המקום: מלון כפר גלעדי הוא מוסד ותיק – עד כדי כך ותיק שאנחנו זוכרים את עצמנו מתרוצצים בו איפשהו בינקותנו שלנו, לפני פחות או יותר שלושים שנה. הוא נמצא בערך בנקודה הצפונית ביותר שאפשר להעלות על הדעת, שזה – תחזיקו חזק – אחרי קריית שמונה, לא מאוד רחוק מהבני דודים היקרים שמתקוטטים עכשיו בסוריה. לזכותו של המלון ייאמר שהוא נמצא בהתחדשות תמידית; בכל שנה צצים שם עוד חידושים, המצאות ושיפוצים, האחרונים שבהם הם מבשלת בירה אין האוס ואגף נוסף של חדרי בוטיק, שמתחילים לתפוס נתח גדול יותר ויותר מהמלון (כרגע זה עומד על כמעט שליש, ובמלון של למעלה מ-160 חדרים זה יוצא הרבה מאוד בוטיק). אנחנו החלטנו לאתגר את אחד מחדרי הבוטיק האלה בזוג פלוס שניים – בן שנה חיוני ונמרץ ובן 4 דעתן ותאב ריגושים – ולראות מה קורה.
החדר: חדרי הבוטיק של מלון כפר גלעדי הם בדיוק לא מה שאתם מצפים למצוא במלון של קיבוץ. מסתבר שכשהם אומרים בוטיק הם מתכוונים בוטיק – עם עיצוב מוקפד, מקלחת ענק עם ראש גשם ובקבוקי סנגרייה ביתית על השולחן. יש אגף להורים ואגף לילדים, שביניהם מפרידה פלזמה כפולה, אחת לכל כיוון – אחת לצופי האח הגדול שבמיטה הזוגית ואחד למכורי הופ קטנטנים המשתוללים באגף השני. האם זה עובד, ההפרדה הזו? אני שמחה מאוד לומר שכן, עד כמה שאפשר. הילדים שמחו בממלכה הקטנה שלהם, אנחנו שמחנו בממלכת המבוגרים המופרדת-יחסית שלנו.
מדד הפינוקים: קשה להגדיר את הנופש בכפר גלעדי כמפנק במובן המקובל. מדובר אחרי הכל בקיבוץ - בשביל להגיע לבריכה, למשל, צריך לעבור דרך חתחתים רוויה עליות ומורדות (הבריכה של המלון היא למעשה הבריכה של הקיבוץ, ומכאן שאינה צמודה לחדרים). אבל במובנים פחות מקובלים אפשר לומר שכן, בהחלט התפנקנו. האוכל היה מצוין (בארוחת הבוקר כבשו אותנו כליל הוופל האמריקאי והספינג', בארוחת הערב חזרנו ומילאנו את הצלחות בצלי ובשניצלים הביתיים המעולים), הילדים היו מוחזקים יחסית (ראו מיד), הסנגרייה שהמתינה לנו בסוויטה הייתה משמחת ולגמרי במקום.
מדד השכנים: טוב ששאלתם. האנשים שבאים לנפוש במלון כפר גלעדי הם אנשים כמונו – לא נורא רועשים, לא נורא פלצנים, לא דעתנים מדי אבל גם לא עמחה ישראל. אפילו שוכני חדרי הבוטיק אינם שוכני חדרי הבוטיק הטיפוסיים, אלא משפחות נעימות בקונסטלציות שונות. תגלית משמחת.
מה עושים: מלבד לשרוץ בבריכה, הגדולים יכולים (וחייבים) לערוך טיול רגלי קצר בשביל הלולים, ממש ליד המלון – שם ימצאו חנות ספרים משומשים מושלמת בשם "ספרים בחצר" שתגרום לזמן לטוס להם מעל הראש, וגם בית קפה פטיסרי בשם סטפאני שזה מקרוב נפתח, עם קפה מעולה ומאפים לא מהעולם הזה, ומיני גלריות וחנויות קטנות.
אבל תעזבו אותנו – בחופשה מהסוג הזה מה שבאמת חשוב זה התעסוקה לילדים. עם ההגעה למקום מקבלים האורחים לו"ז פעילויות צפוף. במקרה שלנו הן כללו הפעלה במועדון הילדים של המלון, גלעדודס (שהוא בעצם פשוט מקלט. מאוד לואו-טק, אבל בכל זאת כיף. אפילו בן השנה מצא את עצמו צוהל), פעילות ערב של ג'אגלינג ושאר שעשועים (בן ה-4 השתגע על זה), הכנת חלות לשבת (מאוד הזכיר את יום שישי בגן) וזלילתן בארוחת הערב, טיול חליבה לעת ערב (נרדמנו. די, כמה פעילויות אפשר) והפעלת מתנפחים בבריכה, שלצערנו הייתה מאכזבת וכללה מתנפח אחד מג'ויף, וגם זה רק אחרי שהתלוננו שהבטיחו לילדים מתנפחים ושכחו. אם לסכם – הפעילויות שהמלון מציע לילדים נטולות זוהר וצלצולים, אבל ברובן המכריע נעימות, ומהנות, וקצת מזכירות את ילדותנו שלנו.
מה אוכלים: דברים טעימים, והרבה מהם. הארוחות עשירות באופן כמעט מושחת, ובכל אחת מהן תמצאו לפחות 2-3-4-5 דברים שיהיו לכם טעימים ממש. אפילו החלה שהוכנה בפעילות עם הילדים הייתי טעימה מרוב החלות הביתיות שיצא לנו לטעום. נגיד לכם יותר מזה – גם הקינוחים היו טעימים (חלקם, לא כולם), והם פרווה לגמרי. מה שכן, בשבת בבוקר צריך להנמיך ציפיות. ככה זה כששומרים שבת ולא מפעילים מכשירים חשמליים (אבל הג'חנון מצוין!).
שורה תחתונה: מלון כפר גלעדי הוא מלון של קיבוץ, על כל המשתמע מזה: ילדים משתובבים, תינוקות מפצפצים חיפושיות, פעילות חליבה – בקיצור, דברים שעושים רק בקיבוצים. מצד שני, הוא יודע גם לספק יופי של חוויית בוטיק, ויותר מזה – מצליח לעשות את זה אפילו עם שני ילדים בתמונה. יותר טוב מסבתא? לא נגזים, אבל טוב מאוד מאוד.
* הכתבת הייתה אורחת המלון