נפתח באזהרה: ב-72 השעות שביליתי בקיבוץ הספקתי להתאהב באורח החיים בעמק, לסלוד מהחיים בעיר, לפנטז על המעבר לצפון ולהתחיל לחשוב על אלטרנטיבות תעסוקה - כדי להקל על הרילוקיישן. כי לא משנה כמה שניסו להכין אותי מראש, לא באמת הצלחתי להפנים עד כמה מדובר בזמן איכות משפחתי, נטול מתווכים או הפרעות.

ברגע שעברנו את שער הקיבוץ, הבנתי שהמציאות אפילו ורודה עוד יותר מכל מה שדמיינתי, סליחה – ירוקה - כי זה הצבע שתראו בכל פינה, בולט עד התרסה באורח החיים האורבני.

המקום 

קיבוץ ניר דוד (תל עמל) שוכן בעמק המעיינות, אחד המקומות המרתקים בישראל שנהנה מאקלים ייחודי, כזה שמגיע לטמפרטורות שיא בקיץ - האגדה מספרת שפעם נמדדו בעמק 50 מעלות באוגוסט, ובאותה מידה מהווה אלטרנטיבה חמימה בעונת החורף הישראלית.

מתחם הבקתות (צילום: שירה סגל בורוכוב)
ככה יראה הסופ"ש שלכם | צילום: שירה סגל בורוכוב

בעבר קראו לו "עמק בית שאן", אך שמו החדש "עמק המעיינות", ניתן לו הודות ל-42 המעיינות הנובעים ברחבי העמק, מעיינות שלכולם מכנה משותף – טמפרטורת המים קבועה בכל ימות השנה על 24 מעלות. כך שאם אתם אמיצים אתם מוזמנים לטבול גם בחורף. אבל רובכם, סביר להניח, תיהנו לשכשך במים הצוננים בימי הקיץ הלוהטים – שכאמור מטפסים לטמפרטורות גבוהות מופרעות.

חדרי האירוח

הגענו בהרכב משפחתי של זוג הורים וג'ינג'ית בת שנתיים, וברגע שחנינו את הרכב בחניה ועברנו את הקבלה, מבט חטוף הספיק לשלושתנו כדי להבין שנחתנו בחלום. מתחם האירוח מורכב מבקתות עץ כשביניהן מתפתלים שבילים קסומים, שהליכה עליהם (או נסיעה בבימבה – תלוי מה הז'אנר החביב עליכם) תיקח אתכם לסיבוב פסטורלי בין הצמחייה המקומית והאווירה הרגועה המשדרת שהגעתם למימד אחר, לא פחות מזה, אם תהיתם פעם איזה רעש עושה "חופש", מספיק להטות אוזן ולהבין.

שבילי הקיבוץ (צילום: שירה סגל בורוכוב)
הילידים יכולים לרוץ כאן בחופשיות | צילום: שירה סגל בורוכוב
הילדים יכולים לטייל בשבילים בלי חשש (צילום: שירה סגל בורוכוב)
או לנסוע בבימבה. למכוניות רגילות אין כניסה | צילום: שירה סגל בורוכוב

בקתות העץ חדישות ומגיעות במספר גדלים - בהתאם להרכב המשפחתי - ומכילות הרבה מעבר לצרכים שלכם: יש בהן מטבח ופינת אוכל, מיטה ענקית, ג'קוזי, חדר מקלחת עצום, טלוויזיה, ספה נפתחת (למשפחות גדולות), גלריה עם אופציה לשינה וגולת הכותרת – מרפסת דק בכניסה, שם תוכלו ליהנות מהקפה בזמן שהזאטוטים יתרוצצו על הדשא, ואתם תוכלו להביט בהם ללא חשש - שכן אין כניסה של רכבים למתחם הצימרים.

החדר מבחוץ (צילום: סשה אלכוב)
בכל בקתה יש הרבה יותר ממה שצריך | צילום: סשה אלכוב

הופתענו לטובה לגלות שחלק מהבקתות מונגשות לבעלי מוגבלויות, לפי תקן הנגישות, והן כוללות שירותים רחבים המיועדים לכיסאות גלגלים, מאחזים ומעקי בטיחות וכן מעברים רחבים מחוץ ובתוך הבקתה. יש לציין שכל השבילים בקיבוץ מונגשים אף הם.

החדר (צילום: סשה אלכוב)
חדר השינה | צילום: סשה אלכוב
החדר (צילום: סשה אלכוב)
חלק מהבקתות מונגשות לבעלי מוגבלויות | צילום: סשה אלכוב

הלינה במקום כוללת גם ארוחת בוקר, המוגשת על שפת הנחל ועשירה במגוון עצום של אופציות שישמחו גדולים כקטנים, שכן השפע המוגזם שהישראלים הורגלו אליו בארוחות הבוקר במלונות הגדולים הגיע גם לכאן והכל טרי וטעים לא פחות (רוצים אומלט ישר מהמחבת? קיבלתם. עשרות גבינות, סלטים ומאפים? יש פה. כל סוגי השתייה החמה או הקרה? כמובן. ועוד לא דיברנו על המגוון הכשר שמוגש בשבת). אהבנו את העובדה שהושקעה מחשבה גם בילדים ומוגשים כלי פלסטיק ייחודים. בנוסף, אחרי שהקטנים סיימו לאכול, ואתם ממשיכים לטחון, תוכלו לקבל שקית קטנה עם מזון לדגים ולהאכיל את דגי הענק והשפמנונים השוחים בנחל.

מה עושים?

הו! הגענו לחלק הכי חשוב של החופשה. אנחנו הגענו לשלושה ימים וגם זה לא הספיק לנו כדי ליהנות ממגוון האטרקציות העצום שמציע האזור, כך שללא ספק נותרנו עם טעם של עוד.

נתחיל מהרדיוס הקרוב - בקיבוץ עצמו יש מרכז ספורט הפתוח חופשי לאורחי כפר הנופש וכולל בריכה מחוממת, בריכה פתוחה, בריכת פעוטות, חדר כושר, סאונה וכמובן נוף מדהים. וכחלק מהחוויה אתם מוזמנים ללכת אליו ברגל וליהנות (ולקנא) מהפסטורליה הקיבוצניקית.

מתחם אירוח ניר דוד (צילום: חוויות ניר דוד)
אפשר גם סתם ליהנות מהפסטורליה הקיבוצית | צילום: חוויות ניר דוד

ועוד לפני שאתם יוצאים לדרך מחוץ לקיבוץ, כדאי לברר בקבלה של חדרי האירוח לגבי סיורים מודרכים, מבצעים או הנחות שאתם זכאים להן במסגרת השהות. מעבר לעובדה שהעובדים בכפר לבביים ואדיבים מאוד (נסו אתם לחיות במקום כזה ולא להיות טובי לב), הם מקומיים ולפיכך יוכלו לתת לכם טיפים מועילים לבניית המסלול. האמת שלא תצטרכו לגמוע מרחקים בשביל ליהנות מהמותרות שמציע העמק, וזה מכיוון שרק קילומטר אחד לפני השער של הקיבוץ, על כביש 669, נמצא הצומת שיוביל אתכם למשולש הקסם של האטרקציות: גן גורו, פארק המעיינות וגן השלושה שרובכם מכירים אותו בתור "הסחנה" והכניסה אליו לאורחי ניר דוד היא בחינם.

גן גורו

לצד הקיבוץ שוכן גן גורו - פארק אוסטרלי ייחודי מסוגו. אני מודה שהיה שלב במהלך הביקור בו תהיתי מי נהנית יותר – אני או בתי. שכן, היה קשה מאוד למחוק את החיוך שהיה נסוך על פני שתינו. היתרון הכי גדול של הפארק הוא הגודל המדויק שלו: לא מדובר בגן חיות עצום שבו הקשר עם החיות הולך לאיבוד מבעד לגדרות ולכלובים, ולא מדובר בפינת ליטוף עירונית שבה החיות מצטופפות בדוחק. אלא בפארק רחב ידיים, שבו בעלי החיים מסתובבים חופשי ביניכם ולכם נשאר להתוודע אליהם באופן בלתי אמצעי, פשוט ללטף, לחבק ולהתמסר.

תיש בגן גורו (צילום: שירה סגל בורוכוב)
"לא ברור מי נהנה יותר" | צילום: שירה סגל בורוכוב
להאכיל קנגורו בגן גורו (צילום: שירה סגל בורוכוב)
"אני או בתי" | צילום: שירה סגל בורוכוב

וכשאני מדברת על בעלי החיים, הכוונה למגוון עצום של חיות שונות, החל מהקלאסיות כמו עיזים, ציפורים או ברווזים ועד חיות שאינן שכיחות כמו עטלפים, חרדונים, תוכים ססגוניים והחיה המדהימה שגם העניקה לפארק את שמו – הקנגרו. במקום יש מעל 70 קנגורו, לא כולל הגורים שעדיין בכיסים (כן! אפשר ממש לראות אותם מציצים מהכיס!), שמסתובבים חופשי וניתן להאכיל אותם הישר מכף היד. זו הפעם הראשונה שנתקלתי בחיה המופלאה הזאת פנים מול פנים, ומהר מאוד הבנתי שמדובר ביצור פרוותי ומאוד פוטוגני, שרק רוצה שתלטפו אותו בהמון אהבה. ברחבי הפארק מתקיימות הדרכות שונות ואנשי הצוות הרבים במקום ישמחו לספר לכם אודות החיות. ואני ממליצה לשאול על תהליך ההמלטה ומחזור החיים של הגורים בכיסים. מ-ר-ת-ק.

גן גורו (צילום: שירה סגל בורוכוב)
מזהים את הקנגרו שמציץ מהכיס? קנגרואים בגן גורו | צילום: שירה סגל בורוכוב

לאחרונה הוקם בפארק מבוך "גו-יורה", שבו הילדים מוזמנים לצאת למסלול בין השיחים, כאשר בתוך הסבך מסתתרים פסלי ענק של דינוזאורים, בעליי חיישני קול ותנועה הנעים ומספרים את סיפורם, שמצליח להתגבר על צחוקם המתגלגל של הילדים.

פארק המעיינות

הכניסה לפארק המעיינות היא חינם ובו יש מספר מסלולים רגליים שמתאימים לכל המשפחה. אחד המומלצים בהם הוא "המסלול הרטוב – נחל שוקק", היוצא מהבריכה בנחל שוקק ומגיע עד לבריכת טחנת הקמח. מדובר במסלול קצר של 300 מטר בלבד, שנעשה כולו בתוך המים המגיעים עד לקרסול (כזכור, טמפרטורת המים כל השנה הינה 24 מעלות). המסלול נפרץ לזכר סרן צביקה קפלן ז"ל, שנפל בצוק איתן. המסלול כאמור מתחיל ונגמר בבריכות שמיועדות לשכשוך, שהן בריכות טבעיות כמובן. השביל מסומן בצבעים לבן-כתום-לבן.

הכניסה למסלול הטוב נחל שוקק (צילום: שירה סגל בורוכוב)
הסימון לתחילת המסלול הרטוב | צילום: שירה סגל בורוכוב
בריכת נחל שוקק (צילום: שירה סגל בורוכוב)
בריכת נחל שוקק | צילום: שירה סגל בורוכוב

עוד מסלול, רטוב אף יותר, תמצאו בנחל הקיבוצים - הנקרא על שם מקבץ המעיינות והנביעות ולא על שם מודל ההתיישבות, כפי שניתן לחשוב תחילה. המים במסלול מגיעים לגובה המותניים למבוגרים ולילדים ניתן לשכור אבובים בכניסה. אורכו כ-600 מטר לכיוון, ומכיוון שאינו מעגלי יש לקחת בחשבון כי יש לחזור את כל הדרך בחזרה.

בכניסה לפארק תוכלו לשכור רכבים ירוקים חשמליים "קלאב-קארים" או אופניים (יש גם אפשרות לאופניים עם כיסא תינוק), ובתיאום מראש ניתן גם לעשות פעילות "אסקייפ-פארק" – שזה כמו אסקיים רום, רק ברחבי הפארק.

מסלול רטוב נחל הקיבוצים (צילום: שירה סגל בורוכוב)
תחילת המסלול הרטוב נחל הקיבוצים | צילום: שירה סגל בורוכוב
פארק המעיינות בריכת הטחנה (צילום: אשחר בצר)
בריכת הטחנה בפארק המעיינות | צילום: אשחר בצר
רכבים ירוקים בפארק המעיינות (צילום: שירה סגל בורוכוב)
ניתן גם לשכור רכבים ירוקים חשמליים "קלאב-קארים" | צילום: שירה סגל בורוכוב

אנחנו התלווינו לסיור מודרך מומלץ במיוחד עם מורה הדרך מוטי שחר, שאליו ניתן להירשם דרך כפר האירוח או באתר (50 ש"ח לאדם). כחלק מהסיור רכבנו על קלאב-קרים, שמענו על ההיסטוריה של העמק, עלינו לתצפית המשקיפה על בית שאן, הרי יששכר וכמובן רכס הרי הגלבוע, ונהנינו מהפריחה הססגונית. ממש בימים אלו אירוס הגלבוע פורח במלוא הדרו ורק לכבודו שווה להגיע לאזור. מכירים את השורה המפורסמת בשיר של הגבעטרון "את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום?", אז המישהו הזה הוא האירוס.

ומעבר למגוון האטרקציות, כשאתם מתכננים לעצמכם את החופשה בניר דוד, אל תשכחו להשאיר משבצת בלוז לדבר הכי חשוב – לנוח.

מה אוכלים?

כשפתחנו את אפליקציית איזי וחיפשנו מקומות לאכול, מצאנו מגוון רחב, החל מפאסט פוד בבית שאן ועד מסעדות דגים ובשרים בכל האזור. אחד המקומות שהשאירו את חותמם הייתה מסעדת רוטנברג בקיבוץ גשר; מסעדת שף המקדשת את חומרי הגלם המקומיים ודוגלת בשימוש בתוצרת הגידולים והבוסתנים המקיפים את המסעדה – חלק מהמנות בתפריט משתנות מדי יום, בהתאם לליקוט היומי. ואם הזכרנו את התפריט, נציין שמדובר במנות מדויקות בטעמן החל ממידת העשייה ועד התיבול. אחת המנות המפורסמות היא מנת הקינוח, שכוללת גבינת עיזים ניתכת ומעליה יערת דבש וזעתר – נשמע מוזר, אבל מדובר בחוויית טעמים בלתי שגרתית.

הקינוח המפורסם ברוטנברג (צילום: שירה סגל בורוכוב)
"נשמע מוזר, אבל מדובר בחוויית טעמים בלתי שגרתית". הקינוח ברוטנברג | צילום: שירה סגל בורוכוב

ומעבר לטעם, אי אפשר להתעלם מהנוף עוצר הנשימה המשקיף על העמק ועל ירדן, וכן מבעלי המקום הילה ורונן (בני זוג גם בחייהם הפרטיים), שדואגים לכך שכל אורח ייהנה מהחוויה ויעשו הכל כדי שתצאו משם עם חיוך רחב ובטן מלאה עוד יותר. מומלץ להזמין שולחן מראש – שכן מדובר באחת המסעדות הכי מדוברות בארץ.

בשורה התחתונה

אני מודה שממש התקשיתי למצוא משהו רע להגיד על המקום. מדובר בסופ"ש חלומי למשפחות, מסוג החוויות שיצרבו לעד לזכרונות מתוקים.

מחירים

לילה החל מ-720 שקלים לזוג באמצע שבוע.

לילה החל מ-960 שקלים בסופ"ש ובחודש יולי.

לילה החל מ-1,150 שקלים בחגים ובחודש אוגוסט.

*המחירים משתנים בהתאם להרכב המשפחתי.

אירוח כפרי ניר דוד, קיבוץ ניר דוד. טלפון להזמנות: 04-6488525 או באתר.

*הכתבת הייתה אורחת המקום