אם תשאלו חברים שנולדו באייטיז ובניינטיז על זיכרונות משגרת ילדותם, כנראה שמחשבותיהם של רבים ינדדו לעבר הסיבוב השבועי עם אמא ואבא בסופר - הטיולים הקצרים למקום בו כל החלומות הכי מתוקים (ומלוחים) מסודרים יפה על מדפים, מעוררים בך חשק להעמיס את כולם על העגלה מבלי שההורים יבחינו. ומעל לכל הגירויים היה אחד, יש שיגידו חלומו של כל ילד: שוקו יטבתה. גם שנים לאחר מכן, מעטים האנשים שיצליחו לשמור על אדישות אל מול אותו קרטון אייקוני, הודות לטעם הניצחון המתוק, תרתי משמע, כשאמא השתכנעה לבסוף לצרף אותו לעגלה.

אך מעטים יודעים כי אותו שוקו מוכר ואהוב כמעט ולא הגיע אלינו, לולא אדם אחד בשם יורם אמתי. אמתי בן ה-75, המכונה על ידי חבריו לקיבוץ יורמי, הוא זה ששינה את גורלו של המשקה מכישלון להצלחה לאומית שהותירה חותם על עשרות דורות של צעירים (וצעירים בנפשם).

הכל החל אי שם ב-1964. יורם, שהיה אז בשנות העשרים הראשונות לחייו, החליט לעשות שינוי בחייו ויחד עם חבריו לגרעין הנח"ל מתל אביב החליט לארוז הכל ולהדרים ליטבתה, קיבוץ שיתופי חדש בערבה. על אף שחלם לעבוד בשדה ("לראות את הממטרות נפתחות ואת השקיעה על רקע הרי אדום - זה לא דבר שחווים כל יום", הוא נזכר), נסיבות רפואיות אילצו אותו להיפרד לשלום מהשמש ולעבור למחלבת הקיבוץ, שעוד הייתה בחיתוליה. 

שוקו יטבתה
זאב טמקין ליד מכונת שקיות החלב הראשונה | צילום: ארכיון יטבתה, יחסי ציבור

פרה פרה

המחלבה הוקמה כמענה לצורך המקומי בחלב, שלפני כן הועבר אל האזור מרחובות בתרמוסים, ובהיעדר מכונות קירור - נהג להחמיץ עוד לפני הגעתו ליעד. עם לידת התינוקות הראשונים של הקיבוץ, נולד גם הרעיון להקים רפת. המומחים אמנם הזהירו כי האקלים המדברי לא יאפשר לגדל פרות חלב, אך המקומיים התעקשו לנסות, וב-1959, בזכות הרבה מוטיבציה ומספר פרות מיובאות מעמק חפר, קיבוץ שובל והולנד - ראו כי מדובר בהצלחה. 

ב-1962 הושקה המחלבה ותוך זמן קצר החלו לייצר בה חלב, אשל, לבן, שמנת ואפילו קצפת ומוקה, אך אז הבחינו כי ישנו ביקוש חדש בשוק מוצרי החלב: שוקו. "בהתחלה, הוא הוכן בייצור מאוד קטן, והיינו הראשונים להעביר אותו מבקבוקי זכוכית לשקיות פלסטיק. למרבה הצער, משהו בכל זאת היה חסר והמשקה לא תפס את התאוצה לה ציפו. למרבה המזל, בדיוק בזמן הזה, אמתי החל לחקור את הנושא.

שוקו יטבתה
כולם עוצרים בשבילו בקיוסק | צילום: ארכיון יטבתה, יחסי ציבור

בתום קריאה מרובה של מחקרים וספרות מקצועית בתחום השוקו, עובד המחלבה הצעיר - שבינתיים הספיק למצוא בה את מקומו ואף להתאהב בה - הבין כי הפתרון לבעיה פשוט מאוד: שדרוג הקקאו לסוג שונה ואיכותי יותר. תוך זמן קצר, מכירותיו של השוקו החדש מבית מחלבת יטבתה קפצו לשמיים, והיא הפכה למותג המוביל בשוק. 

"זה פתאום רץ, ורץ, ורץ. בהתחלה היינו מאוד מוגבלים בהפצה, אך כשקיבלנו את האישור להצפין לבאר שבע, ומשם לכל הארץ - הוא פרץ בטירוף. זאת הייתה תקופה ארוכה שהשוקו כיכב בכל מקום, ובשלב מסוים עברנו משקיות לקרטון המוכר".

כוכבת הערבה

בתחילת שנות ה-60, פתח חבר הקיבוץ אריה הורביץ קיוסק קטן על הכניסה לקיבוץ שבכביש הערבה, שנועד לשמש את הנוסעים לאילת וכמובן להציע לקנייה את מוצרי מחלבת יטבתה. לרבות השנים, אותו קיוסק התרחב והפך למסעדה ולתחנת עצירה שהיא מאסט עבור משפחות שעושות את דרכן לאילת בכל יום, ומצפות בכיליון עיניים לשלוק שוקו טרי וקר. 

אמתי מספר כי עד היום המקום ממשיך לשרת את מאות אלפי האנשים שעוברים שם בדרכם לחופשה. "אנשים מגיעים ועוצרים כל הזמן. לא יודע אם רק בשביל השוקו, אבל ממשיכים לבוא בהמוניהם. באוגוסט האחרון ערכנו מבצע של ברז שוקו פתוח בחינם, הגיעו הרבה אנשים וזה עבד מדהים. אבל אני רק מסתכל מהצד, לא הייתי מעורב". כך, במהלך כל השיחה, אמתי שומר על צניעות מעוררת השראה ומנסה להתנער מהטייטל שהוצמד לו עם השנים - "האיש שהמציא את שוקו יטבתה". 

שוקו יטבתה
כמעט ולא הגיע למדפים. שוקו יטבתה | צילום: ארכיון יטבתה, יחסי ציבור

כיום, כאמור, הוא כבר בן 75, נשוי + ארבעה ילדים + תשעה נכדים זכרים ("חמור מאוד", לדבריו), אך לטענתו - הוא והשוקו כבר לא. "מי שעובד עם מוצר כל כך הרבה שנים - כבר לא יכול לצרוך אותו, חוץ מטעימות שאנחנו מקבלים מדי פעם כשעושים במחלבה שינויים קלים", הוא משיב בצחוק. "אבל כל הילדים והנכדים כמובן שותים את השוקו. איזה ילד לא אוהב?". 

כשהוא נשאל לגבי השמועה שגורסת כי הנוסחה להכנת השוקו היא סודית ורק לשני אנשים יש גישה לכספת בה המתכון נמצא - אמתי משתעשע מהשאלה. "אז אולי בכל זאת תסכים לספר לי מה המתכון?", אני מנסה את מזלי. "אני רק יכול לומר שלפעמים הדברים הקטנים הם שקובעים את השינוי הגדול", עונה אמתי בחיוך שאומר הכל.