיכון עסקי נמוך.

אחת התפיסות השיווקיות גורסת כי דווקא בתקופת מיתון חשוב לא להדק את החגורה במכנסיו של האורח; להפך - יש להמשיך להשקיע בלקוח, אולי אפילו יותר מאשר בימים כתיקונם. ואכן, אחד המאפיינים של 2009 היה שדרוג של צימרים ברמות האבזור והתחזוקה. מכונות אספרסו צצו לפתע בחדרים, מסכי LCD החליפו טלוויזיות מיושנות ובריכות נחפרו בחצרות. אלה שלא יכלו לבנות בריכה קבועה, רכשו עבור הנופשים בריכות פלסטיק גדולות שניתנות לפירוק ולהרכבה, שהפכו לסטנדרט הכרחי בכל קבוצת צימרים שקורצת אל קהל של משפחות וילדים.

היו אפילו מי שממש יצאו מגדרם, והזמינו בממירים את ערוץ האח הגדול. לא עניין שדורש השקעה כספית אדירה, אבל בהחלט לא משהו שראינו בעונות הקודמות של התוכנית. פתאום לא בושה לפנק, להוסיף עוד מגבת או שתיים באמבטיה, לשדרג את המצעים, להוסיף חלוקי אמבטיה וסלסילת פירות, ובכלל - להפסיק להתייחס למטייל הישראלי כאל מובן מאליו.

וילה אביבה בכפר ורדים (צילום: סשה אלכוב)
מלחמת קיום. צימר וילה אביבה | צילום: סשה אלכוב
מלחמת הכול בכול

סיבה נוספת לשדרוגים הייתה פתיחה של יותר ויותר צימרים יוקרתיים ומלונות בוטיק. כנען וילאג' ספא, אחוזת שבי ציון, הבית באבירים ואחרים גבו אמנם מחירים שהיו גבוהים ב-50% ויותר מאלה של הצימרים הסטנדרטיים, אבל הכתיבו סדר יום עיצובי ושירותי חדש, וסחבו איתם את הענף כולו כלפי מעלה. גם מלונות הספא הצפוניים, שהיו עד אז סוג של מונופול בתחום תיירות היוקרה הכפרית, נדרשו להתאים את עצמם ולעשות אחת משתיים: או לשדרג את ההיצע, או לחתוך במחיר.

"אנחנו רואים היום יותר ביקושים לצימרים בסטנדרט גבוה", אומר כליף וויל, מנהל אגף תיירות כפרית במשרד התיירות. "התיירנים מבקשים איכות ויוקרה. כשיש לך שני צימרים באותו מחיר, ובאחד מהם יש תנאים טובים יותר, כמו טלוויזיית פלזמה או ג'קוזי, הם כמובן יעדיפו אותו. אף מלון לא יכול להציע את מה שמציעים הצימרים מבחינת פרטיות וחופשה שקטה, ולכן הלקוחות מוכנים לשלם יותר כדי לקבל משהו יוקרתי".

אז מה צפוי לנו בתחום בשנה הבאה? הרבה פחות חברים חדשים יצטרפו לענף השקוע בסטגנציה. אם בעבר נחשבה "חקלאות הצימרים" להשקעה בטוחה ומניבה, הרי שחסם הכניסה עלה באופן משמעותי. הימים שבהם כל ארבעה כלונסאות עם קירות גבס ביניהם שווקו כ"חוויה קסומה בחיק הטבע" חלפו עברו. צימרים חדשים שייפתחו יצטרכו לייצר לעצמם יתרון יחסי בולט, ולאחרונה ראינו כל מיני "וריאציות על צימרים" שמנסות ללכוד את תשומת הלב, כמו צימר במערה, בקתות יפניות, חדרים אורגניים וסוויטות עם בריכות פרטיות.

רבים מהצימרים שנבנו במקור לזוגות רומנטיים יעברו הסבה לצימרים המיועדים למשפחות. בענף שפועל בממוצע שמונים ימי עבודה בשנה, הכוללים את תקופות החגים, את חופשת הקיץ ואת סופי השבוע, לא לפנות לקהל של הורים וילדים זו כמעט התאבדות כלכלית. אם פעם בעלי הצימרים יכלו להיות בררנים לגבי האוכלוסייה שהם מעדיפים לארח, היום הפריבילגיה הזאת כבר אינה קיימת. "היום לא רק הצימרים הזולים יותר נאבקים על כל לקוח, אלא גם מי שנמצא בטופ", מסכם קויפמן. "יש כיום כעשרים צימרים ואחוזות אירוח יוקרתיות, וכולם נלחמים".

>> המלצות על צימרים שווים שבדקנו בשבילכם