כבר משנותיה הראשונות של המאה ה-20 קרן קימת לישראל ידועה ומוכרת כמי שפועלת בשם ולמען העם היהודי בארץ ישראל. היא זו שיזמה את מפעל הייעור הענף והפכה את ארצנו השוממת לירוקה. בשנים האחרונות החליטו בקק״ל לתמוך ולקדם גם את הרעיון של יערות קהילתיים, זאת תוך כדי רתימה של הקהילה, ויחד הם דואגים לטפח את הריאות הירקות שיש מסביבנו.
אז מהו בכלל יער קהילתי? במדינות שונות בעולם מייחסים חשיבות רבה לחגורת היער המקיפה שטחים בנויים ורואים בה משאב סביבתי חיוני לאיכות החיים בקהילות הסמוכות. הכינוי ״יער״ אינו מעיד בהכרח על שטח מיוער - היער הקהילתי הוא המכלול הירוק של העיר וסביבתה, כאשר לעתים קרובות מדובר בחורשות, בשדרות ובגנים. קק”ל הציבה לעצמה יעד אסטרטגי להפוך את היערות הסמוכים ליישובים מאזורים מוזנחים לחלון ראווה ירוק והיא מקדמת את הטיפול ביערות אלה כחלק מפעילותה לשמירה על ערכים אקולוגיים-סביבתיים. העיקרון המנחה של פעילות זו הוא שותפות מלאה עם תושבי הקהילה והרשות המקומית בהקמתו של היער ובתחזוקתו. היער הקהילתי מהווה מוקד בילוי בטבע ומקור גאווה והזדהות של התושבים עם סביבת מגוריהם.
כל חלקת יער הסמוכה ליישוב היא מועמדת טבעית לתואר “יער קהילתי”. אלא שתנאי זה אינו מספיק. כדי להיות ראוי לתואר, יש להשתית את הפעילות ביער על העקרונות האלה: שימור וטיפוח שטח היער הקהילתי וערכי הטבע והמורשת שבו; נגישות חופשית לתושבים לכל חלקי היער ושימוש בו ובמתקניו ללא תשלום; ניהול “חיי היער” תוך שותפות ומחויבות הדדית בין קק”ל, הרשות המקומית והקהילה המקומית.
השותפות עם הקהילה המקומית נעשית לאורך כל הדרך. יחד קובעים את חזון היער, יחד מתכננים, מפתחים ומתחזקים ויחד עורכים פעילויות ביער. מעורבות הקהילה נועדה לקרב את האדם לערכי היער והטבע, ליצור את תחושת השייכות של כל תושב ותושב ליער שלו ואת מחויבותו לשמירה על ערכיו.
יער קהילתי שנולד כתוצאה ממשבר
יער ירושלים/עין כרם הוא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לפעילות של קק״ל ברחבי הארץ, בעזרה לרשויות מקומיות לשמר את אוצרות הטבע שמקיפים אותן והפיכתם לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום, באמצעות פעילויות שמלמדות גם את התושבים הצעירים ביותר לא לקחת את הטבע כמובן מאליו ולשמור עליו כדי שנוכל ליהנות ממנו.
"מדובר על יער קהילתי אשר נולד כתוצאה ממשבר", מספר גידי בשן, רכז קהל ויער באזור ההר של קק"ל. "לפני כ-8 שנים פרצה שם שריפה גדולה שכילתה את היערות של עין כרם, וזה קרה אחרי מפולת עצים גדולה שהתרחשה כתוצאה משלג מאוד מסיבי שהיה באזור". כמובן שקק"ל נרתמו מיד לשיקום היער, אבל שני האירועים הנוראים הללו שהתרחשו בעת אחת גרמו לתושבי עין כרם לבקש מאנשי קק"ל להיות שותפים בחשיבה על תהליך השיקום.
"עין כרם תמיד הייתה שכונה בה הרשויות מעורבות באיכות החיים של תושביה ושיתוף הפעולה המאסיבי בין תושבי השכונה ואנשי קק"ל היה קיים תמיד", אומר בשן. "עם זאת, לאחר השריפה תושבי השכונה הדגישו עד כמה הסביבה הזו יקרה לליבם בייחוד בגלל הסיבה שיש בה ערכים היסטוריים, גאולוגים וארכיאולוגיים של אלפי שנים", הוא מסביר. "היה להם חשוב שלא נכסה את האזור כולו בנטיעה אוטומטית מחודשת, ולשמחתם הם נפלו על אוזניים קשובות כי זו דרך החשיבה אצלנו בקק"ל".
אז איך הם התקדמו משם? ראשית, קק"ל הכינה תוכנית לשיקום אזור השריפה והיער מסביב. התוכנית נעשתה בשיתוף התושבים שגייסו מצידם דמויות מובילות ומרשימות בנושא תכנון, מה שהוביל לשיתוף פעולה עם אדריכלים מובילים בארץ. "במקביל, עסקנו בשיקום פיזי של הנוף", מספר בשן ומרחיב, "ארגנו קבוצות של תושבים בשיתוף מלא של הרשות המקומית ויחד שיקמנו את טרסות, גזמנו את עצי זית וטיפחנו את הבוסתנים". בשן מספר שהשיקום של הבוסתנים כלל נטיעת בוסתנים חדשים על ידי קק"ל לצד שיקום הקיימים. "חלק ניכר מהעבודה בוצע על ידי בני נוער, כאשר חלקם הגיע מעין כרם וחלק אחר מאזורים נוספים מסביב כמו בית וגן, קריית יובל ומרכז ציפורי. כל החבורה הזו עבדה יחד תחת תא שטח אחד ושיקמה את היער".
"היער הקהילתי בעין כרם הוא אחד מהפרויקטים היפים של קרן קימת לישראל וזאת בגלל ההיסטוריה הארוכה והמעורבות הפעילה של הקהילה בנושא השטח הפתוח והיערות שמסביב לשכונה", אומר בשן ומספר שמאז הם פועלים יחד באופן צמוד.
יש תחושה שהכול אפשרי
כאמור, יער עין כרם תמיד היווה אתר חשוב עבור התושבים בו הם יכלו לטייל ולשחק, אבל ההירתמות של קק"ל אשר נובעת מתוך החשיבה הסביבתית והרצון לתמוך בקהילה ולתרום לה אפשרה להגדיל את כמות הפעילויות המאורגנות עבור התושבים, וכמובן עבור מבקרים מבחוץ. ״יש תחושה שהכול אפשרי - אנחנו עושים כל מה שאפשר ושאנשים לא מאמינים שיכול לקרות בתוך היער״, מספרת לנו אורלי קוריש, מנהלת המנהל הקהילתי של עין כרם. ״יש לנו הצגות ילדים, מופעי נגינה, מטפלים ברפואה משלימה שמעמידים מיטות טיפול ביער ומטפלים בתושבים בחינם, סדנת רישום בטבע להורים וילדים, סדנאות בריאות, שפית מקומית שמלמדת על צמחי מאכל, סיורים שמותאמים לבני הגיל השלישי, סדנאות נגרות, פעילות ירוקה של הכנת מוצרי קוסמטיקה וניקוי מחומרים טבעיים, סדנאות תנועה ויוגה, אירוע ט"ו בשבט יפהפה עם סדר ט"ו בשבט ומסיבת ריקודים ועוד ועוד״.
מלבד התקציב שמאפשר להציע את כל הפעילויות האלה בחינם לתושבים ולהפוך את היער למרכז תרבות אפילו יותר שוקק ממה שכבר היה, קוריש מדגישה שקק״ל מציעים תמיכה בכל צורך שמתעורר. ״פעם אחת רציתי לטפל באחת מחלקות היער עם מתנדבים ממכינה קדם צבאית, ואיכשהו זכרתי הכול חוץ מכלי עבודה״, היא מספרת. ״התקשרתי לקק״ל בערב לפני ותוך רבע שעה חזרו אלי להגיד לי שבשבע בבוקר יהיה אצלי מישהו להביא לי כלים. גם עיריית ירושלים עוזרת לנו וכל התהליך יעיל ומתקשר, שזה משהו שגורם לנו רק לרצות להמשיך לעבוד, יש עוד גוף שמפרגן ונושא באחריות. יחד אנחנו שומרים על הריאה הירוקה של ירושלים שהייתה פה לפנינו ותהיה פה גם אחרינו".
"כשמתעורר צורך, אנחנו תמיד נמצאים שם", מסכם בשן וספר גם על היוזמה של קק"ל לפריצה ופתיחה של שבילי טיולים חדשים עבור התושבים. "הרבה מהאירועים התרבותיים שמתקיימים ביער הם יוזמות של הקהילה עצמה כי זו הרי המהות של יער קהילתי, אך הכול נעשה תחת הכוונה צמודה ותומכת מטעם אנשי קק"ל. בנוסף, בימים אלה ממש אנחנו בונים את התוכנית "שיתוף ציבור מקוון" שגם היא תאפשר לקהילה לבוא לידי ביטוי בכל הפרויקטים שניזום בעתיד".