מלון אלמא הוא מקום שמצוי במשבר זהות: הוא לא יודע מה הוא רוצה להיות. האם הוא מרכז לתרבות ואמנות? או שמא מלון יוקרתי? אולי בכלל מדובר יותר במלון בוטיק? יותר מכל, נדמה שמלון אלמא רוצה להיות כל הדברים האלו בעת ובעונה אחת, והמשימה הזו נועדה להיכשל.

לאלמא לא חסר יחסי ציבור טובים. עוד כשנפתח ב-2015, זכה להתלהבות ולביקורות מפרגנות ומאז שמו משתרבב לאותה רשימה מצומצמת של המלונות הנחשבים בישראל. עם סגירת השמיים בעקבות הקורונה ופתיחתם של מלונות וצימרים מקומיים, נופשים מקומיים הם האופציה היחידה עבור אלו שידם משגם בתקופה זו. אני כשלעצמי נהגתי לנפוש עד כה בניכר מתוך מחשבה שתיירות פנים היא אופציה פחות מסעירה והרבה יותר יקרה. אחרי כמעט 24 שעות באלמא, עדיין לא השתכנעתי שטעיתי. 

מלון אלמא (צילום: איתי סיקולסקי)
הנוף שנשקף מהמלון הוא מרהיב | צילום: איתי סיקולסקי
מלון אלמא בזכרון (צילום: איתי סיקולסקי)
מלון אלמא | צילום: איתי סיקולסקי

המקום

לאלמא יש היסטוריה. בעבר המלון היה בית הבראה בשם "מבטחים" לתשושי נפש אבל לא רק, ובהמשך הפך לאתר לשיכון שבויי מלחמת יום הכיפורים ששבו לארץ. בית ההבראה הוסב למתקן חקירות מפוקפק שהפך ברבות השנים למלון שנרכש ושופץ על ידי לילי אלשטיין, אשת עסקת ושוחרת תרבות שהחליטה להסב את המקום כולו למרכז תרבות ואמנות לעילא ולעילא. על הדרך היא גם החליטה להפוך אותו למלון ומתקבלת ההרגשה שזו הפונקציה המשנית של המקום.

במלון יש מספר מרשים של יצירות אמנות של גדולי האמנים בישראל – מסיגלית לנדאו ועד דוד ריב. באחת הפינות של המלון, למשל, ניצב פסל שנלקח מתערוכה של לנדאו ובה נראה אדם מחזיק מדף ועליו קופסאות נעליים, עליהן נרשמו השנים בהן נערכה מלחמת העולם השנייה. האמנות נמצאת בכל פינה במלון ומי שמעוניין, במלון מציעים סיור בחינם שלוקח כשעה ומתמקד ביצירות האומנות הרבות והשונות שבו.

מלון אלמא (צילום: רן בירן)
יצירות האומנות נמצאות בכל פינה ובעיקר במסדרונות | צילום: רן בירן
מלון אלמא (צילום: רן בירן)
התגעגענו להליכה הרגילה במסדרון של מלון | צילום: רן בירן

החדר

החדר שלי היה ממוקם במדרגות שיורדות למטה מהמסדרון והכניסה אליו הייתה כה צרה שכמעט שלא הצלחתי להעביר את התיק שלי בכניסה מבלי להיאבק בקירות. 

החדר, דלוקס עם נוף לים, מעוצב יפהפה, שונה מכל מלון שראיתי בישראל. הנוף שנשקף מהחלון ומהמרפסת הקטנה אל זיכרון הוא נוף מרהיב, המקלחת והשירותים נקיים ומצוידים ומכונת קפה ומיני מקרר ימתינו לכם בצד החדר.

אלמא (צילום: גדעון לוין)
החדר מעוצב יפה אך לא נוח | צילום: גדעון לוין

העיצוב בחדר שיקי, לא קונבנציונלי ויחד עם זאת – לא נוח בעליל. הספה למשל היתה כל כך לא נוחה שאפילו להתמקם עליה לכמה דקות לא הייתה אופציה. בקרב שבין עיצוב לנוחות, ברור מהו הערך העליון במלון.

מה עושים?

במסגרת הביקור נחשפתי גם לאולם הקונצרטים שבמקום ולחלל ההופעות שתוכנן בקפידה (לכל מושב יש פטרייה אישית לחימום וקירור כדי שמערכת מיזוג מרכזית לא תשפיע על האקוסטיקה במקום. די מרשים) אבל איך זה בפועל? מאחר שהקורונה אינה מאפשרת אירועים שכאלה, נותר לי רק לדמיין.

גם הספא היה סגור לאור הנסיבות. באופן כללי האווירה במקום גרמה לי להישאב לאווירה המנומנמת שאופפת את המקום וסגרתי את הערב מיד לאחר ארוחת הערב. במצב רגיל הייתי מתאכזבת מעצמי אבל באמת שלא מצאנו, בן זוגי ואני, במה למלא את הזמן. למי שמעוניין, המדרחוב של זיכרון יעקב נמצא במרחק רבע שעה הליכה. 

בתי הבראה, אלמא, אולם קונצרטים (צילום: איתי סיקולסקי)
אולם הקונצרטים מרשים אך לא פועל בגלל הקורונה | צילום: איתי סיקולסקי

הבוקר היה כבר עניין אחר לגמרי: ציפינו לבלות אותו ברביצה מסביב לבריכה אבל לא מעט גורמים מסביב סיכלו את הציפייה הזאת. בתעלות הניקוז היו שערות, הבחנתי בפלסטר על הרצפה וגם השירותים בחלל הבריכה לא היו נקיים מספיק. גם בימי טרום קורונה זו לא רמת הניקיון לה אני מצפה, בטח ובטח כשיש כל כך מעט אורחים במקום.

מה אוכלים?

ובכן, לא יותר מדי. חלל המסעדה בו נמצא הבופה הוא רך ומזמין אבל האוכל הרבה פחות. הבופה צר ומצומצם ובין בשר דוגמת אסאדו לבין דג על ניוקי, לא היו יותר מדי אופציות מעניינות. הארוחה מלווה ביין, תמיד רעיון טוב וכזה שעוד מלונות צריכים לאמץ, אבל גם האלכוהול לא מסווה את התחושה שמדובר באוכל די בינוני.

בארוחת הבוקר, לא ניכר שיפור. הפשטידות והשקשוקות שחיכו בכלים אישיים לא נראו מזמינות במיוחד וגם המבחר של הסלטים והגבינות היה מצומצם להפליא. הסתפקנו בביצת עין סולידית ולחם.

מלון אלמא (צילום: איתי סיקולסקי)
האוכל היה מאכזב. חדר האוכל במלון | צילום: איתי סיקולסקי

כאן זה המקום לציין נקודה קריטית שהפריעה לנו בשירות באלמא ובשירות בכלל: יש דבר שנקרא "שירות יתר". איך תזהו אותו? בקלות. אם רק סיימתם לאכול מצלחת ועוד לפני שהספקתם להניח אותה היא נאספת, זה שירות יתר. אם עניתם ליותר שאלות מהמלצר מאשר לפרטנר שלכם לארוחה, זה שירות יתר. אם הרגשתם שהמלצרים חגים סביבכם כמו ציפורים סביב חתיכת לחם בכיכר, זה שירות יתר.

חשוב להבהיר: מובן שהרצון הוא לספק חוויה נעימה והכוונות טובות אבל אתם יודעים איך המשפט ההוא על כוונות טובות הולך. בן זוגי ואני אפילו שיחקנו עם עצמנו משחק קטן: ספרנו כמה פעמים נשאלנו אם הכול בסדר בארוחה שארכה רבע שעה. אגיד רק שנגמרו לנו האצבעות בכף היד.

מחירים

בין 1,400 שקלים ללילה באמצע שבוע ל-2,000 שקלים בסוף השבוע.

בשורה התחתונה

אם חשקה נפשכם להתבונן ביצירות אמנות ולהתפעל מאדריכלות, לכו על זה. אם חיפשתם חופשה ועוד אחת שהיא מפנקת, זה כנראה לא המקום בשבילכם.

מלון אלמא, יאיר 1 זכרון יעקב. טלפון להזמנות: 04-6300111 או באתר

*הכתבת היתה אורחת המלון