קרחון בטורס דל פיינה בצ'ילה (צילום: יוסי מלמד)
כמה דברים שצריכים לדעת - בעיקר איך נראה הנוף | צילום: יוסי מלמד

צ'ילה, אחת משתי המדינות הדרומיות ביותר ביבשת הלטינית, היא גם אחת מהמדינות המערביות ביותר ביבשת. זו מדינה שעברה בחצי המאה האחרונה תהפוכות רבות: בשנות השבעים שלט בה סלבדור איינדה וייצג את המפלגה הקומוניסטית, בשנת 1973 נערכה בה הפיכה צבאית, וגנרל אוגוסטו פינושה עלה לשלטון. התקופה הצבאית נמשכה עד שנת 1988, ומאז צ'ילה נחשבת מדינה יציבה שלטונית וכלכלית. היא מוכרת בעולם בזכות דמויות כגון הסופרת איזבל איינדה, המשוררים פבלו נרודה וגבריאלה מיסטרל ולהבדיל אלפי הבדלות, גנרל אוגוסטו פינושה. היא התפרסמה בזכות הנופים המדהימים של אזור פטגוניה אזור אגמים, אזורי הפיורדים והקרחונים, מאכלי הים המגוונים שלה, וכן בזכות הכנסת האורחים המפורסמת של תושביה. הנה כמה עובדות שכדאי לדעת על המדינה.

האוכלוסייה: מספר התושבים בה הוא כ-16 מיליון תושבים, כ-95 אחוזים מהתושבים הם צאצאי אירופים וכשלושה אחוזים הם צאצאי אינדיאנים בעיקר משבט המפוצ'ה.

התרבות: מבחינה היסטורית, צ'ילה היא אחת מהמדינות המיוחדות באזור. תרבות האינקה לא הצליחה לכבוש את שבטי המפוצ'ה, והצליחה לשלוט רק באזור הצפוני של המדינה. גם עם כיבוש הספרדים החלק הדרומי של צ'ילה נשאר משוחרר ושבטי האינדיאנים שלטו בו. רק לאחר קבלת העצמאות ב-1810, התחילה ההתיישבות באזורים הדרומיים, בעיקר בידי תושבים מגרמניה, על אדמות שבטי המפוצ'ה.

אזור האגמים בצ'ילה (צילום: יוסי מלמד)
אזור האגמים בצ'ילה | צילום: יוסי מלמד

הגיאוגרפיה: פירוש שמה של צ'ילה הוא פלפל חריף, וכשמה כן היא - רצועה ארוכה שבמערבה האוקיינוס האטלנטי ובמזרחה רכס הרי האנדים, אורכה 4,329 קילומטרים ורוחבה 180 קילומטרים.
צ'ילה גובלת בארגנטינה, בוליביה ופרו ומחולקת לארבעה אזורים עיקריים מצפון לדרום:
המדבר - מגבול פרו לאורך 1,600 קילומטרים. את מדבר אטקמה שבצפון חוצה רק נהר אחד, ריו לואה, שמקורותיו באנדים. בנוף שולטות גבעות חומות חסרות צומח. למרגלות האנדים יש מניפות סחף נרחבות ומעט נאות מדבר. באגנים שבתחומי הבקע הטקטוני שבין האנדים לרכס החופי נמצאים מרבצי מלח. במורדות האנדים ישנם מכרות נחושת גדולים. בדרום - אזור מעבר צחיח למחצה המאפשר חקלאות שלחין בעמק הנהרות, במערבו מכרות ברזל.
מרכז צ'ילה - בין 32 ל-37 מעלות רוחב דרומי לאורך כ-600 קילומטרים. נחשב לליבה של המדינה מבחינה חקלאית ויישובית. קרוב לחצי מהשטח נכלל בתחום הרי האנדים. קרקעות פוריות בעמק המרכזי והאקלים הנוח עשו את האזור לחשוב ביותר בצ'ילה. באזור זה חיים 80 אחוזים מתושבי המדינה.
אזור האגמים
- מדרום לקו הרוחב 37 מעלות עד פטגוניה.
כמות המשקעים של 2500 מילימטרים, יערות ירוקי עצים, עיצוב נוף קרחוני, מפלי מים, פיורדים, ימות. הגדול שבאיים - צ'ילואה (Chiloe) - שטחו 8,394 קמ"ר.
הדרום
- פטגוניה וטיירה-דל-פואגו, ומאות איים קטנים. האזור נידח, פעילות אמצעי תחבורה מוגבלת. רוב האזור אינו מיושב. אך זהו האזור המתויר ביותר במדינה.

האקלים: בצ'ילה קיימים סוגי אקלים מגוונים. מהצחיח בצפון עד התת-קוטבי בדרום. גורמים נוספים המשפיעים על האקלים הם המבנה הטופוגרפי וזרם הומבולט. האקלים מחולק לפי האזורים השונים: מדבר אטקמה – אקלים מדברי צחיח; מרכז צ'ילה – אקלים ממוזג ונוח; אזור האגמים ופטגוניה – האקלים נע מממוזג-לח למזג אוויר סוער עם רוחות חזקות וגשמים שיורדים כמעט כל השנה.

המשטר: צ'ילה הינה רפובליקה דמוקרטית שמחולקת ל-13 אזורים. בראש המדינה עומדת הנשיאה מישל באשלט שנבחרה במרץ 2006. לכל אזור יש נציגים ביחס לגודלו בפרלמנט.

הכלכלה: צ'ילה נחשבת אחת מהמדינות המתפתחות באזור. הצמיחה הכלכלית משנות התשעים היא 5.2 אחוזים, התל"ג נפש הוא 14,400 דולרים, אחוז המובטלים הוא 7 אחוזים, ואחוז התושבים החיים מתחת לקו העוני הוא 18.2.
תחומי העיסוק העיקרים הם חקלאות (ענבים, תפוחים, בצל, חיטה, אפרסקים ושום מוצרי בשר בעיקר בקר, דגים - צ'ילה נחשבת יצואנית מס' 2 בעולם של מוצרי ים); ותעשייה: נחשבת רביעית בעולם בכריית נחושת, ברזל, פלדה, עץ, רכב וטקסטיל.